כללי האתיקה החלים על עורכי הדין בהתנהלות מול עדים במשפט האזרחי

על עורכי דין חלים כללי אתיקה שונים, בהתאם לגורמים עמם הם באים במגע, כגון לקוחותיהם וחבריהם למקצוע או בתי הדין. אחד מהגורמים עמם באים עורכי הדין במגע הוא העדים המעידים במשפט.

במאמר זה יסביר עורך הדין מיכאל דקר – שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי ואתיקה מקצועית – את כללי האתיקה בנושא התנהלות עו"ד כלפי עד במשפט.

מיהם העדים במשפט האזרחי?

החובה להעיד היא חובה כללית, לפיה כל אדם שמוזמן להעיד על ידי אחד הצדדים לדיון – חייב להגיע לבית המשפט, להעיד עדות אמת ולמסור ידיעות ומסמכים שעשויים לסייע לבירור האמת במשפט. עם זאת, לבית-המשפט יש שיקול דעת לא לקבל הזמנה של עד על ידי צד לדיון, אם ניכר שהוא לא נחוץ או שזימונו נעשה לצורך שאינו בירור האמת אלא למשל לצורך עיכוב הליכים.

מגע עם עדים

פרק י' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, כולל את ההנחיות האתיות החלות על יחסיו של עורך הדין עם העדים במשפט. כלל 37(ב) לכללי האתיקה קובע שאסור לעורך דין לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד, לפי ידיעתו, מטעם הצד שכנגד, בעניין הקשור בעדות אלא בהסכמת הצד שכנגד. אם הצד שכנגד מיוצג, אז ניתן לבוא בדברים לעד בהסכמת בא כוחו בלבד. הרציונל לכלל זה הוא כמובן שאנו לא רוצים שיקרה מצב בו מושפעים עדים על ידי הצד שכנגד, וכך ישובשו הליכי המשפט. ניתן לחרוג מהכלל באישור בית המשפט או ועד מחוזי של לשכת עורכי הדין ובהתאם לתנאים נוספים המפורטים בסעיף 37(ג), שאחד מהם הוא מצב בו העד פעל מטעם לקוחו של עורך הדין בעניין נושא המשפט.

בהחלטה את 198/09 פנתה עורכת דין לוועדת האתיקה בשאילתא: עורכת הדין עבדה בעבר במשרד עורכי דין שנתבע כעת בתביעת רשלנות מקצועית על ידי לקוחה שטופלה בזמנו על ידי אותה עורכת דין. הלקוחה ביקשה מבית המשפט לזמן את עורכת הדין להעיד בפניו (לאחר שעורכת הדין סירבה להגיש תצהיר מטעם הלקוחה). לאחר מכן, ביקש גם המשרד מעורכת הדין שתבוא להעיד מטעמו. בהחלטה נקבע, כי לפי כלל 37(ג)(3) החל במקרה זה, למרות שעורכת הדין תעיד במשפט מצידה של הלקוחה, מותר למשרד בו עבדה לפנות אליה – שכן היא פעלה מטעמו, בעת שעבדה בו, בעניין נושא המשפט. הוועדה קבעה שאין מניעה אתית לעורכת הדין לשוחח עם עורך הדין של המשרד ואף לתת תצהיר מטעם המשרד, אם תחליט לעשות כן לאחר שתלמד את פרטי התיק.

חקירה נגדית בהגינות

כלל 38 לכללי האתיקה קובע שאסור לעורך דין לשאול בחקירה נגדית שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, במטרה להטיל דופי באופיו בלבד, כאשר אין לשאלות אלה נגיעה נוספת לעניין הנדון. כלומר, צריך שלשאולות יהיה בסיס של אמת ובסיס נאות במציאות. כפי שכתב השופט מישאל חשין בבג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית נ' ועדת הערר: "עורך-דין אינו אך טכנאי-משפט, אדם שמילא את כרסו חוכמה ודעת ויודע הוא להשיב לעניין על שאלות חוק ומשפט שהוא נשאל. מקצוע עריכת-דין טובל כל-כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, בהוגנות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס, בכבוד לזולת".

הסנקציות האפשריות בגין הפרת כללי האתיקה של עורך הדין מול העדים במשפט

אם עורך דין מפר את כללי האתיקה המפורטים לעיל, ייתכן כי תוגש נגדו תלונה לוועדת אתיקה מחוזית. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו בעניין כיצד יש להגיש תלונה על עבירת משמעת של עורך דין. העונשים האפשריים אותם יכול בית הדין להטיל עורך דין שהורשע בהתנהלות לא תקינה מול עדים במשפט, מפורטים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין: אזהרה; נזיפה; קנס כספי (שלא יעלה על 25 אלף ש"ח לכל עבירה); השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים או הוצאה מן הלשכה לצמיתות (העונש החמור ביותר).

פנייה לעורך דין בענייני אתיקה

אם אתם מעידים במשפט ועורך הדין של הצד השני התנהג כלפיכם בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה המתוארים לעיל או אם אתה עורך דין שהגישו נגדו תלונה משמעתית, חשוב להתייעץ עם עורכי דין שמתמחים במגוון ענפי המשפט האזרחי ובאתיקה מקצועית של עורכי דין לפני שמחליטים מה לעשות. עורכי הדין של משרדנו, הממוקמים בשני סניפים – בירושלים ובתל אביב – מתמחים במשפט אזרחי בכלל, ובאתיקה מקצועית של עורכי דין בפרט. אנו מעניקים מענה משפטי מקיף, הכולל ייעוץ וייצוג במגוון ענפי המשפט כגון: דיני משפחה וירושה, דיני נזיקין, משפט מסחרי, קניין רוחני, דיני עבודה, פשיטת רגל וחדלות פירעון ועוד. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.