חוות דעת דין זר גרמני
מהי חוות דעת לדין הזר?
חוות דעת לדין הזר היא חוות דעת משפטית המוגשת בצורה של תצהיר המפרטת ומוכיחה את הדין הזר החל על הירושה של אדם שנפטר. חוות דעת דין זר גרמני תידרש עבור ירושה בישראל במידה והנפתר חי בגרמניה.
מתי יש צורך בחוות דעת לדין הזר?
חוות דעת לדין הזר נדרשת במקרה בו נפטר אדם שהשאיר נכסים בישראל, אך מקום מושבו היה בחו"ל. הדין הישראלי חל על כל נכס או עיזבון שנמצא בישראל. לפעמים דין זה סותר חוקים במדינות אחרות. כך לדוגמה, גם אם הנכסים של אדם אשר נפטר במדינה זרה נמצאים בישראל וגם אם הוא מחזיק באזרחות ישראלית, הירושה שלו עלולה להיות כפופה לדיני אותה מדינה במידה ומרכז חייו היה בה בעת פטירתו.
חוקי הירושה של ישראל וחוקי הירושה של המדינה הזרה עלולים להתנגש מהותית מבחינת חלוקת הירושה וממדים אחרים. מטבע הדברים, נוצרת דילמה – האם להחיל על העזבון של המנוח את הדין הישראלי, או את הדין של המדינה הזרה בה המנוח התגורר או התאזרח?
כדי ליישב את הדילמה, יש להגיש חוות דעת לדין הזר, המפרטת את הדין החל במדינה הזרה. בית המשפט בישראל מעיין בחוות הדעת ומחליט אם להחיל את הדין הישראלי על העיזבון. המטרה היא לבחור את הדין המיטיב עם המנוח ורצונותיו.
דיני ירושה בגרמניה
לפי הדין הגרמני, עבור אדם שנפטר לפני שנת 2015, הדין במדינה בה הוא היה אזרח הוא הדין החל על הירושה. זאת אומרת שאם המנוח היה אזרח גרמני אך התגורר בישראל, יש להתחשב בדין הגרמני, גם אם נכסיו בישראל. אם הוא היה אזרח ישראלי שהתגורר בגרמניה, הדין הגרמני לא חל לגביו.
עבור מי שנפטר לאחר 2015, חל דין מקום מושבו האחרון של המנוח, ללא תלות באזרחותו. זאת אומרת שאם המנוח היה אזרח ישראלי שהתגורר בגרמניה בעת מותו, יש להתחשב בדין הגרמני, גם אם הנכסים שלו נמצאים בישראל.
כמו כן, אם המנוח היה תושב ישראל בעת מותו אך השאיר נכסי נדל"ן בגרמניה – יש להתחשב בדיני מס העיזבון הגרמניים.
ברור לנו שחוקים אלה יוצרים סתירה שיש ליישב אותה באמצעות חוות דעת לדין הגרמני, מאדם המומחה לדיני גרמניה.
איך מגישים חוות דעת לדין הזר?
חוות דעת זו מצורפת לבקשה לצו ירושה או צו לקיום צוואה. היא מוגשת על ידי היורשים, מבקשי הצו, לרשם לענייני ירושה. הרשם מעביר את בקשת הצו יחד עם חוות הדעת לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט מעיין במסמכי הבקשה לצו ובחוות הדעת המצורפת.
יתכן ובית המשפט ידרוש מכותב חוות הדעת להעיד בבית המשפט על מומחיותו ודיוקה של חוות הדעת שהוא כתב. לעתים הוא אף נחקר בחקירה נגדית.
למי מגישים את הצו עם חוות הדעת?
הצו עם חוות הדעת מוגש לרשם במקום בו נמצא הנכס של המנוח. לדוגמא, אם המנוח הותיר אחריו דירה בהרצליה, הבקשה תוגש ללשכת הרשם לענייני ירושה בהרצליה.
אכיפת פסקי חוץ
לפי החוק הישראלי, ניתן לאכוף פסק חוץ הכולל חיוב אישי בלבד, כמו החובה להחזיר סכום כסף. צווי ירושה אינם שייכים לקטגוריה הזו. לכן לא ניתן לאכוף אותם בארץ, ניתן רק להכיר בהם. אם היורשים קיימו הליך של צו ירושה בחו"ל, הם אינם יכולים לאכוף את הצו הזה בישראל. עליהם לבצע את ההליך מחדש בישראל ולהגיש בקשה לצו ירושה בישראל.
מי יכול לכתוב חוות דעת לדין הזר?
כל עורך דין או משפטן העוסקים בפרקטיקה, באקדמיה או בדרך אחרת בדין במקום מושבו של המנוח רשאים להגיש חוות דעת ולשמש כעד מומחה בבית המשפט. בית המשפט הוא זה שקובע את רמת מומחיותו של העד ואיזה משקל יש לייחס לה בפסיקה. לרוב, אם אין ראיה שסותרת את מומחיותו של הכותב, בית המשפט נוטה לקבל את חוות דעתו. יש לציין שבמקרה זה, החוק הישראלי אינו מתחשב בקריטריונים של חו"ל להגדרת מומחה. זה אומר שגם אקדמאי שאין לו רישיון עריכת דין בגרמניה יכול לתת חוות דעת על הדין הגרמני.
מתי אין צורך בחוות דעת?
ישנם מקרים בהם לא נדרשת חו"ד מומחה לדין הזר, גם אם המנוח נפטר בחו"ל. למשל, אם המנוח השאיר אחריו קופות גמל או פוליסות ביטוח חיים בהן מצוינות שמותיהם של המוטבים. לרוב, במקרים כאלה גם הצורך בבקשה לצו ירושה מתייתר, ומספיק להגיש לארגון המחזיק בכספי המנוח תעודת פטירה מהמדינה הזרה עם אישור אפוסטיל.
מכיוון שבסיטואציות רבות יש צורך בחוות דעת של מומחה לדין הזר, חשוב שחוות הדעת תינתן ע"י מומחה לדין הזר המתמחה במקום מושבו של המנוח. חוות הדעת תיערך לאחר בדיקה מדוקדקת בנוגע למרכז חייו של המנוח וחוקי המקום. חוות דעת ערוכה היטב תסייע בהוצאה לפועל של צו ירושה או צו קיום צוואה בהקדם.
צרו קשר
משרד עורכי הדין שלנו עוסק במתן חוות דעת למדינות שונות בעולם, ביניהן גרמניה. אם יש לכם שאלות בנושא, אנא צרו עימנו קשר. אנו מציעים סיוע משפטי ועזרה בנושא זה ובנושאים רבים ומגוונים בחוקי הירושה הישראליים והזרים.
:
:מאמרים מומלצים