דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

עיקרון אחריות מוחלטת בתאונות דרכים והאשמה בדיני נזיקין

יהודה אלחרר
יהודה אלחרר

דיני הנזיקין הם תחום רחב, המשתרע על פני המון נושאים, כאשר המאוחד בהם הוא נזקי גוף הנגרמים כתוצאה מתאונה או מחלה. קיימים שני רבדים חשובים בטריטוריה של דיני הנזיקין, והם נזק גוף הנגרם עקב תאונות דרכים וכן נזק גוף הנגרם עקב תאונות עבודה ואחרות. בניגוד לאחריות מוחלטת בתאונות דרכים, בדיני נזיקין הפיצוי מבוסס על דרגת האשמה של גורם הנזק. במאמר זה נפרט את ההבדל והמשמעות המעשית עבור נפגעי תאונות דרכים ונפגעים בנסיבות אחרות.

אחריות מוחלטת בתאונות דרכים

פקודת הנזיקין – מנדטורית:

חשוב להבהיר כי בטרם חקיקת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, דיני הנזיקין הבנויים על חיובים לא רצוניים, התנהלו תחת אותו דין: פקודת הנזיקין. הכינוי "פקודה", בשונה מ"חוק", הוא מאחר ואותו חיקוק שאוב מהמנדט הבריטי, כאשר המחוקק הישראלי ערך בה שינויים, ואט אט הפכה לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

כלומר, בטרם חקיקת חוק הפלת"ד כל התאונות שאירעו, אם זה תאונות דרכים או אחרות, התנהלו תחת חיקה של פקודת הנזיקין, וההשלכות היו קשות ומסובכות.

פקודת הנזיקין בנויה על עיקרון האשם. עם התרחשותה של תאונה כלשהי וגרימת נזק בצדה, ועל מנת לקבל את הפיצוי המגיע, אם בכלל, יש לחפש את סיבת סיבות התאונה, או מה שנקרא "המזיק". כלומר, יש לאתר את אותו אדם / קבוצת אנשים / דבר אשר גרם לתאונה ולנזק בהתאם, יש לחפש מי האחראי לתאונה, או אז לפנות אליו בדרישה לפיצוי על נזק הגוף שנגרם לניזוק.

אם הנזק נגרם באשמתו של הניזוק, אין למי לפנות לקבלת פיצוי, היות ומן הסתם אין אדם יכול לתבוע את עצמו. כמובן ישנם עקרונות להוכחת אשמתו של האחר, אם בכלל, וזאת בעיקר עקב רשלנותם ו/או אי נקיטת אמצעי הזהירות המתחייבים בנסיבות.

חקיקת חוק הפלת"ד:

עם השנים מדפי בית המשפט הפכו לעמוסים בתביעות נזיקיות לפיצויים, במיוחד לאחר ריבוי התרחשותן של תאונות דרכים בעקבות ריבוי מספר הרכבים. עול הוכחת תביעות אלה היה מאוד קשה, ארוך, מסורבל ומייגע בחיפוש אחר אשמים לתאונה. על כן, בצעד אמיץ ומבורך, החליטה הכנסת לחוקק את חוק הפלת"ד, שאינו בנוי על עיקרון האשמה כמו פקודת הנזיקין, אלא מתבסס על עיקרון האחריות המוחלטת, כך שאף אם המעורב בתאונת הדרכים אשם בגרימת התאונה ונזק הגוף, הוא עדיין יקבל את הפיצוי המגיע לו.

כמובן שלהקלה כבירה זו ישנו מחיר, והוא החובה לבטח כל רכב בביטוח לנזק גוף, הנקרא גם "ביטוח חובה", המכסה את נזקי הגוף של המעורבים בתאונת הדרכים באותו רכב. חובה זו עוגנה במסגרת "פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970". בחוק הפלת"ד גם נקבעו תנאים נוספים כתנאי לפיצוי, מעבר לביטוח החובה, כגון רישיון נהיגה בתוקף של הנהג המעורב.

