גירוש הורים זרים לילדים ישראלים – סיפורים מהחיים והפתרונות (המוגבלים) שהחוק מספק
סיטואציות קשות אלה של ניתוק בין הורים לילדיהם לאחר גירוש מהארץ של הורים לילדים ישראלים, הנשמעות כאילו נלקחו מסרט טראגי במיוחד, הן לצערנו לא דבר נדיר בישראל. קיימים מקרים רבים בהם איום הגירוש על הורים הוא מוחשי וממשי. החוק מספק פתרונות חלקיים בלבד בנושא, ולכן חשוב להכיר היטב את המצב המשפטי ולהבין כיצד נכון להתמודד עם מקרים מעין אלה. להלן יסביר על נושא חשוב זה בהרחבה עורך הדין מיכאל דקר, מומחה לדיני הגירה לישראל ממשרדנו, אשר לו ניסיון רב בטיפול בתיקים מעין אלה.
משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בתחום של דיני הגירה לישראל. למשרדנו ניסיון רב, בין היתר, בייצוג בהליכי הסדרת מעמדם החוקי של הורים זרים וילדיהם בישראל, בפני רשות האוכלוסין של משרד הפנים וכל הערכאות המינהליות והמשפטיות.
הבהרה: שמות האנשים וחלק מהפרטים הנכללים בסיפורים אשר יופיעו להלן שונו לשמות ופרטים בדויים, וזאת מטעמי צנעת הפרט.
הורים זרים המסורבים להישאר בישראל – בחירה בין אפשרויות גרועות
כמשרד העוסק רבות בתחום ההגירה לישראל והסדרת מעמד עבור בני זוג זרים של אזרחים ישראלים וילדיהם הקטינים, אנו נחשפים לאינספור סיפורים אנושיים מורכבים. רבים מסיפורים אלה זוכים להתעלמות תקשורתית, או לכל היותר לכיסוי חלקי בתקשורת והציבוריות הישראלית. ואולם, סיפורים אלה מהווים מנת חלקם של לא מעט משפחות בעלות זיקה לישראל, המעוניינות לחיות בארץ אך נתקלות בקשיים ביורוקרטיים ומשפטיים בדרך.
אין ספק כי אחד מהסוגים הקשים ביותר של מקרים מעין אלה הוא הסוג של מקרים בהם הורים זרים לילדים ישראלים אינם זוכים להכרה כמי שרשאים להישאר בחיק משפחתם בישראל. כתוצאה מכך, הם נאלצים להתמודד עם בחירה בין שתי אפשרויות גרועות: לעזוב את משפחתם ולחזור למדינת מוצאם לבדם, או לעזוב עם ילדיהם – אשר לרוב חיו בישראל מאז לידתם או לכל הפחות מספר שנים. מעבר של ילדים לסביבה שהיא זרה להם לחלוטין עלול לפגוע בהם מאוד מבחינה רגשית וחברתית, ולכן לא פעם ההורים יעדיפו כי הילדים יישארו בישראל, גם במחיר של ניתוק פיזי מהם.
מה ניתן לעשות מבחינה משפטית כדי להתמודד עם תופעות קשות אלה? למרבה הצער, אין תשובות פשוטות לשאלה זו. מדובר במקרים מורכבים ביותר מבחינה משפטית, אשר מצריכים התמודדות עם רשויות המדינה, ובמרבית המקרים אף עירוב של בית המשפט בנושא. לאור הקשיים המשפטיים המתעוררים במקרים אלה, אשר להלן נפרט עליהם בהרחבה, הסתייעות בעורך דין מומחה לדיני הגירה בשלב מוקדם של התהליך עשויה לשנות את התמונה באופן דרמטי.
גירושין או היעדר קשר זוגי בין ההורה הזר לבין ההורה הישראלי
כאשר מתקיים קשר זוגי כנה בין זוגות מעורבים (ישראלים ואזרחים זרים), ומרכז חיים משותף בישראל, החוק קובע מסלולים המאפשרים לבקש להסדיר את מעמד בני הזוג הזרים בישראל. במקרים אלה, בהם בני הזוג נשואים או חיים יחד כידועים בציבור, קיימים נהלים מסודרים של רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים (נוהל בני זוג נשואים ונוהל ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין) אשר עמידה בהוראותיהם תאפשר, ככלל, הישארות בישראל של בני הזוג הזרים וילדיהם הקטינים החיים עמם.
לעומת זאת, כאשר הורים זרים מתגרשים או נפרדים מבני זוג ישראלים או שהקשר הזוגי ביניהם נפסק, תיחלש משמעותית הזיקה לארץ של ההורים הזרים, בדרך כלל. ברירת המחדל בהרבה מאותם מקרים תהיה להורות על הפסקת תהליך הסדרת המעמד של ההורים הזרים, וחיובם לעזוב את ישראל. זאת משום שהנוהל אשר עליו הם ביססו את בקשת הסדרת מעמדם בישראל מלכתחילה כולל דרישה בסיסית של קשר זוגי מתמשך, והפסקת הקשר מובילה לאי עמידה בדרישות הנוהל. הנוהל בנושא הפסקת ההליך המדורג לבן זוג זר מחייב לזמן את בני הזוג לראיון, ולאחר מכן להורות על הפסקת הליך הסדרת המעמד (ההליך המדורג) עבור בן הזוג הזר.
