דיון נוסף בתביעה: משרד עו״ד בירושלים ובתל אביב

מהו דיון נוסף בתביעה אזרחית? כאשר תביעות אזרחיות מוכרעות בערעור בבית המשפט העליון, ניתן להגיש לאחר הערעור בקשה לדיון נוסף. בית המשפט העליון אף מוסמך להחליט על קיום דיון נוסף בעצמו. דיון נוסף עוסק בסתירה בין הלכות של בית המשפט העליון או בהלכה שמעוררת חשיבות, חידוש או קושי. על כך ועוד יסביר במאמר זה עורך הדין מיכאל דקר, שותף ומומחה למשפט אזרחי ממשרדנו.

דיון נוסף – רק במקרים מיוחדים ונדירים

בשיטת המשפט בישראל יש 3 ערכאות משפטיות עיקריות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. בעוד שעל פסקי דין של שתי הערכאות התחתונות ניתן לערער בזכות בפני הערכאה הגבוהה יותר, על פסיקת בית המשפט העליון לא ניתן לערער. במרבית המקרים, הכרעת בית המשפט העליון בהליך מסוים היא סופית ומוחלטת. עם זאת, קיים פתח צר לבחינה נוספת של פסיקת בית המשפט העליון, הנקראת ״דיון נוסף״. מדובר בהליך ייחודי, המתקיים במקרים נדירים ביותר. דיון נוסף מתקיים בפני הרכב של 5 שופטים ומעלה, ונדונות בו שאלות בעלות השלכות שהן מעבר למקרה הספציפי, ועשויות להשפיע גם על מקרים אחרים תחת אותה סוגיה משפטית. להלן נסביר באילו מקרים הליך זה יתאפשר וכיצד הוא מתנהל.

כיצד ניתן לאפשר קיום דיון נוסף?

חוק בתי המשפט קובע שתי אפשרויות לעניין זה: החלטה על דיון נוסף ביוזמת בית המשפט העליון, במסגרת פסק הדין שניתן על-ידו, או היעתרות לבקשת אחד מהצדדים לקיום הדיון, לאחר שניתן פסק דין. בשונה מערעורים, דיונים נוספים לא יכולים לעסוק בתביעה בכללותה, אלא רק בנושאים נקודתיים ביותר. נושאים אלה נוגעים רק להלכות חדשות שנפסקו על-ידי בית המשפט העליון, או להלכה בעלת חשיבות מיוחדת, חידוש או קושי, שבגינם יש מקום לדיון נוסף בה.

איך מגישים בקשה לדיון נוסף?

אם בית המשפט העליון לא יחליט על כך מיוזמתו, הצדדים להליך רשאים להגיש בקשה לדיון נוסף, בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות סדר הדין בדיון נוסף. בקשה זו (המכונה ״עתירה״) יש להגיש בחמישה עותקים (לפי המספר המינימאלי של השופטים העשויים לדון בהליך) ומספר עותקים נוסף לפי מי שהיו צדדים להליך. יש לצרף לבקשה העתקים של פסק הדין שבגינו היא מוגשת. ניתן להגיש את הבקשה בתוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין, אך רשם בית המשפט העליון מוסמך להאריך את המועד, אם ראה טעם מיוחד בכך.

יש לפרט במסגרת הבקשה מדוע ההלכה שנפסקה על-ידי בית המשפט העליון עומדת, לדעת המבקשים, בסתירה להלכה קודמת, או מדוע קיימים בהלכה זו קושי, חידוש או חשיבות מיוחדים. יש לפרט כל טענה בנפרד, ולציין מה המקורות (אסמכתאות) שעליהן מסתמכות הטענות. כמו כן, יש להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים לבקשה בהליך. מועד ההפקדה וגובה הערבון ייקבעו לפי שיקול דעתו של בית המשפט העליון. לאחר הגשת הבקשה, המשיבים לה רשאים להשיב בתוך 15 יום מהמועד שבו נמסרה להם הבקשה.

הדיון בבקשה

בבקשה ידונו נשיא בית המשפט העליון, או שופט שהוסמך לכך על-ידי הנשיא. בית המשפט מוסמך לדחות את הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיבים, או להורות על אופן הדיון בה. הדיון בדרך כלל יבוסס על החומר הכתוב שיוגש בפני בית המשפט, אלא אם נקבע דיון בעל פה. נשיא בית המשפט מוסמך להורות על מתן פרטים נוספים לאחר מתן הבקשה. החלטת בית המשפט בבקשה תינתן בדרך כלל בכתב, אלא אם נשיא בית המשפט העליון יקבע אחרת.

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי

לעיל הסברנו על הכללים לגבי בקשה לדיון נוסף, המהווה הליך ייחודי המתקיים בבית המשפט העליון. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא, או לגבי תביעות וערעורים אזרחיים באופן כללי, משרדנו זמין עבורכם. עורכי הדין ממשרדנו מתמחים במשפט אזרחי על ענפיו השונים, לרבות דיני חוזים ומשפט מסחרי, דיני נזיקין (רשלנות רפואית, תאונות דרכים ועוד), דיני נדל״ן, קניין רוחני וכיו״ב. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה, ולתאם פגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי במשרדנו, בירושלים או בתל אביב.