אפליה מתקנת בישראל: מידע משפטי עו״ד דיני עבודה

אפליה מתקנת פירושה מתן העדפה לקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים, מיעוטים בחברה הישראלית, בני ובנות העדה האתיופית ובעלי מוגבלויות) בקבלה לעבודה. נעשה בה שימוש משמעותי במגזר הציבורי בישראל, אך בשנים האחרונות ניתן לראות צורות של אפליה/העדפה מתקנת במקומות עבודה פרטיים, במוסדות לימוד ועוד. לא פעם נדרש לערב את בית המשפט על מנת לוודא כי תקודם בפועל העדפה מתקנת. במאמר זה יסביר על כך בהרחבה עו״ד מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה לדיני עבודה.

משרד עורכי שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני עבודה. עורכי הדין ממשרדנו מסייעים בדרכים שונות למניעת אפליה במקומות עבודה. שירותי המשרד כוללים ייצוג בהליכים משפטיים ותביעות במקרים של אפליה על רקע מאפיינים שונים (כגון דת, מוצא ומגדר), וכן ייצוג בעתירות נגד רשויות ציבוריות במקרים של אי יישום כללים לקידום העדפה מתקנת.

אפליה מתקנת – דרך אלטרנטיבית לשינוי המשוואה

ישראל היא מדינה בעלת שכבות אוכלוסיה רבות ומגוונות, והדבר מוביל לעיתים קרובות לחיכוכים וסכסוכים משפטיים. לא פעם אנו עדים לאפליה בעבודה על רקע השתייכות לקבוצה מסוימת (דת, מוצא, מגדר, נטיה מינית וכיו״ב) או בשל מאפיינים כגון גיל, הריון או שירות מילואים פעיל. החוק נאבק באפליה בדרכים שונות, כגון איסור אפליה בקבלה לעבודה ובתנאי העבודה.

דרך נוספת לשינוי המשוואה והמצב בפועל היא שימוש בכלי משפטי הנקרא ״העדפה מתקנת״ (או ״אפליה מתקנת״). השימוש בכלי זה נעשה בעיקר באופן ממסדי, על-ידי נציבות שירות המדינה. עם זאת, גם גופים פרטיים כגון מוסדות לימוד ומקומות עבודה פרטיים משתמשים בו לא פעם. מדובר בקביעת קריטריונים לקבלה לעבודה או לקידום בעבודה, אשר נועדו לתעדף את מי שנדחים בשל היותם חלק מקבוצות אוכלוסיה מסוימות. להלן נפרט על כלי זה, וכן על הדרכים לקדם תיעדוף עובדים באמצעותה.

אילו קבוצות זוכות לאפליה מתקנת?

כאמור, אפליה מתקנת נועדה לתעדף קבוצות אוכלוסיה מסוימות של אזרחים בעלי מאפיינים אשר המשתייכים אליהם זוכים לא פעם לאפליה. היא נעשית באופן נקודתי, בעיקר במכרזים בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה. לעיתים קרובות ניתן לראות מודעות דרושים במגזר הציבורי, בהן מצוין במפורש כי תינתן עדיפות בקבלה למשרה לקבוצות מסוימות. בקבוצות אלה עשויים להיכלל, בין היתר, נשים, מיעוטים (ערבים, דרוזים וצ׳רקסים), עולים חדשים, קהילת יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות וחרדים. קיימים גם חוקים המחייבים ייצוג הולם של הקבוצות הנ״ל וקבוצות נוספות, דוגמת חוק החברות הממשלתיות.

אילו עוד מקרים עונים על ההגדרה של אפליה מתקנת?

מלבד העדפה בקבלה לעבודה בגופים ציבוריים ופרטיים שונים, ניתן להחשיב כאפליה מתקנת גם מדיניות המקדמת קבוצות אוכלוסיה מסוימות. דוגמאות לכך הן מתן הטבות כגון זיכוי במס לנשים, מדיניות מתן קצבת שארים לנשים בלבד על-ידי המוסד לביטוח לאומי, קביעת גילאי פרישה שונים לגברים ולנשים ועידוד העסקת בעלי מוגבלויות בצו המחייב העסקה של לפחות 3% בעלי מוגבלויות במקומות המעסיקים 100 עובדים ומעלה.

כיצד בתי המשפט עושים שימוש בכלי של העדפה מתקנת

בתי המשפט בישראל עומדים לצד מי שמשתייכים לקבוצות הזוכות לאפליה, ומסייעים באכיפת החובה לבצע אפליה מתקנת כאשר הדבר נדרש. אחד מפסקי הדין הזכורים בנושא אפליה מתקנת הוא בג״ץ שדולת הנשים. בפסק דין זה עמד בית המשפט העליון על החשיבות שביישום הסעיף בחוק החברות הממשלתיות, אשר קובע כי יש לקדם ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות בישראל.

עתירה נוספת משנת 2010 (בג״ץ מחמלי) קבעה חובה לבצע התאמות במקום העבודה על מנת לאפשר קידום של עובד בעל מוגבלות. עתירה זו הוגשה נגד שירות בתי הסוהר, אשר חויב במסגרתה לקדם בדרגה ובתפקיד סוהר שהופלה במשך שנים רבות וקידומו התעכב. פסקי דין אלה מדגימים כי ניתן להיעזר בבתי המשפט בדרך של הגשת עתירות לבג״ץ ולבתי המשפט לעניינים מינהליים על מנת לממש זכויות המגיעות בגין אפליה מתקנת. עם זאת, לאור מורכבותן של עתירות אלה, מומלץ להיעזר בייצוג משפטי במסגרתן, של עורך דין מומחה לדיני עבודה.

אפליה מתקנת – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני עבודה

במאמר זה הסברנו על אפליה מתקנת, הדרכים ליישומה וכן על האופן שבו בתי המשפט מתייחסים אליה. לשאלות נוספות וסיוע פרטני בנושא, עורכי הדין ממשרדנו, המתמחים בדיני עבודה ובסיוע משפטי לעובדים במימוש זכויותיהם, זמינים עבורכם. תוכלו ליצור עמנו קשר באמצעות מספר הטלפון או הדואר האלקטרוני המופיעים מטה ונשמח לסייע.