זכויות עובדים בחגים המדריך המלא

ישנם מספר חגים המגנים על זכויות העובד בחגים ועל המעסיק לכבדם בין אם מדובר בעובד יהודי, מוסלמי, נוצרי או דרוזי. מעטים מודעים לזכויות המגיעים להם מכוח סדרה של חוקים ומכאן חשיבות למאמר זה.

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א 1951 (סעיף 2) קובע שבמוקמות בהם עובדים 6 ימים בשבוע יום עבודה בערב חג לא יעלה על 7 שעות. מעל לשעות אלה, יחשב הדבר כשעות נוספות.

במקומות עבודה העובדים לפי 5 ימים בשבוע יום העבודה בערבי חג הוא בן 8 שעות אך ישולם כתשע שעות, ואם הוא בן 7 שעות ישולם כ-8 שעות.

בערב יום הכיפורים העובדים יעבדו 6 שעות אך ישולמו להם עבור 9 שעות.

פקודת סדרי השלון והמשפט (סעיף 18א) קובעת כי הוראות חוק שעות עבודה ומנחוה שחלות על המנוחה השבועית יחולו גם בחגים. שעות הכניסה והיציאה מהחג הם בדומה לשבת, למעט חג העצמאות שהוא חג אזרחי. מי שהחל לעבוד בערב החג וסיים לעבוד לאחר כניסת החג, יקבל גמול מלא על שעות חג.

חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951 לא מתייחס לימי עבודה חלקיים ועל כן מעסיק ראשי לנכות ימי חופשה בערב חג ובחול המועד ללא קשר לאורך יום העבודה של העובד, בין אם עבד 6 או 8 שעות. כאשר עובד לקח יום חופש, מספר שעות העבודה שהיה אמור לעבוד באותו היום חסרי משמעות ורואים ביום יום חופשה מלא ומכאן שעובד שיצא לחופש במהלך ערב חג או בחול המועד אין מניעה לנכות יום חופשה מלא.

יוצאים מן הכלל בעניין זה הם עובדים המקבלים את ימי החופשה שלהם על בסיס שעות העבודה שעבדו. במקרה זה ינוקה יום החופשה בהתאם למספר שעות העובדה שהעובד היה אמור לעבוד באותו היום.

הסכם קיבוצי בענף המסחר והשירותים אומר ששעות העבודה בערב החג הם כמו ביום שישי

חול המועד: על פי חוק יום עבודה בחול המועד הוא יום עבודה רגיל הועיל שאין התייחסות לחול המועד בחוקי העבודה. עם זאת, ניתן להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד. הדבר טעון את התנאים הבאים כולם:

במידה והחופשה מעל 7 ימים יש לתת לכך התראה לעובדים בת 14 יום (ניתן לכלול בהם גם ימי מנוחה אך לא את ימי החג עצמם, למעט אם הם חלים ביום שבת).
מעסיק ראשי להוציא את עובדיו לחופשה שנתית אך רק עובדים שצבו ימי חופשה שכן לא ניתן לזקוף לעובדי ימי חופשה במינוס או על חשבון ימי חופשתו העתידיים, אלא אם זו חופשה שיזם העובד עמו. גם לא ניתן עובדים לצאת לחופשה ללא תשלום שכן היא כפופה להסכמה הדדית.

תוספות לעבודה בימי החג: מי שעבד בחג יהיה זכאי לתוספת שכר ב-150% משכרו. אם העובד עובד בחג שלא מבחירתו אלא מדרישות המעסיק הוא יהיה זכאי לתשלום בגובה 250% מערך שכרו.

כך קבע בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 38313-03-18). באותו פסק דין נקבע כי אם לא קיימת ראיה אחרת יש לצאת מנקודת הנחה שעובד שעובד בחג עובד בהכרח ולא מבחירה למעט עובדים בענף השמירה שם קיים הסכם קיבוצי ספציפי לעניין זה המקנה תוספת של 50% לשכר הרגיל ללא דמי חגים.

שי לחג: מרבית מקומות העבודה נוהגים לתת שי לחג בראש השנה ובחג הפסח, אך לא חלה חובה חוקית לעשרות כן. על השי לשאת ביטוח לאמי ומס הכנסה מהשקל הראשון ולמעסיק אין חובה לגלם את שווי המתנה, אך רוב מקומות העבודה בוחרים לעשות כך למרות זאת.

חגים שחלים בשבת: עובדים לפי שכר חודשי לא יהיו זכאים לתוספת שכר שכן השכר שלהם לא מושפע ממספר ימי העבודה באותו החודש. אך עובדים אלו יפסידו ימי היעדרות בתשלום משום שימי החג חלים בימים שהעובד לא היה אמור לעבוד בהם בכל מקרה.

עובדים המקבלים את שכרם באופן שעתי או יומי לא יהיו זכאים לתשלום בעבוד ימי החג שחלים בשבת

שעות נוספות בחגים: במידה ועובד עובד בחג מעבר לשעות שצוינו הוא זכאי לשעות נוספות. על השעתיים הראשונות יקבל 175% (25% על השעות הנוספות ו-150% משום העבודה בחג) ומהשעה השלישית ומעלה יקבל 200% משכרו (50% בגין השעות הנוספות ו-150% בגין העבודה בחג)

עובדים בדתות אחרות יהיו זכאים להיעדרות מהעבודה בתשלום ימי חגם. אך מקומות עבודה שסוגרים בחגים, עובדיהם לא יהיה זכאים לשכר בגין היעדרות החדים יהודיים. עובד זכאי לבקש מהמעסיק להתחשב בימי דתו הקבועים בחוק אך רשאי גם לבקש כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי ובמקרה כזה יחולו עליו אותם כללים החלים על עובדים יהודיים.

נוהג מחייב אם במשך מספר שנים נהוג היה בערב חג לעבוד יום עבודה קצר יהיה המעסיק של אותו מקום מחויב להמשיך בכך משום שהדבר הפך לנוהג מחייב ולתנאי אישי בחוזה העבודה של כל אחד מהעובדים.

היעדרות בימי חג: שכרם של כלל העובדים בחגים ישולם כרגיל, גם כאלה העובדים על בסיס שעתי או יומי אך אלו זקוקים לוותק במקום העבודה בן 3 חודשים ובתנאי שלא נעדרו יום לפני החג ויום לאחריו ללא אישור המעסיק.

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

חשוב לדעת כי החל מתחילת שנת 2019 עובד יכול לסרב לעבוד בחג למעט מקומות עבודה שהוגדרו לכך (מוסדות הקשורים לביטחון הציבור, ביטחון המדינה, בתי מלון, חשמל, משטרה, תפקידים מסויימים בעבודת המדינה, יורדי ים, דייג, אנשי צוות אוויר, משרות אמון, עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים פיקוח על שעות המנוחה שלהם ומקומות עבודה שקיבלה אישור של ועדת השרים).

במרביתכם קיימים הסדרים ליום עבודה בערב חג, אך אלו שונים מהסדר להסדר:

כך למשל בענף הפלסטיקה ביום הכיפורים וערב חג סוכות יעבדו 6 שעות אך יקבלו תשלום על 8 שעות.

בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה נקבע כי במקומות עבודה קטנים (עד 20 עובדים) יעבדו 7 שעות אך יקבלו תשלום על 8 שעות בערבי חגים להוציא יום כיפור וערב פסל (חג ראשון) אז יעבדו 6 שעות ויקבלו תשלום על 8 שעות.

בענף הניקיון והתחזוקה במידה והמעסיק חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל נקבע כי בערב השביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה יעבדו 6 שעות אך יקבלו תשלום על 8 שעות כאשר על העבודה להסתיים לפחות 3 שעות בטרם נכנס החג. בערב יום כיפור וערב פסח יעבדו 5 שעות ויקבלו תשלום של 8 שעות כאשר גם שם על העבודה להסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו כפישעובדים כל העובדים במשק.

בענף המלונאות נקבע כי בערב יום העצמאות יעבדו 7 שעות ויקבלו תשלום של 8 שעות ובכל שאר החגים יעבדו 6 שעות ויקבלו תשלום של 8 שעות.

לעובדים שאינם יהודים נקבע באופן כללי שיום החג בדתם לא יעלה על 7 שעות אך ערבי חג יהיו יום עבודה רגיל.

נושא עבודה בימי חג סבוך ומורכב ותלוי באופן העסקה, דתו של העובד והסכמים קיבוציים וגם אלו יש בהם סייגים רבים אשר לא חלים על עבודות מסוימות. לעיתים גם המעסיקים מתקשים להבין את הזכויות המגיעות לעובדיהם כחוק. בין אם הדבר נעשה בזדון ובין אם בשגגה, זכותו של העובד לתבוע את המגיע לו בחוק גם בדיעבד בבתי הדין לענייני עבודה. לשם כך יש צורך בליווי משפטי של עורך דין מומחה לדיני עבודה ובעל ניסיון מתאים. משרדנו מתמחה בדיני עבודה ובו תמצאו עורכי דין מנוסים שישמחו לייעץ לכם, ללוותכם ולענות לכם על כל שאלה.