קבלת אזרחות גרמנית: הקהילה היהודית ההיסטורית בשפייר

תקנות מהפכניות שלקחו חלק על ידי הפרלמנט הגרמני מביאות איתן הקלות חסרות תקדים באשר לפרמטרים השונים הנוגעים לנרדפי המשטר הנאצי. החלטה זו פתחה סכר עצום עבור מאות אלפי צאצאים ברחבי העולם אשר יוכלו להגיש בקשה ולקבל דרכון גרמני כמעט ללא קושי.

המאמר נועד להסביר אודות ראשיתה של יהדות גרמניה, ומתרכז בעיר העתיקה שפייר שנחשבת אחת מבין שלושת הערים הראשונות בהן ישבה קהילת יהודית באזור גרמניה. אולם בניגוד לשתיים האחרות דווקא משפייר קיימת עד היום עדות למוצא המשפחה בת אלף שנים בשם המשפחה שפירא/שפירו.

משרדינו מייצגים ניצולי שואה וצאצאיהם עבור הוצאת אזרחות גרמנית ואזרחות אוסטרית. המשרדים ממוקמים בירושלים ולב תל אביב. לרשותנו צוות מסור של דוברי גרמנית אשר שוקדים יום יום בעבודה עם המסמכים והלקוחות, וכן בעמידה בקשר עם הגורמים השונים בגרמניה ואוסטריה.

הקהילה היהודית ההיסטורית בשפייר

על פי מסורות יהודיות, הקהילה היהודית ההיסטורית בשפייר חיתה בעיר עוד מקדמת דנא, אולם בספרי ההיסטוריה מוזכרת רק מסוף המאה ה-11. במאה זו התיישבו בפרברי העיר שנחשבו רכוש ההַגְמוֹן (בישוף) המקומי.

כפי הנראה היה זה גם הבישוף הנוצרי שהחליט להזמין את רובם מערים גרמניות אחרות שעמדו על נהר הרַיִין (אזור שנמצא בדרום מערב המדינה). ערים כדוגמת מיינץ, קלן, ווורמס. אולם, ידוע בוודאות כי מהעיר הראשונה שצוינה הגיע חלק הארי. שם ההגמון היה רוּדִיגֵר הוּזְמַן שהיה פילושמי ואוהד יהודים כפי הניתן להתרשם מעלילותיו ומעשיו.

כך נכתב מפיו של ההגמון לפני כאלף שנים – "כאשר בניתי את הכפר והפכתי אותו לעיר, חשבתי שיהיה כדאי להזמין יהודים במטרה להגדיל את המוניטין שלה". באופן יוצא דופן העניק הבישוף זכויות ליהודים בניגוד ליתר הערים הגרמניות. בזמן בו אנטישמיות ודחיקת הזר הייתה לגיטימית באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, פה ושם באופן מפתיע צצו אנשי דת רבי חסד שצידדו ביהודים והעניקו להם מקום בחברה קסנופובית.

היהודים הורשו לקיים מסחר חופשי כאוותם, זאת אומרת להמיר זהב בכסף, לרכוש נדל"ן, ולהקים בתי דין עם תקנות ואדמיניסטרציה. יחד עם זאת, לא היה עליהם לשלם מיסים בגבולות העיר, הותר להם להעסיק משרתים לא יהודים ורכושם הוגן על ידי השלטונות. בכדי לשמור עליהם מפני ההמון חם המזג והקנאי, קבעו השלטונות שעינוי יהודים אסור וכל חבלה או מוות שתגרם ליהודי תלווה בקנסות. ומן הצד השני, הטבלות של יהודים בניגוד לרצונם נאסרו.

מאידך, הסיבה לביקושם הייתה תפקיד מפתח שהחזיקו בנתיב המסחר העולמי דאז – מזרח ודרום אירופה ובטח המזרח התיכון. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית ככל הנראה הייתה כלכלית ונועדה לעזור למקומיים לבנות קתדרלה מפוארת מקומית. למעשה, התיישבות היהודים נחשבה לרעיון לקידום כלכלי, בזכות כך שיהודים היו יזמים של פיתוח ועיור.

לא מעט מאלה שנכחו בעיר היגרו גם מעיראק. המקום בו לראשונה יצאו יהודים באופן כוללני מהכפר והחלו בחיי עירוניות ורמת חיים גבוהה יותר. אמה מה, התושבים הדתיים הקנאים לא אהבו את רעיון החופש שיושם על יהודים ודרשו להכשיל את צעדיהם בכל הנוגע לענייני מסחר ומיסוי.

ירידת גדולתה של העיר

כמו בעשרות עיירות וערים במערב אירופה במפנה המאה ה-11 וה-12, היו אלה פרעות תתנ"ו שהפריעו את רציפותו ותפארתו של הישוב היהודי. פרעות אלה הן תוצר של מסע הצלב הראשון, בו התאחדו צבאות מערב אירופה במטרה לכבוש את ירושלים וסביבתה מידי הכובש המוסלמי.

אבירים מובחרים נבחרו וחושלו מרחבי הארצות במטרה להחזיר את ממלכת האלוהים חזרה "לעמו" ולהשיב את הגאולה לעולם. האירופאים שולהבו מפי אלפי כמרים ברחבי אירופה שנשאו דרשות המוניות במשך חודשים רבים להמון נוצרי בור, שכל חפצו היה עבודת אלוהים וגאולה גם במחיר דמם של אלפים. משום כך יצאו קרוב ל-100 אלף איכרים במטרה להצטרף לגיבוריהם האבירים במסע, וכדי לספק ללוחמים כל צורכיהם ובוודאי לחזות בגאולה.

בדרך מזרחה לירושלים בחודש אוגוסט 1096, נתקל האספסוף הברברי בלמעלה מ-400 עיירות וערים יהודיות ברחבי אזור אשכנז. ההמון שדד, בזז והרס רכוש יהודי רב. בניגוד לקהילות אחרות באזור זה בהן נפלו למעלה מ-12 אלף יהודים, דווקא בעיר שפייר מספר ההרוגים היה נמוך ועמד על אחד-עשר. אולם, סבל יהודי בוטא בכך שיהודייה נשארו במבצרים חודשים לאחר הפוגרומים מחשש לחייהם ומהרס בתיהם.

הישוב חזר לגדול אך מתקופה זו כבר לא היה מושא הערצה של יהודים להגר אליו. שמונה שנים לאחר הפוגרום קם בית כנסת. אדריכל בית הכנסת כך מסופר היה אותו אחד אשר בנה את הקתדרלה המפורסמת של העיר שנאספה מכספי יהודים. המאה ה-12 תתגלה כמניבה פירות גם כן, בה פותח הישוב וגדל.

לאורך השנים הודק הקולר על צוואר היהודים ומיסים לא מעטים נדרשו על הגנה, יציאה מהעיר ועוד. במאה ה-15 נמחק הישוב עם פרעות המוות השחור, אך מאמצע המאה ה-16 חודש בשנית. במאה ה-17 החלה תנופה תעשייתית ליהודי העיר שנמשכה עד השואה.

השגת דרכון גרמני לפי החוק החדש

במידה ויש לכם קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר התגורר בגרמניה או באוסטריה במהלך שנות ה-30 וה- 40, שווה מאוד לבדוק זכאות לדרכון גרמני אירופי. לא רבים מודעים לעדכונן של התקנות החדשות בנוגע להשגת אזרחות גרמנית ולכן מומלץ להיוועץ באיש מקצוע. צרו קשר וקבעו פגישה פיזית או דרך זום על מנת לדעת זכאותכם.

תודה למר יהונתן גבריאלוב שעזר בכתיבת המאמר.