"ייצור כלאיים" – עיקרון "ייחוד העילה" שבחוק הפלת"ד:

לאור ההקלה שהביא עימו חוק הפלת"ד, החוק הונח ב"עדיפות". במקרים של תאונות דרכים-עבודה יש לתת עדיפות לחוק הפלת"ד על פני פקודת הנזיקין, וזה מה שנקרא עיקרון "ייחוד העילה".

עיקרון זה חוקק במסגרת סעיף 8(א) לחוק הפלת"ד, הקובע:

"מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון."

כאמור, סעיף זה נועד לתת לחוק הפלת"ד את עדיפות התחולה על פני פקודת הנזיקין. כך שאם מתרחשת תאונת דרכים, חוק הפלת"ד מייחד את התחולה לפי חוק זה ולא לפי פקודת הנזיקין, והטעם לכך ברור: ניהול תיק ללא קשר לגורם האשם הרבה יותר קל מניהולו עם דיון בשאלת האחריות. במילים אחרות, לא ניתן לבחור מסלול תביעה אחר במקרה ויש תחולה לחוק הפלת"ד, כך שהעילה מיוחדת רק אליו.

שונה המצב כאשר מתרחשת תאונת דרכים, אך חוק הפלת"ד לא חל בשל אי התקיימות אחד התנאים הבסיסיים לתחולת החוק, אשר פורטו בסעיף 7 לחוק הפלת"ד, שכותרתו: "הגבלת זכאותם של נפגעים". העיקריים, ואולי הכי שכיחים ביניהם, הם העדר ביטוח חובה לרכב וכן העדר רישיון נהיגה לנהג (די שאחד מהם לא מתקיים כדי להוציא את חוק הפלת"ד מכלל תחולה).

תחולת חוק הפלת"ד אינה נשללת עבור כל הנפגעים באופן אוטומטי במידה וישנם מספר נפגעים ברכב, שכן במידה והנוסע ברכב שאין לו ביטוח לא ידע כי אין ביטוח לרכב, ולא היה צריך לדעת זאת (או מה שנקרא "ידיעה בפועל" וכן "ידיעה בכוח"), כי אז הוא יכול לפנות לקרן "קרנית" שהוקמה לצורך זה, ולקבל את הפיצוי ממנה, כפי שהיה מקבל מחברת ביטוח רגילה. "קרנית" יכולה להגיש תביעת שיבוב כנגד הנהג המזיק להחזרת הכספים ששילמה, מתוך הנחה שהנהג הוא הבעלים על הרכב או שהנהג ידע שאין ביטוח ברכב, היה והוא נוהג בהיתר הבעלים על הרכב.

נזק גוף עקב תאונת דרכים כאשר אין תחולה לחוק הפלת"ד – התנגשות בין חיקוקים:

מה קורה כאשר אחד, או יותר, מהתנאים הבסיסיים לפיצוי לפי חוק הפלת"ד אינם מתקיימים, ואז חוק הפלת"ד יוצא מכלל תחולה? האם לא ניתן לקבל פיצוי במקרה של נזק גוף בעקבות אותה תאונה?

התשובה היא כי זכאותו של הנפגע לפיצוי אינה נשללת באופן אוטומטי. עקרונית הוא יכול לקבל פיצוי, אך לא מכוח חוק הפלת"ד אלא לפי פקודת הנזיקין, בתנאי שמי שאשם בתאונה הוא הרכב האחר. כפי שכבר נאמר, פקודת הנזיקין בנויה על יסוד האשם, כך ששאלת האחריות הינה שאלה מרכזית בקביעת מי אמור לשלם את הפיצוי לניזוק.

במילים אחרות – ניתן להגיש תביעה נגד המזיק עקב תאונת דרכים, בכפוף לאי תחולת חוק הפלת"ד, בתנאי שהניזוק יוכיח כי הנהג האחר הוא האחראי לתאונה ולנזק שנגרם לו.

אם יש לכם שאלות כלשהן או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה