הוצאת דרכון גרמני לנרדפי המשטר הנאצי וצאצאיהם
בהתאם לתקנות חדשות של חוק הלאום הגרמני, הורחב לאחרונה מעגל הזכאים לקבלת אזרחות גרמנית לנרדפי המשטר הנאצי, בין השנים 1933 ל-1945, וצאצאיהם. ישראלים שידאגו להוצאת דרכון אירופי גרמני, על שלל היתרונות הגלומים בו, יוכלו להחזיק בו בנוסף לדרכון הישראלי שלהם – ולא יידרשו לוותר על אזרחותם הישראלית. במאמר זה נסקור את התנאים החדשים לקבלת דרכון גרמני בהתאם לתיקון משנת 2020 לחוק האזרחות הגרמני.
למשרדי עורכי דין הגירה שלנו שבתל אביב וירושלים ניסיון רב שנים בכל הכרוך בהוצאת דרכונים לנרדפי המשטר הנאצי, לרבות בביצוע מחקר גנאלוגי ובאיתור מסמכים של משפחות יהודיות אשר נאלצו לברוח מאירופה מאימת הנאצים. עורכי הדין של משרדנו יוכלו לעזור לכם להגיש בקשה לרשויות הגרמניות באופן יעיל, מקצועי ומסור בעזרת ידע וניסיון מקיפים בכל הקשור לחוק הגרמני. נוסף על כך, משרדנו מתמחה בהוצאת דרכון אוסטרי לצאצאים של נרדפי המשטר הנאצי אוסטריה, בין השנים 1933 ל-1955.
אישים מפורסמים מקהילת יהודי גרמניה
עד לעליית הנאצים לשלטון הייתה יהדות גרמניה אחת הקהילות היהודיות המשגשגות בעולם. יהודי גרמניה היוו חלק משמעותי ביותר מעולם המדע, התרבות, האמנות והכלכלה של גרמניה ושל העולם כולו. להלן כמה שמות בולטים של אישים יהודים-גרמניים:
- היינריך היינה
נולד בדיסלדורף באימפריה הרומית הקדושה (כיום מערב גרמניה) בשנת 1797. היינה היה אדיש לנושא הדת, ובשנת 1825 התנצר כדי להתקבל בחברה הגרמנית. הוא למד משפטים, ואף קיבל דוקטורט בתחום, אך תשוקותיו האמיתיות היו השירה והספרות. עד היום נחשב היינריך היינה לאחד מגדולי משורריה וסופריה של גרמניה במאה ה-19. ביו יצירותיו הבולטות ניתן לציין את גרמניה: אגדת חורף, מסע בהרי הארץ וספר השירים. ספריו של היינה היו בין הספרים הבולטים שנשרפו במבצעי שריפת הספרים של גרמניה הנאצית בשנת 1933. סמוך לאנדרטה בכיכר האופרה, בה התקיים אירוע שריפת הספרים המפורסם ביותר, חקוק הציטוט המפורסם ממחזהו האלגורי "אלמנסור" משנת 1821, ציטוט שמעורר בדיעבד צמרמורת בשל המימד הנבואי שלו: "זו הייתה רק הקדמה; במקום שבו שורפים ספרים ישרפו לבסוף גם בני אדם”.
- קרל מרקס
"אבי הקומוניזם" קרל מרקס הוא אחד האישים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על ההיסטוריה האנושית המודרנית. הוא נולד בשנת 1818 בעיר טריר שבפרוסיה (כיום מערב גרמניה) למשפחה אמידה. משני צדדיו היה מרקס נצר לשושלת רבנים מפוארות, אולם לא היה יהודי מאמין בעצמו. שתי עבודותיו המפורסמות של מרקס, שמהוות עד היום מצע רעיוני ואידיאולוגי לקומוניזם, הן "המניפסט הקומוניסטי", משנת 1848, ו"הקפיטל: ביקורת הכלכלה המדינית", שיצא לאור בשנת 1867. השפעת כתיבתו של מרק אינה מתמצה רק בקומוניזם הכלכלי, והתיאוריה המרקסיסטית משמשת לבחינת החברה האנושית בכללותה, ויחסי הכוח וחוסר השוויון שבה. כך למשל, הושפעו גם מאבקים פמיניסטים וגזעיים רבים בעולם ממשנתו של מרקס.
- אלברט איינשטיין
מי שנחשב לגדול המדענים בכל הזמנים, נולד בעיר אולם בדרום גרמניה בשנת 1879. איינשטיין גדל כיהודי מאמין, אך כבר כנער החל לפתח חשיבה ביקורתית ונטש את הדת לטובת הפיזיקה. איינשטיין הגדיר עצמו כפציפיסט, מה שגרם לו לוותר בשנת 1896 על אזרחותו הגרמנית, לאור השנאה שלו את המנטליות הגרמנית המיליטריסטית. איינשטיין הוא ההוגה בין היתר של תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית, שהן אבני היסוד של הפיזיקה המודרנית, ונחשב לאחד ממייסדיה של מכניקת הקוונטים. איינשטיין תמך ברעיון הקמת המדינה לעם היהודי בעם ישראל ובהצהרת בלפור. בשנת 1952 הוצע לו על ידי דוד בן-גוריון להיות הנשיא השני של מדינת ישראל, אך איינשטיין דחה את ההצעה תוך שהביע התרגשותו ממנה. איינשטיין היה אחד האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן בחבר הנאמנים וכיושב ראש המועצה האקדמית של האוניברסיטה, ובצוואתו הוריש לה את כל כתביו וקניינו הרוחני.
- חנה ארנדט
הפובליציסטית והוגת הדעות חנה ארנדט נולדה בשנת 1906 בכפר לינדן-לימר בקיסרות הגרמנית (כיום חלק מהעיר האנובר שבצפון גרמניה). בעקבות תחילת הרדיפות של יהודי גרמניה, עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, היגרה מגרמניה לצרפת, ולאחר מכן לארצות הברית. בארצות הברית עבדה כעיתונאית וכמרצה בתחום התיאוריה הפוליטית. ארנדט ידועה יותר מכל בעקבות הדיווח שלה עבור כתב העת "הניו יורקר" על משפט אייכמן בירושלים בשנת 1961. בעקבות הסיקור כתבה את ספרה הידוע "אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע". בקצרה, לפי התיאוריה של ארנדט האנטישמיות של הנאצים ותורת הגזע אינן מספיקות כדי להסביר את זוועות השואה, כדי להסביר את המעשים – לרבות את מעשיו של אייכמן עצמו. במקום זאת, יש להבין כיצד מעשי זוועה עשויים להפוך בזמן ובמקום מסויימים לבנאליים, כשהאנשים נגררים לביצוע מעשי הרוע ללא אידיאולוגיה מיוחדת.
היהודים תחת שלטון גרמניה הנאצית
בזמן שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, חיו במדינה ב-530,000 יהודים. למרות שרוב יהודי גרמניה ביקשו להיטמע בחברה הגרמנית כאזרחים שווים, וכמאה אלף מהם אף השתתפו במלחמת העולם הראשונה, הנאצים סימנו את היהודים כאויבי האומה ובספטמבר 1935 עברו חוקי הגזע שחוקקו בעיר נירנברג, שמטרתם הייתה לשלול אזרחות ממי שאינו משתייך לגזע הארי. החוקים כוונו ליהודים, ולאחר מכן הורחבו כך שייכללו גם את הצוענים. בעקבות חקיקת חוקי נירנברג, שהפכה את הגזענות לחלק מהחוק הרשמי בגרמניה, החלו להגר היהודים מגרמניה במספרים גדולים. בין עליית הנאצים לשלטון ועד תחילת מלחמת העולם השניה, עת נסגרו שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, היגרו מגרמניה כ-300 אלף יהודים – בעיקר לארצות הברית, מדינות דרום אמריקה, ארץ ישראל ובריטניה.
דרכון גרמני לנרדפי המשטר הנאצי – המצב החוקי לפני ואחרי שנת 2020
דיני האזרחות הגרמניים קובעים כי אזרחות גרמנית עוברת על פי קשר דם. עד לשנת 2020 היה ניתן להתאזרח בגרמניה רק אם המבקש נולד לאם גרמניה / לאב גרמני במסגרת נישואים או נישא לאזרח גרמני או התגורר מגורי קבע בגרמניה במשך שנים רבות.
בחודש מאי 2020 נקבע בפסק דין תקדימי על ידי בית המשפט החוקתי של גרמניה, כי יש לאפשר התאזרחות בגרמניה לאישה אמריקאית, שנולדה בארצות הברית ב-1967 לאב יהודי, שאזרחותו הגרמנית נשללה על ידי הנאצים ב-1938, ולאישה אמריקאית – וזאת למרות שהילדה נולדה מחוץ לנישואים, ולכן נחשבה ל"ילדה לא חוקית". פסק הדין פתח צוהר לצאצאים של אבות יהודים גרמנים, שנולדו מחוץ לנישואים, להפוך לאזרחים גרמנים.
מי נחשב ל"נרדף המשטר הנאצי" לפי חוק האזרחות הגרמנית החדש?
בעקבות הפסיקה הנ"ל תוקן חוק האזרחות הגרמני באופן שהרחיב את הזכאות לאזרחות לצאצאים של נרדפי המשטר הנאצי – לרבות ילדים, נכדים ונינים (ובמקרים מסוימים אף ילדי הנינים), וזאת גם אם נרדף המשטר אינו בחיים במועד הגשת הבקשה. כך, סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמנית קובע שכל מי שאזרחותו הגרמנית נשללה ממנו על רקע דת, גזע או פוליטיקה בין התאריכים 30.1.1933 (יום עליית המפלגה הנאצית לשלטון) ועד ל-8.5.1945 (יום כניעת גרמניה הנאצית לבעלות הברית) זכאי לקבל אזרחות גרמנית. חשוב להדגיש כי נרדף המשטר או בן משפחתו, אינם צריכים להוכיח שנרדף המשטר נרדף בשל יהדותו בפועל, מעבר לאמור לעיל.
מאילו אפשרויות נהנים בעלי אזרחות גרמנית?
גרמניה היא המעצמה המדינית והכלכלית החשוב באירופה, ואחת היציבות שבהן. כחלק מלקחי מלחמת העולם השניה, מגלים תושבי גרמניה יחס אוהד למהגרים, ולא בכדי חיים קרוב לשלושים אלף ישראלים בגרמניה, חלקם הגדול בברלין – שנחשבת לאחת הערים התוססות באירופה ובעולם כולו. כמו כן, הדרכון הגרמני פותח אפשרויות כלכליות לבעליו, שכן הוא מאפשר לבצע עסקאות בכלל ועסקאות נדל”ן בפרט, כמו גם את האפשרות לקבל משכנתא מהבנקים הגרמניים.
נוסף על כך, גרמניה היא חברה באיחוד האירופי, וצפויה להישאר כזו. דרכון אירופי מאפשר לחיות, לעבוד וללמוד (במקומות רבים בחינם, לרבות בגרמניה עצמה) בכל אחת מ-27 המדינות החברות באיחוד. כמו כן, הדרכון האירופי מאפשר גישה למדינות להן לישראלים אין אפשרויות להיכנס ללא קבלת אשרה מראש, לרבות ארצות הברית ואוסטרליה.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין מומחה לדיני הגירה כדי להוציא דרכון גרמני?
משרדנו מתמחה בהוצאת דרכון גרמני לנרדפי המשטר הנאצי וצאצאיהם בפרט. צוות המשרד דובר גרמנית, ומיומן בעבודה מול הרשויות בגרמניה, שהן קפדניות מאד. אלמנט חשוב בהוצאת הדרכון הגרמני הוא ההתמודדות עם סבך הבירוקרטיה הממשלתית בגרמניה: מי שאינו מתמצא בה עלול לסבול מעיכובים בבקשתו, ואולי אפילו לקבל דחיה לבקשתו. לכן, מומלץ מאד להיעזר בסיוע של עורך דין הגירה.
עורכי הדין ממשרדנו זמינים עבורכם לצורך בירור או מימוש זכאותכם וזכאות בני משפחותיכם לדרכון גרמני. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה ולקבוע פגישת ייעוץ עם מומחה לדיני הגירה במשרדנו, בירושלים ובתל אביב.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון
:
:מאמרים מומלצים