דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

אזרחות ישראלית – הדרכים לקבלת אזרחות בישראל

Joshua Pex

כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית? רוב אזרחי ישראל נולדו בישראל להורים אזרחים. יש כאלה שעלו לארץ עם משפחתם על פי חוק השבות. אחרים קיבלו אזרחות על בסיס נישואין לישראלי או התאזרחו בישראל לאחר קבלת מעמד תושב קבע. עם זאת, ישנן אפשרויות פחות נפוצות לקבלת אזרחות ישראל לזכאים. כל נושאי ההגירה, עליה, קבלת אשרות ומעמד בישראל מטופלות על ידי פקידי משרד הפנים של רשות האוכלוסין וההגירה או בנציגויות ישראל בחו"ל.

משרד עורכי דין ההגירה שלנו, בעל סניפים בירושלים ותל אביב, מתמחה בהשגת אזרחות ישראלית, אשרות ישראליות ואפשרויות שהייה חוקית בישראל. פונים אלינו לקוחות רבים אשר מעוניינים לעבוד בישראל ואו לקבל דרכון ישראלי. במאמר זה, עורך הדין יהושע פקס, מומחה לנושאי עליה והגירה לישראל, מסביר הפירוט את כל הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית.

 האם ניתן לקבל אזרחות ישראלית בירושה?

אכן כן. כמו רוב מדינות העולם, ישראל דוגלת בעיקרון "דין הדם" ומאפשרת לילדי אזרחי ישראל לקבל אזרחות ישראלית באופן אוטומטי. מרבית אזרחי ישראל כיום קיבלו את אזרחותם על בסיס זה. כל אדם שנולד לאב ישראלי או לאם ישראלית, הוא אזרח ישראלי מלידה, על פי חוק האזרחות, ללא קשר למקום הלידה.

מדינת ישראל אינה מפלה בין המינים. הן אב שהוא אזרח ישראל והן אם שהיא אזרחית ישראל יכולים להוריש את אזרחותם לילדיהם. תושבי קבע בישראל יכולים להוריש את מעמד כתושבים קבע לילדיהם, בתנאי ונולדו בשטח ישראל. בכל מקרה, החוק קובע כי אזרחים חייבים לעדכן את רשות האוכלוסין לגבי הלידה, תוך 30 ימים, בין אם הלידה בישראל או בחו"ל.

כאשר הלידה בארץ, לאחר הולדת היילוד, יש לפנות למשרד הפנים על מנת שירשם במרשם האוכלוסין כאזרח ישראל הזכאי לדרכון ישראלי. כאשר הלידה בחו"ל חובה לדווח על הלידה מול נציגות ישראל במקום המגורים, אולם בפועל לעיתים קרובות ההורים הישראלים אינם מדווחים על הלידה בזמן. על השלכות חוסר דיווח בזמן ראו מטה במאמר.

כמו כן, ילד מאומץ כחוק, יוכל לקבל אזרחות בישראל ביום אימוצו, אם אביו המאמץ או אמו המאמצת היו אזרחים ישראלים, כפי שיוסבר בהמשך בהרחבה.

מי יכול לקבל דרכון ישראלי ומה ההבדל בינו לבין אזרחות?

אזרח ישראלי נבדל מתושב קבע בישראל, גם מתושב ארעי בישראל, וכן ממי ששוהה בישראל מתוקף אשרות כניסה למיניהן, בכך שהוא מחזיק בידיו דרכון ישראלי. בניגוד לסוגי אשרות ומעמד אחרים, לא פג תוקפה של האזרחות הישראלית עליה מצביע הדרכון, גם במידה והאזרח הישראלי חי כל חייו בחו"ל. עם זאת, ישנן אפשרויות לוויתור על האזרחות והדרכון ושלילתם, עליהן נדבר בהמשך.

תוקפו של דרכון ישראלי עבור ילדי ישראלים שהגיעו לגיל 18 הוא 10 שנים. עבור מי שקיבל אזרחות על בסיס חוק השבות, תוקף הדרכון הראשוני הוא שנה אחת, ואז חמש שנים ועשר שנים בהתאם. את הדרכון ניתן להאריך רק בתחומי ישראל, אך נציגויות ישראל בעולם מנפיקות תעודת מעבר המאפשרת להגיע לישראל לאזרח שתוקף דרכונו פג.

סוגיית האזרחות בישראל נקבעה על ידי חוק האזרחות שנחקק בשנת 1952. זהו חוק שנחקק רק 4 שנים לאחר הקמתה של המדינה, ומתאר את הדרכים לרכישת אזרחות בישראל. מאז תוקן חוק האזרחות מספר פעמים, אך ללא שינוים מהותיים.אזרחות ישראלית

מה יש להוכיח כדי לקבל אזרחות ישראלית לילד של ישראלי?

במידה ומדובר בזוג ישראלי וילד אשר נולד בישראל, לרוב לא מדובר במשהו בעייתי, אפילו במידה והורי הילד לא טרחו לדווח על לידתו תוך 30 הימים הקבועים בחוק.

גם במידה והאם בלבד היא אזרחית ישראל, על פי רוב לא תיתקל בבעיות בכל הנוגע להוכחת היותה באמת האם של הילד. מאידך, אם האב בלבד הוא אזרח ישראל, במיוחד במידה והוא חי בחו"ל עם אמו של הילד, ובמיוחד אם השניים אינם נשואים, או שהם בהליך הוכחת קשר זוגי מול משרד הפנים להסדרת מעמד בת הזוג הזרה, ייתכן ויהיה צורך להוכיח את אבהותו באמצעות בדיקת דנ"א.

כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית על בסיס בדיקת דנ"א?

במידה ומשרד הפנים אינו מקבל את הטענה שהילד הוא אכן ילדו הביולוגי של אזרח ישראלי (או במקרים אחרים, על הקשר בין הילד להורה סב זכאי עליה, ראו מטה), יש לפנות בית משפט לענייני משפחה, על מנת לקבל הוראה לביצוע בדיקת דנ"א משולשת – הילד ושני הוריו – בחו"ל או בישראל, בהתאם למקום מגורי בני המשפחה. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, ובמידה והיא אכן מאשרת את זהות ההורה, בית המשפט מורה למשרד הפנים לרשום את הילד כאזרח ישראלי במרשם האוכלוסין.

האם ילדים בוגרים של אזרחי ישראל יכולים לקבל אזרחות ישראלית?

לעתים, הורי ילדים ישראלים אשר נולדו בחו"ל נמנעים מלדווח על לידתם לרשויות ישראל ואינם טורחים לקבל את האזרחות הישראלית עבור ילדיהם. בחלק מהמקרים, ארץ המגורים של המשפחה אינה מאפשרת בהחזקת אזרחות כפולה, וההורים אינם מכירים או לא רוצים להסתבך עם היוצאים מן הכלל שלרוב נקבעים בחוקים אלו עבור ילדים קטינים. במקרים אחרים, ההורים רוצים להימנע מ"בעיות עם הצבא", למרות שהסדרת מעמד מול צה"ל פוטרת מחובת שירות אזרחי ישראל שחיים בחו"ל, פרט למי שעובר לחו"ל סמוך למועד הגיוס אזרחים אשר חוזרים מחו"ל והופכים את ישראל למרכז חייהם.

במידה ולרשויות ישראל אין ספק בדבר ההורות של הילד, עדיין ניתן לקבל רישום כאזרח ישראל עד לגיל 28. לאחר ההגעה לגיל 28, רישום אזרחות ישראלית הוא אך ורק לעליה לישראל (כלומר, כוונה מוצהרת של הילד לעבור לישראל ולהפכה למרכז חייו) וכפוף לביצוע בדיקת רקמות.

במידה והורי הילד עודם זמינים להליך, עדיין ניתן לבצע את הבדיקה המשולשת גם כשהילד הוא בוגר. במידה ואחד ההורים או שניהם נפטרו או אינם בקשר עם הילד, ישנם מקרים בהם ניתן לבקש אישור מיוחד לביצוע בדיקת דנ"א מול קרוב משפחה אחר, על מנת להוכיח את הזכאות לאזרחות ישראלית. המקרה הקלאסי הוא בדיקת דנ"א של ילד אחר של אותו אב ישראלי ממערכת יחסים קודמת, אשר יקבע כי שני האחים-למחצה הם ילדי אותו אב.

האם ילדים של ילדי ישראלים זכאים לדרכון ישראלי?

בכתוב מעלה הראנו שילדים של אזרחי ישראל אשר נולדו בחו"ל זכאים לאזרחות ודרכון ישראלים לאחר הוכחת הקשר להורה הורים הישראלים. אך מה בנוגע לאזרחות לדור שני? לילדים של ילדים של ישראלים אשר קיבלו אזרחות ישראלית אך חיו בחו"ל כל חייהם? האם גם ילדיהם זכאים לקבלת אזרחות ישראלית, וכן הלאה בשרשרת אינסופית?

לא. נכדי אזרחים ישראלים בחו"ל זכאים לקבל אזרחות ישראלית אך ורק על בסיס חוק השבות (ראו מטה) ובמידה ומתאימים לתנאים אלו.

כיצד מקבלים אזרחות ישראלית ילדים מאומצים של ישראלים?

לצורך קבלת הכרה בילד אשר אומץ על ידי ישראלים בחו"ל כזכאי לדרכון ישראלי יש לפנות אל עמותה מוכרת המטפלת בנושא האימוץ על בסיס נוהל הטיפול במתן אשרת כניסה לילד שאומץ בחו"ל. אימוץ על ידי ישראלים בחו"ל לצורך קבלת מעמד בישראל שלא באמצעות עמותה הוא עבירה פלילית. להורים האפשרות לבחור בעמותה המתאימה ובעלת הסמכות לעבוד מול המדינה בה מתכוונים לאמץ. מאידך, העמותה בודקת שההורה מתאים להיות הורה מאמץ (בין השאר, נושאי גיל, השכלה, והיות ההורה המאמץ בן אותה דת כמו הילד המאומץ).

האם עולים לישראל לפי חוק השבות זכאים לקבל אזרחות?

כמובן. מטרתה המוצהרת של מדינת ישראל הציונית היא קיבוץ גלויות – הבאת יהדות העולם לישיבה ונחלה בארץ הקודש. למעשה עליה על פי חוק השבות היא הדבר הראשון שרוב האנשים חושבים עליו כשמדובר על השגת אזרחות ישראלית. "זכאי שבות" לישראל על פי חוק זה הם יהודים (לצורך חוק זה מוגדרים כילדי אמהות יהודיות ומי שעבר גיור, בנסיבות מסוימות), ילדים של אבות יהודים אך לא אמהות יהודיות, ונכדים של יהודים. כמו כן זכאים לעלות לישראל יחד עם זכאי השבות בני הזוג של זכאי שבות וילדים קטינים של נכדי יהודים.

במילים אחרות, על פי לשון חוק השבות: "זכויות יהודי לפי חוק זה… מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון"

עליה "מפוצלת" של חלק מן המשפחה היא מסובכת יותר, וברוב המקרים אין אפשרות עליה לישראל עבור בני זוג וילדים של זכאי שבות ללא זכאי השבות עצמו.

עולים חדשים מקבלים אזרחות ישראלית עם הגעתם לישראל, ומחזיקים בה גם במידה ועזבו את ישראל מיד לאחר ההגעה. זאת בניגוד לדרכון הישראלי, אשר לרוב מקבלים מספר שבועות לאחר ההגעה לארץ, כשהדרכון הראשון בעל תוקף קצר.

ניני יהודים ("דור רביעי") שעלו לארץ עם בני המשפחה לרוב מקבלים מעמד אזרח לאחר 3 שנים בארץ בעת השירות הצבאי. מעמד של נינים אשר בילו בארץ מספר שנים אך עזבו אותה בטרם קיבלו את האזרחות יותר מסובך – הם לא יהיו זכאים לקבלת מעמד חוקי קבוע בישראל דרך קבע, אולם לעיתים פסק בית המשפט בעד מקרים כאלה, על מנת להביא לאיחוד משפחות.

האם הולכים לבטל את "סעיף הנכד" לחוק השבות?

נכון למועד כתיבת מאמר זה, ישנה יוזמה לביטול סעיף 4א לחוק השבות, אשר מאפשר לקבל אזרחות ישראלית לנכדים של יהודים ונינים של יהודים (בהליך המתואר מעלה). ככל שהצעת חוק זו אכן תעבור בכנסת ותשרוד את הערעור הבלתי נמנע שיגיע עד לבית המשפט העליון, כשמשרדנו יהיה בין מובילי המאבק, נעדכן מאמר זה וכל מידע נוסף בנוגע למעמד של נכדי יהודים.

מה בנוגע לילדים מאומצים של זכאי עליה?

ככל שהילד אומץ כחוק ואין עדות לכך שהאימוץ נעשה בניסיון לקבל אזרחות ישראלית עבור ילד שלא באמת חלק מהמשפחה, הילד המאומץ יעלה עם משפחתו ויקבל את אותו מעמד שהיה מקבל ילד ביולוגי. מסובך יותר במידה ומדובר באימוץ בפועל, כשהמשפחה אימצה את הילד ומגדלת אותו, אך אין מסמכים משפטיים המאשרים את עובדת האימוץ. במקרה שכזה, מומלץ לקבל סיוע מעו"ד המתמחה בנושא על מנת שלא להפריד את הילד מהמשפחה המאמצת.

האם כל מי שעבר גיור (המרת דת ליהדות) זכאי לעלות לישראל?

לא בדיוק. מסיבות מובנות, מדינת ישראל אינה מעוניינת להנפיק אזרחות ישראלית אוטומטית לכל מי שטוען שהוא מרגיש שהוא יהודי, ואף לא לאפשר לכל רב בעולם להנפיק אישור אשר יוביל אוטומטית לקבלת האזרחות. על גר אשר מעוניין לקבל אזרחות ישראלית להוכיח לכל הפחות כי היה חלק מקהילה יהודית מוכרת לפני ואחרי הגיור. במידה ועבר גיור על פי התנאים שקבע בית המשפט  וקיבל המלצה מרב מרשימת הרבנים המוכרים, יוכלו מתגיירים לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות.

האם בני זוג של אזרחי ישראל יכולים לקבל אזרחות ישראלית?

כן. בני זוג נשואים או ידועים בציבור של אזרחי ישראל יכולים לקבל מעמד על פי הנהלים של משרד הפנים בנושא, דהיינו: נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג נשוי וכנוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. שני הנהלים נוסחו על בסיס סעיף 7 לחוק האזרחות – 1952.

שני הנהלים להסדרת מעמד עבור בן או בת זוג זר/ה מציעים הליך מדורג להסדרת מעמד חוקי בישראל עבור בני הזוג – אשרת כניסה לישראל (לאחר הזמנת בן הזוג דרך משרד הפנים).

השלבים של הנוהל המדורג הם: תחילה – אשרת עבודה, לאחר מכן – אשרת תושבות ארעית (ויזה א/5) ולבסוף אזרחות ישראלית או מעמד תושב קבע.

אם מדובר בבני זוג זרים ממדינות שאינן מאפשרות כפל אזרחות, בוחרים לעתים במעמד תושב קבע, על מנת שלא לוותר על האזרחות הקודמת.

בני זוג נשואים או ידועים בציבור של תושבי קבע יכולים לקבל מעמד תושבי קבע בישראל גם הם. בני זוג מרצועת עזה ואו יהודה ושומרון אינם זכאים לקבל אזרחות או מעמד בישראל.

מה צריך לדעת לגבי קבלת אזרחות לבני זוג של ישראלים?

ראשית כל, חשוב לציין שלעתים קרובות, הליך קבלת המעמד יקוצר ויתנהל בצורה טובה יותר במידה ובני הזוג נשואים רשמית, ולא "סתם" חיים יחדיו כידועים בציבור. הדבר חשוב במיוחד במידה ולבן הזוג הזר ילדים מקשר קודם אשר צריכים לקבל מעמד בישראל (ראו מטה). עם זאת, לא קיים מוסד נישואין אזרחיים אשר יאפשר לבני זוגות מעדות דתיות שונות להתחתן בתוך מדינת ישראל.

מובן שרוב בני הזוג הזרים שחייבים לקבל מעמד על פי הנהלים המדוברים הם אינם יהודים (אף כי ניתן לעבור גיור במהלך ההליך), אחרת היו יכולים לקבל מעמד בישראל על בסיס זה, ולא לערב את משרד הפנים בהסדרת הקשר בינם לבין בין הזוג הישראלי. על כן, זוגות רבים מתחתנים בחו"ל לפני התחלת ההליך, או במהלכו. זאת למרות שלעתים נושא היציאה מישראל לחו"ל עשוי להיות מסובך עבור בן הזוג הזר, כפי שמתואר במאמר המקושר.

ככל שהליך קבלת המעמד כבר התחיל, חשוב לזכור שמטרת ההליך, מבחינת משרד הפנים, היא למנוע מצב של נישואין חיים משותפים פיקטיביים, בו בן הזוג הזר מעמיד פנים שהוא במערכת יחסים עם ישראלי, אך ורק על מנת להשיג את הדרכון הישראלי המיוחל. על כן, ההליך נמשך שנים רבות, כאשר בני הזוג קובעים את מרכז חייהם המשותף בישראל, מוזמנים לראיונות במשרד הפנים, ופקידי רשות האוכלוסין וההגירה עשויים לבקר בביתם על מנת לוודא שהם אכן מנהלים מערכת יחסים אמתית ושלא נפרדו תוך ההליך.

מה בנוגע לבני זוג אשר נפרדים במהלך ההליך המדורג?

על פי רוב, הדבר אומר כי דינו של בן הזוג הזר הוא לחזור למדינת המוצא. עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן, לרוב כשההליך כבר קרוב לסיום או לכל הפחות עברה יותר ממחציתו, וישנם ילדים אזרחי ישראל שנולדו כתוצאה מהקשר. במידה ובן הזוג הישראלי נפטר באמצע הליך קבלת האזרחות, או שההליך נפסק עקב אלימות במשפחה, ניתן לטעון לוועדה ההומניטרית כי ישנן סיבות מוצדקות לתת לבן הזוג הזר מעמד בישראל. טיעון זה חזק יותר במידה ומדובר באם (פחות כאשר מדובר באב) לילד בעל זכאות לאזרחות ישראלית אשר נמצא בארץ. בסופו של דבר קשה לרשויות מדינת ישראל לגרש לחו"ל הורים לילדים ישראלים.

האם ילדים של בני זוג זרים זכאים לאזרחות ישראלית?

ילדים של ישראלים עם בני זוג זרים זכאים לאזרחות ישראלית כל עוד הקשר עם ההורה הישראלי מוכח. אבל מה בכל הנוגע לילדים קטינים של בני הזוג הזרים מקשר קודם?

ילדים אלו יכולים ללוות את ההורה הזר בעת שהייתם בישראל ולקבל את אותם האשרות לאורך ההליך המדורג. עם זאת, במידה וההורה האחר של הילד עודו בחיים ומחזיק בחלק מהמשמורת על הילד, יש לקבל את אישורו להגעת הילד לישראל וקבלת מעמד בארץ. במידה וההורה הביולוגי נפטר או במידה ובן הזוג הזר מחזיק במשמורת בלעדית על הילד, יש להציג מסמכים המוכיחים זאת.

ילדים בוגרים (גיל 18 ומעלה) של בני זוג זרים מקשר קודם אינם זכאים לקבל מעמד בישראל.

האם ניתן לקבל אזרחות ישראל על ידי התאזרחות?

אכן כן. מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות. כמו גם מכוח סעיף 4א המוכר פחות, תושב קבע זכאי להתאזרח בישראל, כל עוד עומד בקריטריונים הבאים:

  1. נמצא בישראל.
  2. שהה בישראל לפחות 3 מתוך 5 השנים האחרונות – מרכז החיים הוא בישראל
  3. זכאי לתושבות קבע בישראל.
  4. השתקע בישראל, או מבקש להשתקע בישראל.
  5. ידע מסוים בשפה העברית.
  6. ויתר על כל אזרחות קודמת או הוכיח שלא יהיה אזרח חוץ כאשר יהיה אזרח ישראלי.
  7. כל אדם שרוצה לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות יצטרך להצהיר כדלקמן:"אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל".

כפי שניתן אולי לראות מרפרוף קל בלשון הסעיף, הוא מנוסח בצורה שאינה נכונה או קלה לקריאה. תנאי "זכאות לתושבות קבע" שהוא כל מטרת סעיף זה נדחף לתת-סעיף 3, אחרי "שהה בישראל לפחות 3 מתוך 5 השנים האחרונות" ההרבה פחות רלוונטי. מסיבה זו, מקורות מידע בלתי אמינים ברשת טוענים כי כל מי ששהה בישראל במשך 3 שנים לפחות ראשי להתאזרח.

לא כך הוא. אך ורק תושבי קבע רשאים להגיש בקשה על פי סעיף זה ואם יעמדו בתנאים לקבל אזרחות ישראלית. האפשרויות לקבלת תושבות קבע בישראל מוגבלות מאוד בהשוואה למדינות מערביות רבות. עובדים זרים, מתנדבים ומבקשי מקלט יכולים לשהות בישראל במשך עשורים רבים ולעולם לא לקבל תושבות ארעית, תושבות קבע, ובוודאי שלא אזרחות ישראלית. במקרים יוצאי דופן, עובדים זרים אשר עבודתם חשובה במיוחד לכלכלה המקומית עשויים להגיש בקשה לקבלת מעמד תושב ארעי (אשרת א/5) לאחר ששהו בישראל שנים רבות.

למעשה, מעמד תושב קבע מוגבל לבני זוג של ישראלים (בין אם של תושבי קבע או בני זוג של אזרחים אשר העדיפו מעמד תושב קבע על אזרחות) וילדים של תושבי קבע.

מה ההבדל בין אזרח ישראלי לתושב קבע? למה לעבור את הליך ההתאזרחות?

בנוסף לזכות ולחובה לבחור ולהיבחר לכנסת – תושבי קבע רשאים להצביע ולהיבחר לרשויות המקומיות – ההבדל העיקרי בין אזרחות ותושבות הוא חוסר הפקיעה של האזרחות. תושב קבע אשר עזב את ישראל לשנים רבות, ומשרד הפנים החליט כי מרכז חייו לא בישראל, מעמדו כתושב קבע פוקע, וניתן רק לקוות שמצא לו מעמד או אזרחות במדינה הזרה אליה עבר.

אז אזרחות ישראלית היא לנצח? לא ניתן לבטלה?

לאו דווקא. לשר הפנים ישנה הסמכות לבטל אזרחות שהושגה באמתלות כוזבות תוך שלוש שנים מיום השגת האזרחות, ולפנות לבית המשפט לביטול האזרחות לאחר מכן. על פי רוב מדובר בעולים אשר זייפו את המסמכים אשר אישרו את זכאותם לעליה, ובני זוג של ישראלים אשר ניהלו מערכת יחסים פיקטיבית. גם במקרים אילו משרד הפנים לעתים לא ממהר לבטל את האזרחות, במיוחד ככל שהאזרח שהה בארץ שנים רבות וככל שישנם ילדים וקרובי משפחה אחרים אשר אזרחותם ומעמדם בארץ תלוי בו.

ישנם אזרחי ישראל אשר מנהלים במשך שנים רבות הליכים משפטיים מול משרד הפנים ורשויות המדינה במטרה לבטל אזרחות של בני זוג לשעבר אשר לטענתם הונו אותם במערכת יחסים במטרה לקבל אזרחות ישראלית.

כמו כן, בידי שר הפנים האפשרות לבטל אזרחות ישראל על בסיס הפרת אימונים וסיכון ביטחון המדינה שלום הציבור. ככל שאזרחות ישראלית מבוטלת מסיבות אלו, לרוב מדובר בביטול אזרחות של ישראלי אשר סייע לארגוני טרור ולמדינות אויב, אף בלא נוכחות אותו אזרח בישראל.

האם ניתן לוותר על אזרחות ישראל לאחר קבלתה?

אכן כן. על פי רוב מדובר בישראלים אשר רוצים לקבל אזרחות מדינה שאינה מאפשרת כפל אזרחות. על פי חוקי ישראל, ניתן לוותר על האזרחות רק לאחר קבלת אזרחות נוספת או לאחר שהובטחה קבלת אזרחות נוספת מיד לאחר וויתור על האזרחות הישראלית.

קטינים אשר הוריהם ויתרו על האזרחות בשמם רשאים להגיש בקשה חדשה לקבלת אזרחות ישראלית בין גילאי 18 ו22.

אזרחות ישראלית

באילו נסיבות נוספות ניתן לקבל אזרחות ישראלית?

בין הנסיבות הפחות נפוצות לקבל אזרחות, העיקריות הן קבלת אזרחות מכוח הענקה (לפי שיקולו של שר הפנים), הורות לחייל בודד, והזמנת הורה קשיש בודד של אזרח ישראלי. גם במקרים אלו קבלת האזרחות היא לרוב בסופו של מאין הליך מדובר, אשר תחילתו במתן אשרות זמניים וסופו בהגשת בקשה לאזרחות.

אזרחות ישראלית מכוח הענקה – החלטת שר הפנים

שר הפנים הישראלי, הוא השר הממונה על ענייני הגירה לישראל. חוק האזרחות העניק לשר הפנים סמכות חוקית להחליט על הענקת אזרחות בישראל לתושב ישראל או למשפחתו המידית, במקרים בהם הם תרמו לביטחון או לכלכלת המדינה, או שהייתה להם תרומה מיוחדת לישראל. דוגמה שעלתה לאחרונה בהקשר זה – קבלת אזרחות ישראלית על ידי שחקן הכדורגל מיגל ויטור.

אזרחות ישראל להורים לחיילים בודדים

חייל בודד בישראל יכול להגיש בקשה להזמנת הוריו לישראל, גם במידה ואינם זכאי שבות, במהלך שירות הצבאי. ההורים עוברים הליך מדורג אשר מסתיים בקבלתם אזרחות ישראלית או מעמד תושבי קבע. חשוב לציין שניגוד לרוב הדרכים לקבל אזרחות או תושבות בישראל, מעמד זה של ההורים אינו ניתן להעברה נוספת (ילדים אחרים, בני זוג לאחר הגירושין וכו').

אזרחות ישראל להורה קשיש בודד

בני זוג של אזרחי ישראל אשר קיבלו מעמד תושב או אזרח בישראל יכולים להגיש בקשה להזמנת הורה קשיש בודד לארץ. הליך זה מסתיים בקבלת אזרחות או תושבות קבע עבור ההורה הזר. תנאי הסף להתאמה לנוהל הורה קשיש בודד נרמזות בשמו – ההורה צריך להיות בגיל המבוגר המצוין בנוהל, ללא בן זוג או ילדים אחרים בחו"ל אשר יכולו לתמוך בו.

עורכי דין לענייני הגירה לישראל

משרד עורכי דין ההגירה שלנו עוסק בתחום ההגירה לישראל ונותן סיוע משפטי בתחום קבלת אזרחות בישראל, עליה לישראל, והשגת מעמד בארץ. צרו עמנו קשר לקבלת מידע נוסף על אזרחות או הגירה לישראל:

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה