חוות דעת דין זר בנושא ירושה בישראל
אם אדם קרוב לכם נפטר, והוא השאיר אחריו נכסים בישראל, אך חי בחו"ל? אתם ודאי שואלים ומתלבטים כיצד יש לפעול. כיצד ניתן להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה ומהו הדין שיחול – חוקי איזו מהארצות רלוונטיים במקרה זה, זו בה נפטר המנוח או זו בה נמצאים הנכסים?
המאמר הבא מאת משרד עורכי הדין שלנו נסוב סביב הצורך בחוות דעת דין זר בהתאם לחוק הירושה, כדי לרשת רכוש בחו"ל או רכוש בישראל של אדם אשר נפטר בחו"ל.
מאמר זה הוא אחד מסדרת מאמרים המתמקדת באספקטים השונים של חוק הירושה, בהסתמך על ההוראות באתר האינטרנט של משרד המשפטים ותחת רשם הירושה.
חוות דעת דין זר – ירושה
הפרק השביעי של חוק הירושה, 1965, עוסק במשפט בין-לאומי פרטי. ע"פ סעיף 136 לחוק, בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
כאשר מדובר בתושב ישראל, הדברים פשוטים יותר. אולם, נשאלת השאלה מה קורה כאשר תושב חוץ או תושב זר נפטר, והשאיר אחריו נכסים בישראל (כדוגמת דירה, רכב, חשבונות בנק, קופות גמל וכדומה). התשובה היא, כי במקרה כזה, כאשר מוגשת לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יש צורך בצירוף חוות דעת מומחה לדין הזר.
ע"פ סעיף 137 לחוק הירושה, הדין החל על ירושת המנוח הוא דין מקום מושבו בשעת מותו (למעל סייגים ספציפיים), ומכיון שדין זר טעון הוכחה, יש צורך בצירוף חו"ד של מומחה לדין הזר. למשל, אם המוריש חי ומת בניו יורק, יהיה צורך בצירוף חוות-דעת של עו"ד מומחה לדיני ארה"ב – מדינת ניו יורק. בחוות הדעת יכתוב המומחה מה קובעים דיני הירושה של מדינת ניו יורק, כולל מי מוגדר כיורש ע"פ דין לפי חוקים אלו.
ההגדרה של "מקום מושבו" בחוק משמעה, "מרכז חייו" של המנוח בשעת מותו. המבחן שאומץ בבחינה לעניין זה הוא מבחן "מירב הזיקות" – מהבחינה האובייקטיבית, היכן האדם גר, עבד, למד, שילם מסים, היה בעל משפחה, וכדומה.
מהי חוות דעת דין זר?
חוות דעת הדין הזר היא חוות דעת משפטית, שערוכה כתצהיר, אשר מתייחסת לדין הזר שחל על ירושת המנוח. חוות הדעת תצורף לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והיא תוגש ע"י המבקשים לרשם לענייני ירושה במקום בו נמצא הנכס שהשאיר המנוח. למשל: האם המנוח השאיר אחריו דירה בתל-אביב, הבקשה תוגש ללשכת הרשם לענייני ירושה באזור בו נמצאת הדירה – כלומר: בתל-אביב.
ע"פ סעיף 67א.(א)(7) לחוק, הרשם יעביר את הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה, שכן על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי לחוק, העוסק במשפט בין-לאומי פרטי, כאמור.
בית המשפט יבחן את מסמכי הבקשה וכן את חוות הדעת לדין הזר. לעתים המומחה לדין הזר יקרא להעיד בבית המשפט על מומחיותו ונכונות חוות דעתו ואף ייחקר בחקירה נגדית.
מדוע נדרשת חוות-דעת מומחה לדין הזר?
הפסיקה קבעה, כי תכלית הגשתה של חוות הדעת, היא הוכחת תוכנו של הדין הזר באמצעות מומחה. (ר' למשל ברע (ת"א) 1655/07 אשכנזי אסתר נ' היועץ המשפטי לממשלה).
הרציונל העומד מאחורי הדרישה לצירוף חו"ד מומחה לדין הזר הוא הגנה על רצונו של תושב החוץ או התושב הזר (אם השאיר אחריו צוואה) או יורשיו – יש צורך לוודא שרצונו או יורשיו לא יפגעו מעצם החלת הדין הישראלי.ישנם מקרים שבהם דיני הירושה במדינת החוץ שונים מדיני הירושה בארץ, והתוצאה המתקבלת מיישום דיני הירושה לפי החוק הישראלי היא שונה. התוצאה יכולה לשנות את התמונה לחלוטין באשר לחלוקת נכסי עזבון הנפטר.
כך למשל, בת"ע 17687-06-17 ש.י.ח נ' א.מ הוגשה בקשה לצו ירושה, שהגישו התובעות אחר אביהן. המחלוקת העיקרית הייתה בשאלת הדין החל על עיזבון המנוח.
בית המשפט קבע, כי ע"פ מבחן מירב הזיקות, לצורך סעיף 137 לחוק הירושה, מקום מושבו של המנוח בשעת מותו היה בצרפת, ועל כן על ירושת המנוח יחול הדין הצרפתי. בית המשפט החליט לקבל את חוות דעת המומחה מטעם התובעות, וקבע כי במקרה הנדון חלוקת העיזבון תעשה בהתאם לתקנות מגורשי קסטיליה.
המשמעות היא, שע"פ החוק הצרפתי הירושה תחולק רק לאחר פירוק השיתוף בין בני הזוג. במקרה זה הפירוק ייעשה על פי מנהגי יהודי קסטיליה, כלומר: נכסי המנוח והנתבעות יחוברו למסה אחת אשר תחולק לשני חלקים שווים. הנתבעת תקבל חלק אחד והחלק השני יחולק בין כל היורשים.
מתי לא נדרשת חוות דעת לצורך צו ירושה?
ישנם מקרים בהם לא נדרשת חו"ד מומחה לדין הזר בצירוף להגשת בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, גם אם המנוח מת בחו"ל. מדובר במקרים בהם המנוח השאיר אחריו קופות גמל או פוליסות ביטוח חיים, שנקובות בשם של מוטבים ספציפיים. במקרים כאלו, לרוב לא תדרש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כך שגם צירוף חוות הדעת יתייתר. די יהיה להגיש לגוף שמחזיק בכספי המנוח תעודת פטירה מהמדינה הזרה מאושרת באפוסטיל.
מי נחשב למומחה לדין זר?
בע"א 6976/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc., פ"ד נד(1) 697 קבע בית המשפט העליון, כי קשה להגדיר באופן ממצה, אך עורך-דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הוא בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר. בית המשפט הוסיף, כי מידת מומחיותו והמשקל שיש לייחס לה היא עניין שנתון להערכת בית-המשפט. בדרך-כלל, אם עדות לא נסתרת בראיה אחרת, ייטה בית-המשפט לקבלה, אלא אם על פניה אינה משכנעת.
בתע (ת"א) 8921/99 הוכמן דוד נ' הוכמן אריה בית המשפט התבקש להורות על פסילת מומחה לדין הזר (מדינת מישיגן בארה"ב) מהסיבה שהמומחה לא מחזיק ברישיון לעריכת-דין מטעם מדינת מישיגן, ולכן הוא לא מוכר בה כמי שרשאי ומוסמך לתת חוות דעת בדבר חוקיה. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע, כי מומחיותו של נותן חוות-הדעת לעניין הדין הזר נבחנת ע"פ כללי המשפט הישראלי ולא ע"פ כללי המדינה הזרה. נפסק, כי המומחה עונה על כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי, שלפיהם עורך-דין או משפטן העוסק – בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת – בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הוא בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר.
לסיכום, מכיון שבסיטואציות רבות יש צורך בחוות דעת של מומחה לדין הזר, חשוב שחוות הדעת תתבצע ע"י מומחה לדין הזר, שבקי בדין החל במקום מושבו של המנוח. חוות הדעת צריכה להיערך לאחר בדיקה מדוקדקת באשר למרכז חייו של המנוח וחוקי המקום. חוות דעת ערוכה היטב תסייע בהוצאה מהירה, ככל האפשר, של צו ירושה או צו קיום צוואה.
משרד עורכי הדין שלנו עוסק במתן חוות דעת של הדין הזר ממדינות שונות בעולם. אם יש לכם שאלות בנוגע לצורך בקבלת חוות דעת דין זר בישראל ואיך להשיג אותה, אנא צרו עימנו קשר. אנו מציעים סיוע משפטי ועזרה בנושא זה ובאספקטים מגוונים אחרים של חוק הירושה הישראלי.
צרו קשר
עורך הדין מיכאל דקר מתמחה בחוק הירושה הישראלי וישמח לדון עימכם בנושא.
:
:מאמרים מומלצים