הלכת השיתוף – הסדר רכושי לידועים בציבור וזוגות שנישאו לפני 1974

מהי הלכת השיתוף?

"הלכת השיתוף" הידועה גם בשם "חזקת השיתוף", הינה הלכה שקבע ביהמ"ש. הלכה זו קובעת כי במקרה של פרידה ובהתקיים תנאים מסוימים, קמות לבני הזוג (ידועים בציבור או בני זוג שנישאו לפני 1974) זכויות שוות ברכוש אשר נצבר במהלך חייהם המשותפים. זאת כל עוד אין בין הצדדים הסכם ממון או הסכם חיים משותפים  אשר מסדיר את חלוקת הרכוש בצורה אחרת.

הסיבות שהביאו להלכת השיתוף

כפי שכתבנו לעיל, הלכת השיתוף הינה פרי הפסיקה ואינה מעוגנת בחוק. זאת בניגוד לזוגות שנישאו לאחר 1974, עליהם חל "הסדר איזון משאבים". הסדר אשר מעוגן בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973. אם כך, נשאלת השאלה מה הביא את ביהמ"ש לקבוע את הלכת השיתוף?
תשובה לכך ניתן למצוא בבג"ץ חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול
"הלכת השיתוף היא פרי יצירתו של בית המשפט. היא דוגמה מובהקת של חקיקה שיפוטית, שלידתה על אובני בית-משפט זה. היא משתמשת בקונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם (משתמע) בין צדדים, שלפיו הם שותפים שווים בזכויות. המכשיר המשפטי נועד להגשים מטרה חברתית. הוא מכוון להביא לצדק חברתי. הוא מבוסס על השוויון בין המינים. הוא ניזון מהתפיסה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה".

על מי חלה הלכת השיתוף

• הלכת השיתוף חלה על הזוגות הבאים:
  • זוגות שנישאו לפני שנת 1974
  כולל זוגות שנישאו בחו"ל לפני התאריך הנ"ל (ויקטוריה נפיסי נ' סימנטוב נפיסי).
  • זוגות ידועים בציבור, (ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן).
  גם כאשר מדובר בזוגות שמנועים מלהתחתן (כגון: חד מיניים). וכן זוגות שבחרו במודע לא להתחתן, (פלונית נ' פלונית).

התנאים המקימים את הלכת השיתוף

• הפסיקה קבעה מספר תנאים להחלת הלכת השיתוף, (איוי (בלה) חסל נ' ראובן חסל).
  "חזקה על בני-זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף שהרכוש שנצבר על-ידי מי מהשניים מצוי בבעלותם המשותפת ושותפות זו נלמדת מעצם קיומם של חיים משותפים".
  התנאים המקימים את הלכת השיתוף הינם מצטברים. כפי שנראה הפסיקה מקלה על עמידה בכל אחד מהם:
  • אורח חיים תקין
  אין הכוונה שהחיים המשותפים התנהלו על מי מנוחות וללא משברים, (יהודה דרור נ' דבורה דרור).
  גם סכסוכים ממושכים הם אורח חיים תקין, (שולמית לוי נ' דוד לוי).
  • מאמץ משותף
  מאמץ משותף מתקיים גם כאשר אחד מבני הזוג עובד והשני אחראי על משק הבית וגידול הילדים, (יהודית הדרי נ' שלום הדרי דרחי)
  כאשר אחד מבני הזוג חלה, וכתוצאה מכך תרומתו פחתה, עדיין נחשב למאמץ משותף.
  • קורת גג משותפת
  ככלל, מועד הפסקת השיתוף הוא כאשר בני הזוג מפסיקים לגור ביחד. בנסיבות מסוימות השיתוף ימשיך להתקיים גם לאחר עזיבה של אחד מבני הזוג את הבית, (חיים אבנרי נ' תמר אבנרי).

בשל העובדה שהפסיקה מקלה בתנאים להחלת הלכת השיתוף. מומלץ ורצוי לזוגות לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. בכדי להסדיר את סוגיות הרכוש העולות מן היחסים.

על מי הנטל להוכיח את התנאים של הלכת השיתוף

הנטל להוכיח את התקיימות התנאים, הוא על בן הזוג התובע הטוען לשיתוף. במידה ועמד בנטל, יוכל בן הזוג הנתבע להביא ראיות מטעמו לסתור ולהפריך את חזקת השיתוף, (ישעיהו שחר נ' מנדל פרידמן).

על אילו נכסים חלה הלכת השיתוף

ככלל, חזקת השיתוף חלה על נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים של הזוג (דירת מגורים הרשומה על שם בני הזוג, זכויות סוציאליות מעבודת בן הזוג, חשבון בנק משותף וכו'). ישנם נכסים מסוימים אותם היינו מחשיבים לנפרדים, אך גם על נכסים אלו אפשר ותחול עליהם חזקת השיתוף. להלן כמה דוגמאות:

• דירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג
  רישום דירה על שם אחד מבני הזוג, לא מספיק כשלעצמו לסתור את הלכת השיתוף. יידרשו ראיות נוספות לסתירת החזקה. בפרט אם הזוג חיו בדירה תקופה ארוכה, (מיכל אורון נ' ישראל אורון).
• חשבון בנק הרשום על שם אחד מבני הזוג
  הלכת השיתוף חלה באופן כללי גם במקרים אלו. בן הזוג שעליו רשום החשבון יוכל לטעון שהחשבון נפרד, אם יראה שהשימוש בכספים אלו היו לצרכים נפרדים ולא משותפים, (משה קוטלר נ' חיה קוטלר).
• חובות שנצברו על ידי בני הזוג או אחד מהם
  השיתוף של בני הזוג חל גם על החובות אשר נצברו על ידי שניהם או אחד מהם במסגרת התנהלות תקינה ורגילה. בחובות אשר להם אופי אישי מובהק לא יחול שיתוף, (יפה עמית נ' ציון עמית).
• נכס השייך לאחד מבני הזוג טרם הנישואין (נשואים) החיים המשותפים (ידועים בציבור)
  ככלל על נכס כזה לא יחול שיתוף. אך נצטרך לבדוק כל נכס לגופו, ואת מכלול הנסיבות.
  מאידך, ייתכן שנכס כזה "עורבב" עם רכוש משותף. לדוגמא: לאחד מבני הזוג דירה משלו אותה רכש לפני שהחלה מערכת היחסים. אם הזוג חי יחד בדירה, הצדדים השקיעו בו כספים משותפים, הדירה כנראה עורבבה והפכה למשותפת.
• נכס שקיבל אחד מבני הזוג בירושה
  על נכס כזה לא יחול שיתוף, (ציליה ביאטריס ליברמן נ' עמנואל (מנדל דוד) ליברמן).

האם בית דין רבני כפוף להלכת השיתוף?

בית דין רבני הדן בסוגיות רכוש שנכרכו בתביעת הגירושין כפוף למשפט האזרחי. מכיוון שכך, על בית הדין הרבני לפסוק לפי הלכת השיתוף, (חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול).

מעוניינים לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים? משרדנו כאן לשירותכם

במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד לעריכת הסכם ממון או הסכם חיים משותפים מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]