הפסקת הליך הסדרת מעמד בישראל עקב אלימות במשפחה

אלימות במשפחה נמצאת לצערנו במגמת עליה בישראל, והיא בעייתית במיוחד עבור בני זוג זרים המצויים בהליך מדורג לצורך הסדרת מעמד בישראל. זאת לאור החשש של קורבנות האלימות מפני גירוש מהארץ, אשר הופכת את אותן נשים מוכות לתלויות בבן זוג אלים, לצורך קבלת מעמד חוקי בישראל. במאמר זה עורך דין מיכאל דקר, בעל ניסיון בתחום הגירה לישראל, מסביר על ההשלכות המשפטיות במקרים מורכבים אלה.

משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון מקצועי רב בייצוג בני ובנות זוג זרים בהליכי הסדרת מעמד בישראל, לרבות במקרים של אלימות במשפחה.

אלימות במשפחה בישראל בקרב זוגות מעורבים

מצער לכתוב זאת, אך אלימות במשפחה היא עודנה תופעה נרחבת ביותר, ומוערך כי בישראל ישנן כ-200 אלף נשים מוכות. התופעה בעייתית במיוחד כאשר קורבנות האלימות הן אזרחיות זרות החיות בזוגיות עם ישראלים ופועלות להסדרת מעמדן החוקי מול משרד הפנים. זאת לאור תחושתן כי הישארותן בישראל תלויה בבני זוגן האלימים.

משרדנו סייע לא פעם לבנות זוג זרות שמשרד הפנים פעל להרחיקן מישראל לאחר שהתלוננו על אלימות במשפחה (ראו כתבה בנושא באתר ״הארץ״). ואולם, חשוב להבהיר כי טיפול נכון ועמידה על זכויות בנות הזוג עשויים להוביל להישארותן בארץ.

כיצד ניתן להתחיל טיפול של רשות האוכלוסין במקרים של אלימות במשפחה?

קיים נוהל העוסק במקרי אלימות במשפחה במסגרת הליכי הסדרת מעמד בישראל. הנוהל נוגע בעיקר למקרים בהם בנות הזוג כבר החלו בהליך המדורג ושהו תקופה ממושכת בישראל. הנוהל דורש את הוכחת האלימות במשפחה לצורך תחילת הטיפול בנושא. מכאן שהגשת תלונה על אלימות בפני גורמי הטיפול הרלוונטיים נדרשת קודם, זאת טרם פנייה אל רשות האוכלוסין וההגירה.

הוכחת האלימות מתאפשרת באחת הדרכים הבאות: אישור על ראיות לכאורה הקיימות בידי המשטרה; צו הגנה שניתן נגד בן הזוג, לאחר דיון בבית המשפט במעמד שני הצדדים; שהייה למשך לפחות חודש במקלט לנשים מוכות; או אישור מהעיריה / משרד הרווחה על כך שבני הזוג מוכרים או מטופלים עקב אלימות במשפחה.

אופן הטיפול בבנות זוג זרות נשואות אשר להן ילדים משותפים מבני הזוג הישראלים

אם יוחלט על הפסקת ההליך המדורג בעקבות ניתוק הקשר הזוגי והגשת תלונה, תיבחן אפשרות הישארותן בישראל של בנות הזוג מטעמים הומניטריים ע״י ועדה מוסמכת. ככלל, הדבר תלוי בכך שנישואיהן לבני הזוג הישראלים רשומים בישראל, שמשרד הפנים התרשם מקשר זוגי כנה ושהילדים המשותפים נמצאים במשמורת בנות הזוג.

מה עושים כאשר לבנות הזוג הזרות אין ילדים משותפים מבני הזוג הישראלים ו/או הן לא היו נשואות?

הנוהל קובע כי גם במקרים אלה תוכל להיבחן הישארותן בישראל מטעמים הומניטריים ע״י ועדה מוסמכת. זאת בתנאי שהקשר הזוגי היה כנה והן היו בעלות ויזת תושב ארעי, שהוענקה להן במהלך ההליך המדורג. ככלל, הדבר יתאפשר אם חלפה למעלה ממחצית תקופת ההליך המדורג ודווח על אלימות לפני הפסקת הקשר. במקרים אלה ייערך לבנות הזוג ראיון זיקה לארץ ולחו״ל. במסגרת הראיון ייבחנו, בין היתר, משך השהות בארץ וחוקיותה, מידת ההיטמעות בישראל, קיומם של קרובים בחו״ל, נכסים בחו״ל וכיו״ב.

קביעות חשובות של בית המשפט בנושא

פסק דין של בית המשפט העליון קבע, בין היתר, כי יש להפחית ממשקל הזיקה לישראל במסגרת בחינת עניינן של בנות זוג שהתלוננו על אלימות במשפחה. כמו כן, יש להחשיב את הציפיה הלגיטימית של בנות הזוג להסדרת מעמדן בישראל, במקרים בהם הפסקת הקשר נגרמה שלא באשמתן, אלא בשל האלימות שחוו.

לאחרונה ביטל בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים החלטה של הוועדה ההומניטרית על הרחקת אזרחית ברזיל מישראל. האחרונה חיה שנים רבות עם בן זוג ישראלי, אשר הואשם בתקיפתה. נקבע, בין היתר, כי היא פיתחה זיקה לישראל, וכי לא ניתן משקל מספק לאלימות שחוותה והובילה לניתוק הקשר.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל

לסיכום, קיימות מורכבויות רבות במקרים של אלימות במשפחה כלפי בנות זוג זרות המצויות בשלב ההליך המדורג לצורך הסדרת מעמד בישראל. במקרים אלה, סיוע משפטי חשוב במיוחד, לצורך שמירה מיטבית על זכויות נפגעות האלימות. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בדיני הגירה ובהסדרת מעמד בני ובנות זוג זרים בישראל. משרדנו נכון תמיד לסייע משפטית לקורבנות אלימות במשפחה, תוך שמירה על סודיות ובזהירות הנדרשת.