Name: איתן ברנס
Rating: 5

איתן ברנס

אחרי שלוש וחצי שנים ושני משרדי עורכי דין שלא הצליחו לעזור בסכומים מטורפים שהשקעתי ולשווא. הגעתי אל המשרד של עורך דין מיכאל דקר, ותוך חודשים ספורים הצלחנו יחד להגיע לכך שיש לבן שלי מעמד במדינת ישראל. ועוד לקחו על עצמם לעזור בדברים נוספים. תודה ענקית לכל המשרד ובמיוחד לנטעלי שעזרה והסבירה על כל דבר עם המון המון סבלנות!

רוני עמנואל

משרד עורכי הדין מיכאל דקר ויהושוע פקס עזרו לנו במאמצנו לרשום את בתי כאזרחית ישראלית (היא נולדה לשני הורים גאים, אחד מהם אזרח ישראלי, בהליך פונדקאות בחו"ל, המוסדר בחוק של המדינה בה בוצע ההליך). עורכי הדין עמדו בתוקף מול סחבת של קרוב לשנה ודרישות בלתי רלוונטיות של משרד הפנים. לבסוף הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את הילדה כאזרחית ישראלית (לאחר בדיקת ד.נ.א שהיא מספיקה לפי התקנות!). אנו מודים לעורכי הדין ולעוזרות המשפטיות מאיה ונטע-לי על עזרתם המקצועית, סבלנותם והעניין האישי שגילו במשך התהליך.

שלום

תותח עורך דין מיכאל עזר לנו מאוד עם תביעת אבהות ולאחר מכן בהסדרת המעמד של בת הזוג שלי. צוות המשרד נחמד מאוד והיו מאוד יעילים

רום לופוביצ'

שלום לכולם! הייתי בפגישת יעוץ עם יהושוע פקס ועו"ד נוסף, ואני ממליץ אליהם מכל הלב, נתנו לי ולארוסה שלי את כל הזמן שהיינו צריכים, ענו לנו לכל השאלות בלי זלזול, בנוסף שולחים את כל המידע מסודר לאיימל, בקיצור עזרו לנו מכל הלב! ממליץ בחם לב!

Oksana Troshin

צוות מעולה , יעיל, אמין ומסור.
עונים לכל שאלה בפירוט עוזרים בכל שלב מתלווים ללקוח בכל פניה למשרד הפנים .
עזרו לי לקבל עליה אחרי גיור כשמשרד הפנים התנגד.
ממליצה בחום

יצחק קץ

ברוצני להודות למשרד ובמיוחד לנטעלי בן דוד שהייתה לי לעזר ותמיכה. וגם מחוץ לשעות העבודה במידת הצורך במשך כמעט שנתיים וחצי של מתחים ויסורי נפש שהעביר אותי משרד הפנים בעזרת הפרקליטות וכל זאת רק על-מנת לאשר לי בדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל להוכחת אבהות, דבר שאיפשר לי בסופו של דבר להביא את בני לחיות עימי בארץ לאחר פתירת אימו בחו"ל.

תודתי נתונה לכל הצוות שהיה חלק בתהליך מורכב זה.

התנאים לבקשת תעודת לע"מ של עיתונות זרה

עיתונאים זרים יכולים לבקש תעודת עיתונאי מלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). ישנם סוגים שונים של תעודות, לטווח ארוך ולטווח קצר.

כדי לקבל תעודת עיתונאי, על כלי התקשורת לעמוד במספר קריטריונים. הוא חייב לפעול לפחות שנתיים, וחייבת להיות לו תפוצה ניתנת להוכחה. לדוגמה, אם כלי התקשורת מדפיס עיתונים, עליו למכור 10,000 עיתונים בכל גיליון. אם המדיום מקוון בעיקרו, אז חייב שיהיו לו 100,000 כניסות ביום כדי שייחשב "מדיה" לפי תקני לע"מ. אסור שיותר מ-40% משטח המדיום יוקדש לפרסום, ולפחות מחצית מכל הפרסום בעיתון המודפס או המקוון חייב להיכתב על ידי עובדי המדיום.

בקשת תעודת לע"מ של עיתונות זרה

לתהליך הגשת תעודת עיתונאי בישראל יש מספר תנאים, אותם ניתן למצוא יחד עם הבקשה באתר לע"מ. תעודת עיתונאי תקפה ממספר חודשים עד שנה או שנתיים, תלוי בסוג התעודה.

בקשת תעודת לע"מ של עיתונות זרה – בדיקה ביטחונית

אם זו הפעם הראשונה של המבקש בלשכת העיתונות הממשלתית בישראל, המבקש יצטרך לעבור בדיקה ביטחונית. הדבר פשוט למדי עבור רוב אנשי התקשורת הזרה, שכן הבדיקה בוחנת האם המבקש ביצע פשע בזמן שהותו בישראל, האם המבקש גורש אי פעם מישראל (בשל עבודה בלתי חוקית, שהיית יתר), או האם המבקש מגיע ממדינה עוינת לישראל. הלע"מ גמישה בכמה מהנושאים הללו, ומקבלת החלטות לפי שיקול דעתה.