דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

בית הדין לעררים – ערעור על החלטות משרד הפנים בענייני הגירה לישראל

Joshua Pex

בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל הוא הערכאה המשפטית שם מגישים בקשות במקרים רבים בהם משרד הפנים, רשות ההגירה לישראל, אינו מאשר כניסה, הגירה, או קבלת אשרה או ויזה לישראל, עבור אזרחים זרים.

משרדנו מתמחה בנושאי עלייה, הגירה, וקבלת מעמד חוקי בארץ, עבור אזרחים זרים.
לעתים קרובות פונים אלינו לקוחות אשר רשות האוכלוסין וההגירה אסרה על בני זוגם או בני משפחתם להגיע לישראל.
ישנם מספר שלבים להגשת ערעור על החלטות משרד הפנים.
בדרך כלל לאחר קבלת סירוב לבקשה מול רשות ההגירה לישראל ניתן להגיש ערר פנימי מול הלשכה בה התקבלה ההחלטה, או אל מטה רשות ההגירה בירושלים.
לאחר מכן אם הערר הפנימי נדחה, ניתן לערער אל בית הדין לעררים.
באם החלטת בית הדין לעררים אינה עולה בקנה אחד עם רצון המערערים אפשר להגיש ערעור אל בית המשפט המחוזי, ולבסוף אפשר להגיע אף על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בענייני הגירה לישראל.

עורך הדין יהושע פקס מסביר מה הן סמכויות בית הדין-לעררים, כיצד להגיש ערר, ומה נדרש כדי להצליח בהליך הספציפי הזה.

בית הדין לעררים - ערעור על החלטות משרד הפנים בענייני הגירה לישראל

מה הוא בית הדין לעררים ולמה הוא נוסד?

בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל הוא ערכאה משפטית חדשה יחסית. בית הדין נוסד בשנת 2014, כטריבונאל משפטי אשר מבקר את החלטות רשויות ההגירה בישראל בכל הקשור להסדרת כניסה לישראל והסדרת מעמד בארץ עבור אזרחים זרים. בין מטרות הקמת בית הדין לעררים היו הורדת העומס ממערכת המשפט באופן כללי, ומבית הדין הגבוה לצדק באופן ספציפי. סמכותו כבית דין למעמד ותושבות נובעת מחוק בתי המשפט המנהליים. סמכותו לדון בהחלטות רשויות ההגירה עוגנה בתיקון 22 לחוק הכניסה לישראל. התיקון קבע כי בית הדין הוא הכתובת לערעור על החלטות רשויות ההגירה בנושאי אשרות ומעמד בישראל. במעמדו הוא שווה ערך לבית משפט שלום, ועל החלטותיו ניתן לערר לבית משפט מחוזי.

הגשת ערר אל בית הדין לעררים מתבצעת לרוב לאחר קבלת תשובת סירוב לבקשת ערר פנימי על ההחלטה של מטה רשות ההגירה לישראל בירושלים, או סירוב כניסה לישראל, או דחייה של בקשה על ידי אחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה. במידה והבקשה לערר הפנימי נתקלת בדחייה או התעלמות ארוכה, או במידה ותוצאת הערר היא שלילית, ניתן לפנות לבית הדין.

חשוב לזכור כי את הערר יש להגיש תוך 30 יום מקבלת המכתב בעניין ההחלטה לגביה מערערים.

ניתן למצוא הנחיות להגשת הערר באתר של משרד המשפטים.

באלו נושאים ניתן לפנות לבית הדין לעררים?

אתר השירותים והמידע הממשלתי מציין שניתן להגיש ערר על החלטות רשויות ההגירה ורשות האוכלוסין בתחומים הבאים:

  • הסדרת מעמדם של בני זוג זרים, נשואים או ידועים בציבור, אשר מקיימים קשר זוגי עם אזרח או תושב ישראל.
    כניסתם לארץ והחלת ההליך המדורג למתן אזרחות או מעמד של קבע ושל קטינים הנלווים להליך המדורג.
  • הסדרת מעמדם של תושבי האזור, כלומר פלסטינים אזרחי הגדה המערבית ועזה, בני זוג או קטינים נלווים להורה.
  • הסדרת מעמדם של קטינים שנולדו בישראל ואחד מהוריהם הוא תושב קבע בישראל.
  • פקיעת תושבות והשבתה.
  • אשרות עבודה של עובדים זרים – כל סוגי ויזות עבודה בישראל, מומחים זרים, מטפלות סיעודיות, שפים וכדומה.
  • בקשות למתן מעמד של פליט וקבלת מעמד בישראל עבור מבקשי מקלט.
  • מתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים על פי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה להורה קשיש, הורה לחייל, אלמנות, קורבנות אלימות במשפחה ועוד.
  • בקשות להארכת אשרת עבודה של עובדים סיעודיים מטעמים הומניטריים.
  • בקשות הומניטריות כלליות.
  • עיכוב הרחקה וגירוש מישראל על בסיס טעמים רפואיים מיוחדים.
  • החלטות ממשלה בנושא ילדי עובדים זרים.
  • הוצאת הוראות שהייה במתקן "חולות".

באיזה נושאים אכן פונים לבית הדין?

על פי רוב, אנו מערערים על החלטת רשות האוכלוסין בשם אזרחי ישראל אשר אינם מקבלים אישור להתחיל או להמשיך בהליך המדורג לקבלת מעמד לבני זוג. גם קבלת אזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות עבור בן זוג אשר רשות האוכלוסין מעדיפה להשאיר במעמד תושב היא בסמכות בית הדין.
לעתים אנו פונים לבית הדין גם בנושא מבקשי מקלט בישראל אשר בקשת המקלט שלהם נדחתה.
בית הדין הוא גם הכתובת כאשר בקשת מעמד מטעמים הומניטאריים מיוחדים להורי חייל בצה"ל, או להורה בודד של אזרח ישראל נדחית מטעמים שאינם מוצדקים.

בנוסף למפורט מעלה, ניתן להגיש ערר דחוף למניעת הרחקה מהארץ, בטענה כי הדבר יגרום לנזק חריג בהיקפו. אפשרות זו פתוחה גם למסורבי כניסה, במידה ואלו מוכנים לשהות במתקן מסורבים עד אשר תתקבל ההחלטה.
עם זאת, לקבלת צו מניעה נדרש להוכיח כי אכן יגרם נזק בלתי ניתן לתיקון במידה ומסורב הכניסה יגורש מהארץ.
לדוגמא, השארת ילדים קטינים ללא משמורת או קרוב משפחה חולה ללא טיפול.
הנזקים הכרוכים בכל הרחקה מהארץ: אובדן מחיר הכרטיסים וההזמנה בבית המלון, וויתור על החופשה המתוכננת, הנזק הרגשי שבהתמודדות עם ההאשמה של ביקורת הגבול, והצורך לערער על החלטת משרד הפנים כדי לחזור לארץ, לא נחשבים לחמורים מספיק כדי להצדיק עיכוב או ביטול גירוש.

לפני הפנייה לבית הדין יש:

לשלם אגרה בסך 649 ש"ח (נכון ל2018).

לשכור שירותי עורך דין ולחתום על ייפוי כוח.

.לחתום על תצהיר בפני עורך דין לאימות העובודות הכלולות בערר

הדיון מתקיים בפני דיין במעמד של שופט בית משפט שלום. לאחר הגשת הערר אל בית הדין, עורכי הדין המייצגים את משרד הפנים מגישים כתב תשובה ואז מתקיים הדיון.

הדיין מחליט על פי כללי המשפט המנהלי. אין הצגה של הוכחות או שמיעת עדויות, אלא כל צד משמיע את טיעוניו המשפטיים והשופט מחליט בהתאם לחוק הכניסה לישראל, ופסיקות ותקדימים של בתי המשפט בעניין.

ערעור כנגד פסק דין של בית הדין לעררים

אם העוררים אינם מרוצים מפסק הדין של בית הדין לעררים, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

צרו קשר – עורכי דין הגירה לישראל:

משרדנו מתמחה בנושאי כניסה, הגירה, עלייה, וקבלת מעמד חוקי בישראל.

במידה ורשות האוכלוסין, משרד הפנים, או ביקורת גבולות דחו את בקשתכם, נשמח לעזור לערער על ההחלטה.

קבעו פגישה בסניף בירושלים או בתל אביב לקבלת מידע וסיוע משפטי.


 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה