דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

הנגשת אתר אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות (מידע משפטי)

Michael Decker
Michael Decker

כיצד יש לבצע הנגשת אתר אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות? החוק בישראל מחייב ביצוע התאמות נגישות באתרים ושירותים אינטרנטיים (כגון אפליקציות, מסמכים מקוונים, סרטוני וידאו ועוד). חובה זו חלה על באופן נרחב על גופים ציבוריים ופרטיים, למעט במקרים נקודתיים בהם ניתן פטור מביצוע התאמות על פי החוק. ההנגשה נעשית לפי תקן ישראלי מחייב, והיא כוללת חובה לפרסם הצהרת נגישות באתר או בשירות המונגש. במדריך המשפטי שלהלן יסביר על נושא חשוב זה בהרחבה עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי ודיני אינטרנט.

הנגשת אתר אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות (מידע משפטי)

הנגשת אתרי אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות – מה זה בעצם אומר?

לא כולם מודעים לכך, אך כ-20% מתושבי מדינת ישראל (כ-1.6 מיליון איש ואישה) נחשבים כבעלי מוגבלויות על פי הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לאורך השנים חלו התפתחויות חיוביות בכל הנוגע לקידום שוויון והנגשת המרחב הציבורי עבור בעלי מוגבלויות, ובכללם אנשים הסובלים מליקויים קוגניטיביים או ליקויים בתפקוד המוטורי, עיוורים וכבדי ראייה ואנשים הסובלים מלקויות שמיעה. צעדים שנעשו בפועל לקידום הנגשה במרחב הציבורי כוללים שיפור תשתיות, חיוב בתי עסק בביצוע התאמות עבור בעלי מוגבלויות וכן צעדים לקידום העסקת בעלי מוגבלויות.

בנוסף לכל הצעדים הנ״ל, בעשור האחרון התחדדה ההבנה כי במאה ה-21, הנגשת מקומות פיזיים במרחב הציבורי אינה מספיקה, ונדרשת הנגשה גם במרחב הווירטואלי. על רקע זה, נכנסו לתוקף בשנת 2013 תקנות הנגישות, אשר הסדירו באופן רשמי את חובת ההנגשה של אתרי אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות. תקנות אלה קובעות הוראות מחייבות עבור גופים ציבוריים, גופים פרטיים ומסחריים ואף עבור גופים לא מסחריים, כגון עמותות. כל הנ״ל מחויבים להנגיש אתרים ושירותים באינטרנט המופעלים על ידם.

מה זה בעצם אומר? מה כוללת חובת הנגשה? מה הסנקציות המשפטיות שניתן להטיל על מי שלא פועלים להנגשת שירותים אינטרנטיים המופעלים על ידם? ובאילו מקרים עשוי להינתן פטור מחובת הנגשת אתר אינטרנט? להלן נתייחס לשאלות אלה בהרחבה.

מי מחויב להנגיש אתרי אינטרנט בישראל?

חובת ההנגשה של אתרי אינטרנט לפי תקנות הנגישות חלה על גופים פרטיים הפועלים באופן מסחרי (כלומר, למטרות רווח) ובכלל זה תאגידים (כגון חברות ואגודות שיתופיות) וכן בעלי עסקים הפועלים כעוסק מורשה. התקנות חלות גם על גופים הפועלים על בסיס התנדבותי או שלא למטרות רווח, ובכלל זה עמותות וארגונים חברתיים שונים. כמו כן, התקנות חלות על הרשויות הציבוריות בישראל, ובכלל זה משרדי ממשלה, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות וכיו״ב. ככלל, הגופים הנ״ל מחויבים לבצע הנגשה של שירותים ואתרים אינטרנטיים המופעלים על ידם. במסגרת זאת, עליהם למנות מורשה/רכז נגישות, האחראי על יישום ההתאמות הנדרשות, קשר עם משתמשים, פתרון בעיות וכדומה.

אילו אתרים ושירותים אינטרנטיים נדרשים להיות מונגשים עבור בעלי מוגבלויות?

תקנות הנגישות אינן מתייחסות לאתרי אינטרנט בלבד, אלא גם לפלטפורמות שונות העושות שימוש ברשת האינטרנט, כגון אפליקציות, פלטפורמות מדיה חברתית וכיום אף מסמכים וסרטוני וידאו. ככל שהאתרים או השירותים האינטרנטיים מספקים שירות הנחשב בתור שירות ציבורי, קיימת חובת הנגשה של האתר. מה נחשב בתור שירות ציבורי?  על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שירות ציבורי הוא כל שירות שניתן לציבור (או חלק מהציבור) בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי. לחלופין, שירות ציבורי הוא כל שירות שנמנה ברשימה שנקבעה בתוספת השנייה לחוק. סוגי השירותים שמופיעים ברשימה זו כוללים את השירותים הבאים:

(1) שירות בריאות; (2) שירות בידור; (3) שירות חינוך, השכלה או פנאי; (4) שירות רווחה; (5) שירות ספורט; (6) שירות תיירות; (7) שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה; (8) שירות תרבות; (9) שירות הארחה; (10) שירות מסחר; (11) שירות דת; (12) שירות אנרגיה; (13) שירות בזק; (14) שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

כלומר, גופים ציבוריים, פרטיים/מסחריים או גופים לא מסחריים המספקים במסגרת אתר או שירות אינטרנטי שירות שעונה על ההגדרות הנ״ל, מחויבים ככלל לבצע הנגשה של אתריהם.

מה כוללת ההנגשה בפועל?

הנגשת אתרים ושירותים אינטרנטיים לפי החוק נדרשת להתבצע באמצעות תקן שקבע מכון התקנים, אשר מספרו 5568. התקן מהווה למעשה יישור קו עם הנחיות הנגישות של הרשת הכלל עולמית (W3C). יישום התקן תלוי בתכנים המצויים באתר או בשירות האינטרנטי הספציפי. לדוגמה, ככל שמופיעים סרטונים או הקלטות שמע באתר, הנגשה עבור חירשים וכבדי שמיעה תכלול ליווי של כתוביות לקבצים אלה. אתרים המכילים טקסטים, תמונות, טפסים וכדומה, יידרשו להכיל תוכנה המכונה TTS (או Text to Speech) אשר תאפשר הקראה קולית של הטקסטים או התיאורים הכתובים הנלווים לתמונות והטפסים (ככל שישנם). הנגשה אתר אינטרנט עבור הסובלים מבעיות בתפקוד המוטורי ומתקשים לעשות שימוש בעכבר תכלול, למשל, אפשרות לעשות שימוש במקשים לצורך מעבר לאזורים עיקריים באתר. על מנת להבין מה ההנגשות הנדרשות באתר או שירות אינטרנט במקרים פרטניים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט.

לצד ביצוע פעולות ההנגשה הנדרשות – אשר עשויות להשתנות בהתאם לסוג התכנים המופיעים באתר או בשירות האינטרנטי ואוכלוסיות היעד הרלוונטיות – תכלול הנגשה גם דף הצהרת נגישות, במסגרתו יסופק למשתמשים באתר או בשירות מידע רלוונטי בנושא. על מידע זה לכלול, בין היתר, הוראות לשימוש מונגש באתר או בשירות, מידע אודות אופן ההנגשה, פרטי קשר של הגורם האחראי על נגישות בארגון המפעיל את האתר או השירות (״רכז נגישות״) ויידוע על תכנים שלא הונגשו ודרכים אלטרנטיביות לקבלת התכנים.

מה הסנקציות האפשריות בגין אי הנגשת אתר אינטרנט כחוק?

ככל שחלה חובה להנגיש אתרים או שירותים אינטרנטיים ואותם אתרים או שירותים אינם מונגשים כדין – הדבר חושף את מפעילי האתרים או השירותים הללו לסנקציות משפטיות רבות. על יישום הוראות החוק והתקנות אמונה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. ככל שהנציבות מקבלת דיווחים או מנטרת אתרים או שירותים מפרים, היא מוסמכת להוציא צו המחייב את הגורמים המפרים לבצע את התיקונים הנדרשים. אם לא נעשה כן, הנציבות מוסמכת להטיל קנסות על מפעילי האתר או השירות, בסכום של עד 7,500 ש״ח (או עד 15 אלף ש״ח לתאגידים) לכל יום שבו מופר הצו. במקרים חמורים במיוחד, הפרת החוק עלולה לגרור אף העמדה לדין פלילי והטלת קנסות בסכומים של עד 150,000 ש״ח.

לצד סנקציות קשות אלה, אי ביצוע התאמות נגישות באתרים עלולה להוות עילה לתביעה אזרחית בקרב מי שנפגעו מאי ההנגשה, ולזכות את התובעים בסכום של עד 50 אלף ש״ח ללא הוכחת נזק. כמו כן, קיימת אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד מי שמפעילים אתרים ושירותי אינטרנט שאינם מונגשים כחוק. לדוגמה, בשנת 2021 ניתן פסק דין בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת חנויות המולטימדיה באג מולטיסיסטם בע״מ (בתיק שמספרו ת"צ 41993-12-20). התביעה עסקה בהפרת חובת הנגשת אתר אינטרנט על-ידי הרשת. הצדדים לתביעה הגיעו להסכם פשרה שאושר על-ידי בית המשפט, במסגרתו התחייבה הרשת להעניק הטבות שונות ללקוחותיה, בשווי כולל של כ-450,000 ש״ח. בנוסף לכך, נפסק לכל אחד מהתובעים גמול בסך 5,850 ש״ח ושכר טרחת עורך דין בסך כ-67,500 ש״ח. מידע נוסף תוכלו למצוא במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו בנושא תובענות ייצוגיות בענייני נגישות.

באילו מקרים ניתן לקבל פטור מחובת הנגשת אתר אינטרנט?

החוק מכיר בשורה מצומצמת של מקרים בהם עשוי להינתן פטור מחובת הנגשה של אתרים ושירותים אינטרנטיים. מפעילי אתרים ושירותים אינטרנטיים פרטיים (ולא ציבוריים) אשר המחזור השנתי שלהם נמוך ממיליון ש״ח, עשויים להיות זכאים לפטור אוטומטי קבוע או זמני מהנגשה, מטעמי נטל כלכלי כבד מדי. עוסקים פטורים שמחזורם השנתי נמוך מ-100 אלף ש״ח בשנה יזכו לפטור מלא ואוטומטי מחובת הנגשה. מי שמחזורם השנתי נע בין 100 אלף ש״ח ל-300 אלף ש״ח, יזכו לפטור למשך 3 שנים. לאחר תקופה זו, הם יוכלו לחדש את הפטור, ככל שמחזורם השנתי נותר נמוך מ-300 אלף ש״ח בשנה.

לגבי מי שמחזורם השנתי עולה על 300 אלף ש״ח אך נמוך ממיליון ש״ח והאתר או השירות המופעלים על ידם נבנו לפני יום 26.10.2017, ניתן להם פטור למשך 3 שנים. ניתן לחדש את פטור זה בכל 3 שנים, ככל שמחזורם השנתי של מפעילי האתר או השירות נותר נמוך ממיליון ש״ח. יובהר כי מי שמחזורם השנתי עולה על 300 אלף ש״ח והאתר או השירות הרלוונטי שמופעל על ידם נבנה לאחר יום 26.10.2017, אינם זכאים לפטור מטעם זה. בנוסף, יש לציין כי הסכומים והתנאים שציינו לעיל עשויים להתעדכן ולהשתנות בחוק ובתקנות, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי ובדיני אינטרנט בכל מקרה של ספק לגבי אופן יישום החוק.

מקרה נוסף אשר עשוי לאפשר זכאות לפטור הוא מקרה של אתרים או שירותים אשר הגישה אליהם מותנית ברישום, ואשר רשומים בהם לא יותר מ-500 משתמשים בו זמנית (כגון קורסים מקוונים ייעודיים או קבוצות סגורות של ארגונים שונים). הפטור במקרה זה מוענק באופן אוטומטי. פטור נוסף מחובת הנגשה נוגע למקרים של קושי ספציפי בביצוע התאמת נגישות מסוימת, על רקע של חוסר יכולת טכנולוגית. בשונה משני המקרים הקודמים שציינו לעיל, במקרה זה הפטור אינו ניתן באופן אוטומטי, ואף לא לתקופת זמן שאינה מוגבלת.

מורשה הנגישות מטעם הגוף המפעיל את האתר או השירות יהיה מוסמך לתת את הפטור, בכפוף לקבלת חוות דעת מקצועית המאשרת את חוסר היכולת הטכנולוגית לביצוע ההתאמה או ההתאמות הנדרשות, אשר הוכנה על-ידי איש מקצוע המתמחה בתחום. תוקף הפטור יהיה ל-3 שנים, אשר לאחריהן ניתן יהיה לחדש את הפטור בדרך זו פעם אחת בלבד, ל-3 שנים נוספות. לאחר מכן, על מנת להאריך את הפטור, תהא חובה לפנות בבקשה רשמית לנציבות שוויון הזכויות לבעלי מוגבלויות. הנציבות מוסמכת לאשר את הפטור במקרים אלה מטעמים מיוחדים בלבד. חשוב להבהיר כי התנאים למתן הפטור במקרים אלה כוללים חובה לציין את עובדת מתן הפטור בהצהרת הנגישות של האתר, וכן חובה לבצע התאמות נגישות אלטרנטיביות, שיהיו מבוססות על הטכנולוגיות הזמינות במועד הרלוונטי.

הנגשת אתר אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות – צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי ודיני אינטרנט

במדריך מפורט זה סקרנו עבורכם פרטים חשובים בנושא הנגשת אתרים ושירותי אינטרנט בישראל. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בכל ייעוץ או סיוע בנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה במשפט אזרחי ודיני אינטרנט. משרדנו מעניק מגוון שירותים משפטיים ליחידים, גופים ציבוריים, עמותות וחברות מסחריות בנושאי הנגשת אתרי אינטרנט, הגדרת תנאי שימוש באתרים ובאפליקציות, סוגיות בענייני הגנת הפרטיות, מאגרי מידע ועוד.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה