Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

שימוש בפסקי דין קודמים לתיקון עוול קיים

Michael Decker
Michael Decker

דוד וואלעס


שירותי תרגום של משרד עו"ד הנ"ל מצויינים ומקצועי, ממליץ בחום לכל אחד לנסות, בעיקר השירות האדיב מכל הלב של סשה קישקו משאיר את הלקוח בהרגשה טובה ורצון לחזור בעתיד

כלל יסוד במשפט הוא להסתמך על פסקי דין והודעות מתיקים אחרים, על מנת לחזק או לסתור טענות כאלה ואחרות. אלא שהמדינה לא "מחבבת", בלשון המעטה, כאשר משתמשים בתגובות שלה בתיקים אחרים, כדי לסתור את תגובותיה בהליך משפטי.

כך ניתן ללמוד למשל, מהתנהלות של רשות האוכלוסין וההגירה במסגרת הליך ערר שהתנהל בפני בית הדין לערערים בירושלים. במסגרת הערר, הפנה הסנגור לתגובת המדינה בתיקים אחרים שסותרת את תגובתה באותו הליך. בעקבות זאת, במסגרת כתב התשובה לערר, האשימה הפרקליטה המלווה בהפרת כללי התנהלות בסיסיים, בטענה שאסור היה לסנגור לצרף ולהפנות לתגובות המדינה, מקום בו לא קיבל אישור מפורש לכך משני הצדדים באותם התקיים.

הסנגור לא ויתר והגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. לטענתו, תגובות המדינה בהליכים משפטיים אינן חסויות, אלא אם מדובר בהליך שהוטל עליו צו איסור פרסום באופן מפורש ולכן אין כל פסול בשימוש בתגובות מתיקים אחרים על מנת לחזק טענות. עוד אמר הסנגור כי "לו סברה המדינה כי האיזון בין פומביות הדיון לפבין פרטיותם וביטחונם של הנזכרים במסמכים מחייב הסתרת פרטיהם או ענייניהם, היה באפשרותה לוודא זאת באמצעות בקשת איסור פרסום.

בתגובה לתלונה טענה הפרקליטות כי בשל שגגה נמנעה המדינה מלעשות כן.

בספטמבר 2021 קבע הנציב דוד רוזן, כי תלונה שהוגשה כנגד הפרקליטות מוצדקת. הנציב הבהיר, כי "כפי שטענת בצדק בתלונתך, המסמכים שבהם עשית שימוש לצורך הגשת הערר לא פורסמו על ידיך. אלא הוצגו אך בפני בית המשפט ובפני הצדדים להליך. בהקשר זה יצוין כהערת אגב, כי גם כאן היה בכוחה של המדינה לבקש איסור פרסום של הלליך מושא תלונתך, לתורך מנית הרחבתו של מערך הנחשפים לאותם מסמכים".

עוד כתב הנציב כי "אם בכל אלה אל סגי, אוסיף ואומר כי כתב הערר הוגש על ידיך לבית הדין במטרה לתקן עוול שנגרם למרשך. הנני מתקשה להבין כיצד ניתן באמצעות טיעון מלומד ככל שיהיה, להתבסס על מעין 'כללים בסיסיים' והתנהלות מקובלת כביכול – למנוע מאדם בירור עניינו כדבעי בבית הדין. עמדת המדינה בפני ערכאות, המציגה טיעונים בכתב ובעל פה, אינם ראויים להחלטה ו/או כיסוי כלשה, אלא אם זה ניתן בצו במפורש של הרשות המוסמכת".

לידת הנציבות ושאלת ניגוד העניינים במצב הקיים

שאלת הצורך בבקרה על התנהלות הפרקליטות עלתה על סדר היום הציבורי כבר בשנת 2007, במשפטו של השר לשעבר חיים רמון. בפסק הדין בעניינו קבע בית משפט השלום בתל אביב כי חומרי חקירה שכללו האזנות סתר לא הועברו לידי הנאשם וסנגוריו, בשל רשלנות התביעה הפלילית בניהול החקירה. וכך כתבו השופטים דניאל בארי, חיותה כוחן ודניאלה שריזל : "נציב דנינו, שהעיד בפנינו ציין, כי החומר של אהעובר להגנה הוא חומר חקירה רלוונטי שהיה צורך לתמללו ולהעבירו לעיון ההגנה. ניצב דנינו ציין, כי התקבלה שהבאיה לאי העברת החומר תיבדק לאחר סיום ההליך המשפטי בתיק זה. נוכח הבטחתו של ניצב דנינו, כי  הנושא ייבדק לעומק, אנו נמנעים מלקבוע, כי תוצאי האזנות הסתר לא הועברו להגנה בזדון. אנו קובעים, כי מדובר כאן לפחות ברשלנות ממשיך מצד גורמי התביעה".

מבקר המדינה שעסק אף הוא בנושא האזנות סתר בחקירות פליליות כתב בין הממצאים כי אלו "מצביעים על ליקויים משמעותיים בטיפולן של המשטרה והפרקליטות בתוצרי האזנות הסתר בעניינו של השר…. רמון. ליקויים אלו נבעו בעיקרם מכשל אישי של בעלי התפקידים ולא מכשל מערכתי או ארגוני. לא נמצא כי נעשתה פעולה בזדון, אך ברי כי מדובר ברשלנות ממשית של עוסקים במלאכה".

בעקבות כך, בשנת 2011 הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק פרטיות שביקשו להקים גוף ביקורת על מערך התביעה: הצעת חוק נציב תלונות הציבור על פרקליטים, התשע"א 2011, והצעת חוק מבקר הפרקליטות, התשע"א 2011. הצעות אלו לא הבשילו לכדי מימוש אך במרץ 2011 הקים היועץ המשפטי לממשלה דאז יהוד וינשטיין, בתמיכת שר המשפטים דאז יעקב נאמן, צוות לבחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרלקיטות. הצוות הגיש את המלצותיו בתחילת שנת 2012, ועל בסיסן הוקמה באפריל 2014 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות.

חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תשע"ו 2016 מאפשר לנציבות לבקר את הפרקליטות ומערך התביעות של המשטרה ולבקש ממנה חומרים ותגובות. עם זאת, הנציבות חסרת שיניים ומסקנותיה, בדומה למסקנות משרד מבקר המדינה, הם בגדר המלצות. מי שצריך לאשר אותם ולהחליט לפעול בהם הוא היועץ המשפטי לממשלה, שעומד בראש הפרקליטות ומערך התביעה.

על הזכות לשיניים היה מאבק איימים וארוך בין פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, לבין הנציבה הראשונה השופטת בדימוס הילה גרסטל. האחרונה התפטרה מתפקידה לאחר שנכשלה להשיג את אותם "שיניים" ונוכחה לדעת כי מסקנות הנציבות בראשה עמדה יוותרו בגדר המלצות, ומי שצריך לקבלן או לדחותם הוא לא אחר ממי שעומד בראש הגוף אותו היא אמורה לבקר.

תפקידי היועץ המשפטי לממשלה

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את תפקידיו הנחלקים לארבע:

  1. היועמ"ש עומד בראש התביעה הכללית וממונה על פרקליטות המדינה, וכן מנחה את כל יתר זרועותיה של התביעה הללית – המשטרתית, המוניציפלית וכן של משרדי הממשלה השונים.
  2. היועמ"ש אחראי לייצוג המדינה בבתי המשפט בשלל הנושאים – אזרחיים, מנהליים, נושאי עבודה, מיסוי, משפט בינלאומי ועוד.
  3. היועמ"ש משמש כראש מערכת הייעוץ המשפטי לרשות המבצעת, לממשלה ולכל משרדי הממשלה ושלחותיה השונות. לצד מערכת הכנת החקיקה שיוזמת הממשלה, פועלים משנים לחקיקה, לייעוץ, לתפקידים מיוחדים, למשפט אזרחי ולמשפט כלכלי-פיסקלי כאשר חוות דעתם מחייבות את הממשלה.
  4. היועמ"ש מופקד גם על שמירת האינטרס הציבורי בתחום המשפטי על ידי, בין השאר, התייצבות בבתי המשפט, גם בתיקים שהממשלה אינה צד להם, כשמדובר נושאים בעלי אינטרס ציבורי.

מפירוט תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה עולה ניגוד עניינים מובנה – מצד אחד הוא מכהן כראש התביעה, ובתפקיד זה עליו לאשר או לא לאשר הגשת כתבי אישום ופתיחה בחקירה כנגד שרים וראשי ממשלה, ומצד שני הוא אמור לייצג את הממשלה והעומדים בראשה בכלל הנושאים המשפטיים. רבות דובר על ניגוד עניינים זה, ומכאן יוזמתו של שר המשפטי הנוכחי, גדעון סער, לפיצול תפקידי היועמ"ש כפי שמתקיים בשורה של מדינות מערביות בהם ארצות הברית. במדינות אלו, ראש התביעה הוא אדם נפרד לחלוטין מהיועץ המשפטי לממשלה על מנת למנוע ניגוד עניינים ועל מנת להדגיש את מערכת האיזונים והבלמים המאפיינת משטר דמוקרטי, בכדי לא לרכז כוח רב מידי בידי אדם אחד.

 

סוגית שימוש בפסקי דין והודעות המדינה לתיקון עוול קיים היא סוגיה מורכבת שעברה תהפוכות רבות. על מנת לעשות בה שימוש מושכל יש צורך בליווי משפטי של עורך דין מומחה לתחום (בהתאם לסוג הדיון – אזרחי, פלילי, מנהלי וכדומה) בעל ניסיון של שנים. משרדנו עוסק רבות בזכויות הפרט אל מול המדינה ובו תוכלו למצוא עורכי דין מומחים משלל התחומים הנושקים לנושא המאמר, שישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות על כל שאלה.

 

 

 :  :

מאמרים קשורים לנושא:

Default Thumbnailהגשת עתירה לבג״ץ – סדרי הדין בבג״ץ וכל מה שעליכם לדעת Default Thumbnailבית המשפט לעניינים מינהליים – מידע משפטי Default Thumbnailעתירה מינהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים Default Thumbnailערעור מינהלי בבית המשפט לעניינים מינהליים Default Thumbnailתובענה מינהלית ותביעה ייצוגית בבית המשפט לעניינים מינהליים Default Thumbnailסמכות מקומית – בית המשפט לעניינים מינהליים Default Thumbnailאזור שיפוט וסמכות מקומית – בית משפט השלום (מידע משפטי) Default Thumbnailסמכות מקומית – בית המשפט המחוזי (מידע משפטי) Default Thumbnailבית משפט השלום – במה הוא מוסמך לעסוק? (מידע משפטי) Default Thumbnailאילו תביעות נדונות בפני בית המשפט המחוזי? (מידע משפטי) Default Thumbnailהקרב על פסיקת בג"צ וחוק השבות: בקשה לדיון בהרכב מורחב

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

Scroll To Top