חריגים לכך הם מקרים בהם מתקיימים כל התנאים המצטברים שלהלן: הקשר הזוגי היה כנה ואמיתי בעת הגשת הבקשה להסדרת מעמד; בני הזוג הזרים קיבלו רישיון לשהות ארעית בישראל (אשר נקרא רישיון א/5) במסגרת ההליך המדורג; חלפה יותר ממחצית תקופת ההליך המדורג (כלומר, יותר ממחצית התקופה שבה ניתן הרישיון לשהות ארעית בישראל); לבני הזוג ילדים משותפים אשר נמצאים במשמורת בני הזוג הזרים, או שמתקיים עמם קשר קרוב ורצוף, וחוות דעת מקצועית של עו״ס או פקיד סעד קבעה כי עזיבת ההורה הזר תפגע משמעותית בילדים. עמידה בכל התנאים הנ״ל תאפשר להעביר את התיק לבחינה נוספת על-ידי ועדה בינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומינטריים.
יש לציין כי לעיתים ניתן יהיה למצוא פתרונות משפטיים אשר ימנעו את גירוש ההורים גם כאשר אין עמידה בתנאים להעברת המקרה לבחינה נוספת. לדוגמה, במקרה שטופל על-ידי משרדנו, אם זרה לילד ישראלי קיבלה מעמד בישראל על אף שכבר הייתה מועמדת לגירוש. האם – לצורך תיאור המקרה, נקרא לה אמילי – קיימה קשר זוגי עם ישראלי ונכנסה להריון ממנו.
תחילה האב התכחש לאבהותו, אך בעקבות תביעת אבהות שהוגשה, האב חויב בביצוע בדיקת רקמות. לאחר שהתברר כי הילד הוא אכן בנו של האב, הוסדר מעמד הילד בישראל. ואולם, לאחר מכן האם נעצרה והייתה מועמדת בפני גירוש. על החלטה זו הוגש ערר, שהביא לשחרורה של אמילי ממשמורת. במקביל, הוגשה בקשה חריגה לבחינת עניינה של האם בפני ועדה הומניטרית. בעקבות זאת, הוסדר מעמדה של האם בישראל, ולימים האב נקשר לבנו ואף תמך בהישארות אמילי בישראל.
הבדל בין אימהות זרות לבין אבות זרים
חשוב להדגיש כי קיימים הבדלים לעניין הסיכויים להסדרת מעמד בישראל בין אימהות זרות לאבות זרים שנותק הקשר הזוגי בינם לבין ההורים הישראלים. קיימת באופן כללי נטייה חזקה יותר להכיר בקשר בין אימהות זרות לילדיהם הישראלים, ככזה המצדיק את בחינת הישארותן של האימהות בישראל. לעומת זאת, לגבי אבות, הנחת המוצא היא שלאבות זרים לילדים ישראלים אין זכות אינהרנטית להישאר בארץ מכוח הורותם.
לדוגמה, בפסק דין של בג״ץ משנת 2002, נקבע כי אזרח זר שהוא אב לילדה ישראלית, אשר התגרש מאשתו הישראלית תוך כדי הליכי הסדרת מעמדו, אינו זכאי להסדרת מעמד בישראל בעקבות הגירושין, שעה שהילדה חיה עם האם. נקבע כי האב יכול להגיע לביקורים בארץ ולהמשיך לשמור על קשר עם בתו באופן זה, וכי אין מקום להסדרת מעמדו בישראל מטעמים אלה. בית המשפט הדגיש כי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן יתאפשר להסדיר מעמד של הורה זר בישראל, והאב לא שכנע במקרה זה כי מתקיימות לגביו נסיבות חריגות מעין אלה.
בית המשפט לא פירט בפסק הדין הנ״ל מהן אותן נסיבות חריגות שיאפשרו הסדרת מעמד בישראל לאב זר, אך ניתן להבין כי בית המשפט מותיר פתח צר לחרוג מהכלל לפיו לאבות זרים אין זכאות ״טבעית״ להישאר בישראל בשל כך שהם הורים לילדים ישראלים. סיפור הצלחה בהקשר זה, שטופל על-ידי משרדנו, הוא סיפורו של אזרח זר – לצורך העניין נראה לו ליאון. ליאון עבר לישראל בעקבות זוגיות עם אזרחית ישראלית, ולשניים נולדו שני ילדים. במהלך שהותו פיתח ליאון זיקה חזקה לישראל, ואף החל בהליכי גיור. למרות סיום הקשר עם בת זוגתו הישראלית, עניינו של ליאון הובא בפני ועדה הומניטרית, אשר החליטה לאפשר לו רכישת מעמד קבע בישראל. כיום ליאון הוא אזרח ישראלי.
מקרים בהם ההורה הישראלי נפטר
סוג נוסף וקשה יותר של גירוש הורים זרים הוא הסוג של מקרים בהם במהלך תקופת הסדרת מעמד ההורים הזרים, הולכים ההורים הישראלים לעולמם. מדובר במקרים קשים במיוחד, שבהם מלבד הטרגדיה האישית, ההורים הזרים מאבדים עם פטירת בני זוגם את הזכאות להמשיך לחיות בישראל עם ילדיהם. אנו שומעים לא פעם על מקרים קשים מעין אלה בעיתונות. למשל, בשנת 2011 דווח באתר ״הארץ״ על הפסקת הליכי הסדרת מעמד והוראה על גירוש מהארץ של אם פיליפינית לילד ישראלי, אשר בן זוגה נפטר במהלך הליכי הסדרת מעמדה. האם הדגישה בכתבה את הקושי לעזוב את הארץ עם הילד, אשר היה קשור מאוד למשפחת האב הישראלי.
במקרה נוסף משנת 2017 אשר סוקר על-ידי ״חדשות 13״, הורה משרד הפנים על הפסקת הליכי הסדרת מעמד של אם זרה שעברה לישראל על מנת לחיות עם שני ילדיה, אשר עלו מכוח חוק השבות לאור יהדות של סבם. האם הכירה במהלך שהותה בן זוג ישראלי, והם חיו כידועים בציבור מספר שנים. אלא שאז בן זוגה הלך לעולמו, ומשרד הפנים החליט על הפסקת הליכי הסדרת מעמדה של האם ועל גירושה מהארץ.
התנאים להעברת מקרים מסוג זה (שבהם ההורה הישראלי נפטר במהלך הליכי הסדרת המעמד של ההורים הזרים) לוועדה הומניטרית, דומים למדי לתנאים שציינו לעיל לגבי הפסקת הקשר הזוגי: נדרש כי במהלך הקשר הזוגי משרד הפנים התרשם מכנות הקשר בין ההורים; כי בעקבות ההליך המדורג ניתנה לבני הזוג הזרים אשרת (ויזת) תושב ארעי; כי חלפה למעלה ממחצית תקופת ההליך המדורג; וכי הילדים מצויים במשמורת ההורים הזרים. אם ההורים אינם מצויים תחת משמורתם, תיערך פניה לגורמי הרווחה על מנת לקבל מידע רלוונטי בנוגע לילדים.
דרכי ערעור על החלטות משרד הפנים לגבי גירוש הורים זרים לילדים ישראלים
כאשר עניינם של ההורים הזרים (הן במקרים של הפסקת הקשר והן במקרים של פטירת בן הזוג הישראלי) אינו עומד בתנאים הנדרשים בנוהל ומוחלט לפיכך שלא להעביר את המקרה לוועדה ההומניטרית, ניתן להגיש ערר פנימי על ההחלטה, בתוך 21 יום ממועד ההחלטה ומהר ככל הניתן. גם כאשר הוחלט להעביר מקרה מסוים לוועדה, והוועדה החליטה כי אין מקום לאשר את הבקשה, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. על פסיקת בית הדין ניתן לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מינהליים, ובמקרים מסוימים ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט העליון.
חשוב לדעת כי לא פעם ערכאות הערעור יחליטו לקבל את עמדת ההורים הזרים ויורו על בחינת עניינם מחדש, או על המשך הסדרת מעמדם בישראל. לדוגמה, בפסק דין משנת 2018 נקבע כי יש לאפשר לאם זרה ל-3 בנות ישראליות אשר בעלה הישראלי הלך לעולמו, להמשיך את הליכי הסדרת מעמדה בישראל. האם היא אזרחית קולומביה אשר הגיעה לישראל על מנת לעבוד בתחום הסיעוד. במהלך תקופה זו הכירה את בן זוגה, והם הקימו משפחה יחד.
כאשר הבעל נפטר, עניינה של האם הובא בפני הוועדה ההומניטרית, אשר קבעה כי האם לא תוכל להישאר בישראל. על החלטה זו הוגש ערר לבית הדין לעררים, אשר קבע כי יש לאפשר לאם להישאר בישראל. ערעור שהגישה המדינה על פסיקה זו נדחה, ובית המשפט קבע כי מתקיימת במקרה זה ״מסה קריטית״ של נסיבות המצדיקות את הישארות האם בישראל עם בנותיה, אשר זקוקות לתחושת יציבות בנוגע לאימן.
גירוש הורים זרים לילדים ישראלים – צרו קשר עם משרד עורכי דין העוסק בדיני הגירה לישראל
במאמר זה פירטנו בהרחבה אודות המקרים הקשים של גירוש הורים זרים לילדים ישראלים, וכן בפתרונות המשפטיים המוגבלים לטיפול בנושא. אם אתם זקוקים לייעוץ פרטני או לכל סיוע בנושא, ניתן לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל ממשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין המתמחים בתחום הסדרת מעמד לאזרחים זרים, ובהליכי התאזרחות בישראל עבור זוגות, בני משפחה ואזרחים זרים בעלי זיקה לישראל.
:
: