בדיקת רקמות – מה ההשלכות המשפטיות של סירוב האם לעריכתה?
בדיקת רקמות היא הדרך המקובלת והעיקרית להכריע בשאלת האבהות של ילד/ה, במקרים בהם היא מוטלת בספק. עולה השאלה – מה התוצאות המשפטיות במקרים של סירוב האם לעריכת בדיקת רקמות? נושא זה עלה לדיון בבית המשפט בשנים האחרונות, ונקבעו כללים בשטח. בקצרה, הנושא יוכרע בעיקר לפי שאלת טובת הילד. אך על מנת להבין את הנושא לעומק, הכינה עבורכם עורכת דין מומחית לדיני משפחה ממשרדנו הסבר מורחב לגבי סוגיה מורכבת זו.
משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בסיוע במגוון סוגיות משפטיות בנושא דיני משפחה. לעורכי ועורכות הדין ממשרדנו ניסיון רב ומוכח במתן ייעוץ וייצוג בהליכי תביעת אבהות, תביעת מזונות קטינים, הסדרי משמורת, הליכי גישור ועוד.
בדיקת אבהות – הסבר כללי
בדיקת רקמות הוכרה כדרך המרכזית להכרעה בשאלת אבהותם של ילדים, כאשר זהות האב אינה ודאית. היא עשויה להיות רלוונטית בסכסוכים משפחתיים במסגרתם עולה ספק באשר לזהות האב. הבדיקה נעשית בהתאם להוראות חוק מידע גנטי. החוק מסדיר היבטים של הסכמה לביצוע הבדיקה, כמו גם התמודדות עם חשש מפני ממזרות (כאשר מדובר בילדים של בני זוג יהודים).
לעיתים אף עשוי לעלות צורך בבדיקת רקמות מצד רשויות המדינה. למשל לצורך הסדרת מעמד של ילדים אשר אחד מהוריהם הוא אזרח זר. יש לציין כי הטכנולוגיה המודרנית מספקת כיום דרכים אלטרנטיביות לקביעת אבהות, אף ללא בדיקת רקמות. עם זאת, כאמור, בדיקת רקמות היא עדיין הדרך הדומיננטית לקביעת אבהות בישראל.
התנגדות לבדיקת רקמות
פעמים רבות ההתנגדות לביצוע בדיקת רקמות מגיעה דווקא מצד האב, על רקע של התכחשות לאבהותו. לאור כך שככלל הבדיקה כרוכה בהסכמה, סירוב לביצוע הבדיקה מעלה שאלות רבות. הסברנו בהרחבה על המורכבות המשפטית במקרים אלה במאמר נוסף.
מה קורה במקרים בהם עולה דווקא סירוב מצד האם לעריכת בדיקת רקמות? בפועל, מקרים אלה נדירים יותר מקבוצת המקרים הראשונה. יכולות להיות סיבות שונות להתכחשות לביצוע הבדיקה. סיבה אפשרית היא קיומו של ספק באשר לזהות האב הביולוגי. במקרים בהם האב הרשום של הילד ידרוש את הוכחת אבהותו, עשוי לעלות קושי בקבלת דמי מזונות במידה ויתברר כי אכן לא מדובר באב הביולוגי.
מה קובע בית המשפט בנושא?
שאלת ההשלכות של סירוב אם לביצוע בדיקת רקמות על רקע הסיבה שתיארנו לעיל, נדונה בפסק דין משנת 2016, בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. במקרה זה התכחש אב לאבהותו על אחד מילדיו, על רקע חשדות לגבי קשר מחוץ לנישואים. האב הטיל ספק באשר לאבהותו על הקטין, ודרש עריכת בדיקת רקמות.
בית המשפט קבע כי השיקול המרכזי שראוי כי יכריע את הכף הוא טובת הילד. במקרה זה הוחלט כי דווקא טובת הילד היא שמצריכה את ביצוע בדיקת האבהות. זאת לאור כך שהתביעה נדונה לאחר 3 שנים בהן שרר נתק בין האב לבנו. נתק זה לא צפוי היה להשתנות ללא ביצוע הבדיקה. לכן קבע בית המשפט כי מוטב שהבדיקה תבוצע ותפיג את הספקות במקרה זה.
יש לציין כי מדובר במקרה שאירע בקרב משפחה נוצרית. כפי שהזכרנו לעיל, במקרים של בני זוג יהודים עלולות לעלות לעיתים בעיות הלכתיות. זאת על רקע הלכת ״רוב בעילות אחר הבעל״. ואולם, יש להדגיש כי אין בהלכה זו ובחשש מפני ממזרות כדי לשלול לחלוטין את האפשרות של ביצוע בדיקת אבהות. ההכרעה בשאלה זו משתנה ממקרה למקרה לפי הנסיבות.
בנוסף יש לציין כי עשויים להיות מקרים בהם ניתן למצוא חלופה לבדיקת רקמות של האם, ולערוך בדיקה אצל קרוב משפחה במקום זאת. בהחלטה תקדימית שניתנה לאחרונה, בית המשפט הורה על ביצוע בדיקה כזו. הסברנו על כך בהרחבה במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו. חשוב להבין כי קיימות מגוון אפשרויות משפטיות לבדיקת אבהות, גם במקרים של סירוב האם.
צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני משפחה
לשאלות נוספות ולכל סיוע בנושא בדיקת רקמות במקרים של סירוב האם לעריכתה, תוכלו ליצור קשר עם משרדנו. במשרד עורכי הדין שלנו, תמצאו עורכות ועורכי דין המתמחים בדיני משפחה, בעלי ניסיון רב בייצוג במגוון הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה.
:
:מאמרים מומלצים