הסדרת מעמד בן הזוג הזר לאחר גירושין מבן הזוג הישראלי
הסדרת מעמד בן הזוג הזר לאחר גירושין
רקע כללי:
ישנם מקרים רבים בהם הקשר הזוגי נקטע ומפסיק את ההליך ההדרגתי (איחוד משפחות) להסדרת מעמד בן הזוג הלא ישראלי לאחר הגירושין וכאשר יש ילדים משותפים.
במקרה זה, הבקשה לקבלת מעמד לבן הזוג הזר תועבר לוועדה משותפת בין-משרדית לצורך מתן מעמד מטעמים הומניטריים, בכפוף לעמידה בתנאים. בקשה זו נועדה כדי להתמודד עם מצבים קשים בהם אין חיי נישואין ממשיים בין בני זוג, אך בן הזוג הזר התיישב במשך תקופה ארוכה ושומר על יחסים חזקים בישראל.
עצם הפנייה לוועדה המשותפת הבין-משרדית אינו מקנה את המעמד הנדרש. הקריטריונים שנקבעו נועדו להצדיק את אותה הפניה לוועדה המשותפת הבין-משרדית, כדי שתוכל לדון בנושא ולהחליט אם להמליץ על מתן המעמד או לא.
אנו מציעים פתרונות ייעוץ משפטי בכל הנוגע להשגת אזרחות ותושבות בישראל וכל ההליכים הנלווים בעניין זה. עורכי הדין שלנו בעלי ניסיון רב בתחום זה שאנו שמים בידכם.
המסגרת הסטנדרטית
גישתו של שר הפנים מבוססת על הרעיון כי מתן אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח מותנה בנישואין תקפים ואמיתיים.
כאשר היחסים הזוגיים בין בני הזוג הסתיימו בפועל – גם אם לא תיאורטית – והתא המשפחתי נמצא בתהליך פרידה, אין בסיס לקבלת אזרחות ישראלית מכוח לאום הבן הזוג הישראלי.
לכן, על ידי יישום גישה זו ברוב המקרים, שר הפנים סבור כי אין מקום להתקדם בבקשת בן הזוג הזר הגרוש לקבל אזרחות מכוח לאום הבן זוג לשעבר, מכיוון שמערכת יחסים זוגית זו התפרקה למעשה. הגישה של חוק האזרחות, לפיה ניתן להקל בתנאים לאזרחות כאשר בן הזוג מגיש הבקשה הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על אחדות המשפחה ועל הצורך למנוע את חלוקת הלאום בין מרכיביו. כאשר התא המשפחתי התפרק כבר, ובני הזוג גרים בנפרד וממשיכים בהליך הגירושין, אין עוד כל סיבה העומדת מאחורי פטור האזרחות שחוק לאום זה מעניק לבן זוג האזרח.
במקביל, בן הזוג הגרוש עדיין נמצא ורוצה לקבל מעמד של תושבות קבע בתנאים ושיקולים מסוימים. כידוע, אזרחות לחוד ותושבות קבע לחוד, ולכל אחד מהם שיקולים שונים הקבועים על פי חוקים שונים. שר הפנים מקבל שיקול דעת רחב בכל הנוגע להכרה במעמד אדם שאינו אזרח המתגורר כחוק בישראל ומבקש לקבל מעמד של תושב קבע. זה משקף את העיקרון – המקובל בדמוקרטיות המודרניות – כי למדינה יש סמכות ושיקול דעת רחב למנוע מזרים להתיישב בה.
יחד עם זאת, תושבותו של בן הזוג הזר הגרוש בישראל או נישואיו (הכושלים) לאזרח ישראלי אינם מקנים לו מיד את הזכות לישיבת קבע.
מה מעמדם של ילדים מנישואין אלה?
במקרה שנולדים ילדים לבן זוג זר גרוש לאחר סיום קשר הנישואין, ניתן להגיש בקשה למעמד של תושבות קבע בגלל ילדיו הק
טינים (אזרחי ישראל), מכיוון שהוא רוצה להיות קרוב לילדיו. יחד עם זאת, משרד הפנים מאשר בקשה זו רק במקרים חריגים, בהם קיימים נסיבות הומניטריות חריגות, או כאשר יש הורה זר לקטין המחזיק באזרחות ישראלית להצדיקת הענקת מעמד של תושבות קבע.
על פי גישת משרד הפנים, נסיבות מיוחדות אלה אינן קיימות אלא במקרים מיוחדים וחריגים. יחד עם זאת, משרד הפנים מוכן לאפשר ל"בן הזוג הזר" הגרוש "אשרות ביקור" כדי שיוכל לבקר את ילדיו הקטינים מעת לעת. גישה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בסדרת פסקי דין.
אחד השיקולים העיקריים בהליך זה הוא לבחון את הקשר עם ישראל ועם מדינת המוצא, שיכולה לתמוך מטבע הדברים במתן מעמד (כאשר קשר בן הזוג הזר עם ישראל גדול יותר) או שלילתו (כאשר הקשר עם מדינת המוצא גדול יותר). כך, למשל, אישה התחתנה עם בן זוג ישראלי ומאוחר יותר עזבה את ילדיה, חברותיה ומקום עבודתה במולדתה, אך נפרדה ממנו מספר שבועות לאחר נישואיה, ולפני שהספיקה להשתלב בחברה הישראלית ולהשתרש – כאדם שעודנו "זר" במידה רבה.
צרו קשר – הסדרת מעמד בן הזוג הזר לאחר הגירושין
משרדנו מציע פתרונות ייעוץ משפטי בכל הנוגע להשגת אזרחות ותושבות בישראל וכל ההליכים הנלווים בעניין זה. עורכי הדין שלנו בעלי ניסיון רב בתחום זה שאנו שמים בידכם.
:
: