שחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר של רשות ההגירה

מדינת ישראל שואפת למגר את תופעת השוהים הבלתי חוקיים הרבים שנכנסו ונמצאים בשטח המדינה בעשורים האחרונים. הביטוי "שוהים לא חוקיים" בישראל, במאמר זה, מתייחס לכל אזרח זר הנמצא בישראל לאחר פג תוקף אשרת השהייה, או כאלו אשר נכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול מסודר (הסתננו ארצה שלא כחוק). חוקי מדינת ישראל מבדילים בין אזרחים זרים אשר שוהים בארץ שלא כחוק, אולם נכנסו לארץ בתחילה עם אשרה חוקית, לבין אלו אשר נכנסו לארץ שלא דרך מעבר גבול, דהיינו: מעולם לא החזיקו ויזה חוקית לישראל.

משרד עורכי הדין שלנו עוסק בייצוג אזרחים זרים מול משרד הפנים, לרבות בקשות שחרור ממעצר של שוהים לא חוקיים בישראל, אם קיימת עילת שחרור.

אזרחים זרים השוהים בישראל ללא ויזה, אשר נכנסו ארצה דרך נתב"ג

ישנם אזרחים זרים אשר נכנסו ארצה כתיירים, או עובדים זרים עם רישיון עבודה, אולם המשיכו לשהות בישראל מעבר ל- 3 החודשים של ויזת תייר / אשרת ב/2, או עובדים זרים אשר שהו ועבדו בארץ עם אשרת ב/1 תקפה, אולם גם לאחר סיום תקופת האשרה לא עזבו את ישראל. ישנם גם סטודנטים או מתנדבים בישראל אשר בוחרים להישאר בארץ, ללא רישיון שהייה (ויזה) בתוקף, תוך סיכון למעצרם והרחקה מישראל. ישנם אזרחים רבים ממדינות ברית המועצות לשעבר או מזרח אירופה, כמו גיאורגיה, אשר נכנסים ארצה כתיירים דרך נתב"ג, אולם לאחר כניסתם לישראל מגישים בקשה לקבלת מעמד פליט, מבקש מקלט.

כניסה לישראל של מסתננים דרך מעבר גבול מצרים

לעומת זאת, ישנם "מסתננים" אשר הגיעו לישראל דרך גבול מצרים (טרם נבנה גדר הגבול הקיימת כיום) בעיקר ממדינות אפריקה כגון אריתריאה וסודן, ופונים על פי רוב אל רשות האוכלוסין בבקשה לקבל מעמד פליט, על פי נוהל קבלת מעמד עבור מבקשי מקלט בישראל. אולם, חלק מאותם שוהים זמניים לא מבקשים אשרה זו או מחליטים להישאר גם לאחר שפג תוקפה או לאחר שסורבה הארכה נוספת. הדבר הופך אותם לשוהים בלתי חוקיים אשר צפויים להיעצר על ידי משטרת ההגירה אם יתגלו.

כאשר "המסתננים" מגיעים אל גבולותיה של מדינת ישראל, המדינה מחייבת את כליאתם באופן מיידי בחסות "החוק למניעת הסתננות". טרם הוגדרו כ"מסתננים", מבקשי המקלט היו נעצרים ונכלאים בחסות "חוק הכניסה לישראל". על פי האמנה הבינלאומית אסור לגרש מבקש מקלט או פליט טרם התברר המעמד שלו באופן מלא, לאור העובדה כי ייתכן וקיימת סכנה לחייו באם יורחק לארץ מוצאו, לכן מבקשי המקלט מוחזקים המעצר במתקן הכליאה. לאחר כמה שבועות ספורים של כליאתם במתקן השהייה, הם משוחררים לתקופה מוקצבת שניתנת להם.

בניגוד לחוק הכניסה לישראל, החוק למניעת הסתננות קבע מתכונת חדשה אשר לפיה יש לכלוא את כל מבקשי המקלט לתקופה של לא פחות מ 20 חודשים. בהמשך לקביעה במסגרת החוק המצווה לכלוא את כל מבקשי המקלט רק מכיוון שביקשו מקלט מדיני בישראל – עתרו ארגוני זכויות אדם לבית המשפט העליון בעניין זה. העתירה נתקבלה באופן חלקי; נקבע כי אכן כליאה לתקופה של 20 חודשים אינה מידתית. לפיכך הוחלט לקצר את תקופת הכליאה ל-12 חודשים והועבר תיקון ל"חוק למניעת הסתננות".

מדיניות הגנה במקלט מדיני או מדיניות הדרה במתקן כליאה?

מבקשי המקלט אשר לא הסדירו את מעמדם כחוק נכלאים במתקן כליאה המהווה כלא לכל דבר ועניין. הכלואים מצווים להשתתף בספירה יומית כל ערב ולישון במתקן הכליאה. ניהול מתקן הכליאה מנוהל על ידי ארגון שירות בתי הסוהר אשר יש ברשותו סמכויות חיפוש וענישה.

הגדרת החוק הישראלי מעלה סוגייה שנויה במחלוקת. מחד יוצאי מדינות אפריקה המגיעים אל פתחי גבולותיה של מדינת ישראל מוגדרים כ"מבקשי מקלט" אשר מתוקף השתייכותם להגדרה זו, אמורים לכאורה להיות זכאים לזכויות פליט. זכויות המעוגנות באמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים – אותה אמנה שגם מדינת ישראל חתומה עליה. ומאידך, מדינת ישראל טבעה את המונח "מסתננים", קרי, כניסת אזרחים זרים הפולשים לגבולות ישראל ללא רשות, ונדרש להגביל את חירותם ולכלוא אותם על מנת לשמור על "מדינת הלאום" ולמנוע הסתננות של זרים למדינת ישראל.

מעצר של שוהים בלתי חוקיים – חשוב לדעת

אזרחים זרים אשר לא הסדירו את מעמדם החוקי בישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולא מחזיקים ברשותם אשרת שהייה בתוקף – מוגדרים כשוהים בלתי חוקיים. לכן, אזרחים זרים המגיעים ממדינות העולם ושוהים בישראל ללא אשרה שכזו, מסתכנים במעצר הנועד למטרת גירושם מגבולות ישראל. חשוב לדעת שמדובר במעצר מנהלי ולא מעצר פלילי ולכן ישנם מקרים שגם לאחר מעצר, ישנה אפשרות של שחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר ואף מניעת הגירוש מישראל.

שוהה בלתי חוקי יוחזק במעצר אך ורק במתקני כליאה יעודיים, כגון: כלא גבעון ברמלה, מתקן יהלום בנמל תעופה בן גוריון, כלא סהרונים בקציעות – מדובר במתקני כליאה נפרדים המיועדים אך ורק לשוהים בלתי חוקיים, לא עבריינים פליליים. בנוסף, שוהה בלתי חוקי אשר מבקש מקלט מדיני ואין אפשרות להחזיר אותו למדינתו יכול להשתחרר ממעצר גם אם אין ברשותו רישיון ישיבה, קרי אשרת שהייה בתוקף. כמו כן, זכויות השוהים הבלתי חוקיים מעוגנות נידונות באמצעות בתי הדין לביקורת משמורת.

שחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר – זה אפשרי?

כן, ניתן לבצע שחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר וזאת אם נעשתה טעות או שישנם עילות שחרור על פי חוק, או שקיימת סיבה הומניטארית או בריאותית לשחרור ממעצר. מומלץ להתחיל על ידי פנייה מיידית ודחופה לעורך דין מנוסה המתמחה בשחרור ממעצרים בכלל ובשחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר בפרט. עורך הדין מנוסה בתחום בקיא בכל ענייני זכויות מבקשי מקלט, עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים בישראל.

עורך דין מומחה ומקצועי מכיר את כל דקויות החוק ויוכל לסייע לכם להגיש בקשה דחופה שמטרתה העיקרית היא מניעת הגירוש המיידי על ידי צו עיכוב גירוש, שלאחריו תתקבל ההחלטה אודות השחרור בערבות של אותו שוהה בלתי חוקי בישראל.

שחרור בערבות, צו גירוש והזכות לשימוע

בית הדין לביקורת משמורת רשאי לבטל, במסגרת סמכותו, החלטה של ממונה ביקורת גבולות של משרד הפנים בעניין מעצר. בסמכות בין הדין אף להורות לשחרר את העצור בערבות, התייצבות במשטרה, הגדרת לוח זמנים לתהליך, דיווח של כתובתו בישראל וכדומה. אולם, חשוב להדגיש כי אין בסמכותו של בית הדין למשמורת לבטל הכרעה בעניין הגירוש. הסמכות הבלעדית בעניין ביטול צו גירוש והרחקה נתונה בידי בית הדין לעררים המוסמך לשפוט בנושא ההגירה במדינת ישראל.

במקרה של גירוש לאחר שחרור ממעצר חשוב לדעת שעל השוהה הבלתי חוקי לעבור שימוע על ידי ממונה ביקורת הגבולות מטעם משרד הפנים טרם הגירוש, כאשר בסיום השימוע יונפק לשוהה צו הרחקה שהופך להיות קביל רק לאחר שלושה ימים מרגע הוצאתו.

על פי רוב מונפק גם צו משמורת אשר מצווה על החזקת השוהה הבלתי חוקי במעצר עד לגירושו בפועל. כאשר ממונה ביקורת הגבולות מוציא את צו ההרחקה יכול גם מתוקף סמכותו לשחרר את השוהה הבלתי חוקי בערבות, אם ישתכנע שהוא יתחייב לצאת באופן עצמאי מישראל במועד שנקבע לו.