הרפורמה המשפטית - מה היא כוללת?

מה השינויים המוצעים במסגרת הרפורמה המשפטית? הצעת הרפורמה המשפטית שהציע שר המשפטים בשנת 2023 כוללת הצעות לשינויים מרחיקי לכת בשיטת המשפט הישראלית. בכלל זה מוצע לשנות את אופן המינוי של שופטים במדינה, סמכות בית המשפט לבטל חוקים ולבקר את החלטות הרשויות השונות במדינה ועוד. הרפורמה מעלה שאלות רבות, ולא כולם מבינים מה עשויות להיות השלכותיה. על מנת לעשות סדר בדברים, במאמר זה יסביר על הנושא בהרחבה עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט מינהלי ומשפט אזרחי.

שנת 2023 תיזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל בתור השנה בה התקיים דיון ציבורי סוער, מהמשמעותיים שידעה המדינה, סביב הצעת הרפורמה המשפטית שהוצגה על-ידי שר המשפטים יריב לוין, רפורמה שזכתה גם לכינוי ״המהפכה המשפטית״. הרפורמה, אשר נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם עברה בכנסת ועדיין לא נכנסה לתוקף, כוללת שורה ארוכה של שינויים משטריים יסודיים במערכת המשפט הישראלית. הדיונים סביב הצעת הרפורמה הציתו מחאות והפגנות במגוון ערים ברחבי הארץ, בהשתתפות מיליוני אזרחים. לצד הרוחות הסוערות בישראל סביב הרפורמה, הנושא אף עלה על סדר היום הציבורי במקומות רבים בעולם, כולל בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי.

בתוך מצב הדברים המורכב הזה, אזרחים רבים שמעו על הרפורמה בקווים כלליים בלבד, ובהתאם הם שואלים את עצמם מה בעצם היא כוללת, ומה ההשפעות האפשריות של הרפורמה על אזרחי ותושבי ישראל. אף שהתשובות לשאלות אלה מורכבות, שעה שטרם הושגו הסכמות לעניין הרפורמה המוצעת, וקשה לדעת איך היא תיראה בסוף הדרך, במאמר זה ננסה להשיב בקצרה ובמילים פשוטות על שאלות הרות גורל אלה.

מה השינויים הצפויים במסגרת הרפורמה?

הרפורמה המשפטית טרם עברה, כאמור, את הליכי החקיקה במלואם, ומשכך ייתכן כי עוד יכללו בה שינויים. מעבר לכך, צוין על-ידי שר המשפטים כי הרפורמה תהיה בנויה ממספר שלבים, ועד כה הוצג רק השלב הראשון ברפורמה. השינויים המוצעים בשלב זה עוסקים בעיקר בשינוי המצב המשפטי בנוגע לפסילת חוקים שעברו בכנסת על-ידי בית המשפט, שינויים בהליך מינוי השופטים בישראל (ובעיקר שופטי בית המשפט העליון), שינויים שנוגעים למינוי היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה וביטול של עילת הסבירות. להלן נסביר על כל אחד משינויים אלה בהרחבה:

פסילת חוקים – עד כה, המצב המשפטי בישראל היה כזה שבו בג״ץ (ולמעשה גם בתי משפט בערכאות הנמוכות) הוסמך לפסול חוקים במידה והם עומדים בסתירה לזכויות היסוד שנקבעו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק. כמו כן, לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקים במקרים בהם נפלו פגמים מהותיים בהליך החקיקה, כגון אי קיום דיונים שנדרשים לפני העברת החוק. ואולם, סמכות זו אינה מוסדרת בצורה מפורשת בחוק, והיא מבוססת על פרשנות של בית המשפט עצמו בנושא. במסגרת הרפורמה מוצע לקבוע רוב מיוחד של שופטים בבית המשפט העליון כתנאי לפסילת חוקים. כמו כן, מוצע כי הכנסת תוכל להתגבר על פסילת חוק על-ידי בית המשפט, באמצעות חקיקתו מחדש לתקופה זמנית של 4 שנים (אשר לאחריה, יהיה צורך לחוקק את החוק מחדש כדי שתוקפו ימשיך).

מינוי שופטים – הרפורמה מציעה שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אשר יכלול רוב של חברי הכנסת מהקואליציה וחברי ועדה אחרים שימונו מטעם הקואליציה. בנוסף, מוצע לערוך שינויים באופן פעילות הוועדה, כגון עריכת שימוע פומבי למועמדים לכהונה כשופטי בית המשפט העליון (הליך שאינו קיים בישראל נכון להיום, ודומה יותר למצב המשפטי בארצות הברית). בנוסף, מוצע לערוך שינויים לגבי כהונת נשיא בית המשפט העליון. במצב המשפטי הקיים, נהוג כי נשיא בית המשפט העליון הוא השופט הוותיק ביותר. כעת, מוצע כי הנשיא ייבחר על-ידי הוועדה לבחירת שופטים, והוא יוכל להיות גם עורך דין או משפטן המגיע מחוץ לבית המשפט. כמו כן, בניגוד למצב הקיים, בו הנשיא מכהן עד לגיל פרישתו מבית המשפט, מוצע כי משך כהותנו יוגבל בזמן.

שינויים בייעוץ המשפטי לממשלה – בניגוד למצב המשפטי כיום, שבו היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ממונים מבין שמות שנבחרו על-ידי ועדת איתור, ומעמד חוות דעתם מחייב את הממשלה, הרפורמה מציעה כי הממשלה והשרים יהיו מי שימנו את היועצים בעצמם (כמעין משרות אמון) וכי חוות דעתם לא תחייב את הממשלה. בנוסף, מוצע כי יתאפשר לממשלה לקבל ייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.

עילת הסבירות – עילת הסבירות מהווה עקרון משפטי שמקורו במשפט המקובל, אשר ירשנו מהמנדט הבריטי. עקרון זה אינו מעוגן בצורה מפורשת וסדורה בחוק הישראלי. עם זאת, נעשה בו שימוש נרחב בבית המשפט העליון ובבתי המשפט לעניינים מינהליים לצורך הפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות של גורמי השלטון (הממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות) ופסילה או התערבות בהחלטות אלה. במקרים רבים נעשה שימוש בעילת הסבירות לצורך ביטול החלטות הפוגעות באזרחים מסוימים או בציבור בכללותו. הרפורמה מציעה ביטול של השימוש בעילת הסבירות לצורך פסילת החלטות שלטוניות.

מה ההשלכות האפשריות של הרפורמה?

אף שמדובר בנושא מורכב, העשוי לכלול השלכות משפטיות רבות, קיימת ביקורת הנוגעת לפגיעה בזכויות אזרח שעלולה להתאפשר עקב הרפורמה המשפטית. נטען כי הפגיעה בסמכות פסילת החוקים של הבג"צ ומינויים פוליטיים ״נוחים״ של היועצים המשפטיים בממשלה צפויה ליצור קושי להגן על זכויות יסוד של אזרחים, לעומת המצב הקיים, שבו ניתן לעתור לבג״ץ בגין חוקים הפוגעים בזכויות אדם. בנוגע למינוי שופטים, נטען כי הרפורמה עלולה ליצור פוליטיזציה בבית המשפט. כמו כן, חשוב לדעת כי תפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא לא רק תפקיד סמלי, אלא יש לו משמעויות שונות כמו קביעת כללים לגבי דיונים בבית המשפט, וכן מינוי הרכבים שידונו בתיקים. השינוי עשוי לגרור פוליטיזציה לעניין המינוי, לאור כך שהנשיא יוכל להיות גם מי שלא כיהן מעולם כשופט בבית המשפט העליון (ואולי אף כשופט באופן כללי).

לגבי עילת הסבירות, כיום נעשה בה שימוש לצורך ביטול החלטות ממשלה אשר פוגעות בזכויות אזרחים. ביטול עילת הסבירות עשוי להיות בעל השלכות הרות גורל מבחינה זו. אף שיש מי שמתנגדים לשימוש בעילת הסבירות, בטענה כי לבית המשפט אין כלים ברורים להכריע בהחלטות שלטוניות, קיימת הסכמה רחבה כי השימוש בעילת הסבירות מאפשר למנוע שרירותיות מצד רשויות השלטון, ובכך להגן על זכויות אדם במקרים של אי סבירות קיצונית בהחלטות אלה.

לדוגמה, לאחרונה בג״ץ עשה שימוש בעילת הסבירות, בין היתר, לצורך פסילת שינוי קריטריונים לסבסוד מעונות יום לפעוטות, לאור כך שהדבר נעשה ללא הוראות מעבר ותקופת התארגנות להורים (בג״ץ 5782/21). קיים חשש כי לאור ביטול עילת הסבירות, המצב המשפטי לעניין ההגנה על זכויות יסוד יתעצב לפי אופי הממשלה הספציפית. כאשר מדובר יהיה בממשלה שמרנית, עולה חשש כי נציגי השלטון יפגעו בזכויות של הרוב החילוני במדינה, ובכלל זה בזכויות של זוגות מעורבים (בני דתות שונות, כגון יהודים ומי שאינם יהודים), זכויות להט״ב, וכיו״ב. במקרים אלה, לא ברור עד כמה בית המשפט יוכל להתערב בהחלטות פוגעות אלה, ביחס למצב כיום.

מה מוצע במסגרת היוזמה לפשרה שמקדם נשיא המדינה?

על רקע הדיון הציבורי העז בנושא הרפורמה המשפטית, החליט נשיא המדינה, בצעד חסר תקדים, להתערב בנושא ולפעול להגעה לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה לעניין הרפורמה. יוזמת הנשיא לפשרה כוללת הצעות לריכוך הסמכות לביטול חוקים, אך באופן מתון בהרבה לעומת מה שמוצע ברפורמה המשפטית. מוצע כי סמכות בית המשפט לבקר ולבטל חוקים של הכנסת תוגדר בצורה מפורשת בחוק. כמו כן, מוצע כי השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים יכללו איזון בין נציגי המערכת המשפטית ובין נציגי המערכת הפוליטית, על מנת למנוע פוליטיזציה בוועדה.

לגבי עילת הסבירות, מוצע כי יוגדרו בחוק המקרים בהם ניתן יהיה לעשות שימוש בעילת הסבירות לצורך ביקורת של בית המשפט על פעולות שלטוניות והתערבות בהן באמצעות העילה. חשוב להבהיר כי יוזמת פשרה זו עדיין נמצאת בדיונים בבית הנשיא, ועדיין לא ניתן לדעת אם היא תצלח כמתוכנן. אנו ממשיכים לעקוב אחר הנושא, על מנת להבין ״לאן נושבות הרוחות״ ומה יהיו ההשלכות של מהלכים משמעותיים אלה.

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט מינהלי ואזרחי

לעיל פירטנו בהרחבה על הרפורמה המשפטית והסברנו על תוכן השינויים המוצעים במסגרתה והשלכותיהם. אם יש לכם שאלות נוספות, או צורך בייעוץ בעניינים הנוגעים לתחום המשפט המינהלי, משרדנו תמיד זמין על מנת לספק מענה משפטי מקיף. ליצירת קשר עם עורך דין מומחה למשפט מינהלי ואזרחי ממשרדנו לחצו כאן.