דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רשלנות רפואית בעת לידה

יהודה אלחרר
יהודה אלחרר

לידה היא אחד האירועים המרגשים ביותר בחיה של משפחה צעירה. תינוק או תינוקת חדשה מצטרף למשפחה ומדובר בשיאו של תקופת ציפייה והתרגשות.

למרות שמדובר בהליך טבעי, לידה בעידן המודרני מערבת לא מעט הליכים רפואיים בהם זריקת אפידורל, סיוע בלידה עצמה ומתן טיפול רפואי בעת סיבוכים.

טעויות המתרחשות בלידה עלולות לגרום לנזקים שישפעו על לאורך חייו של הרך הנולד, חיי האם והמשפחה כולה.

 

רשלנות רפואית בעת לידה

ישנם מספר מקרים של רשלנות רפואית הנפוצים בעת לידה. אנו נסקור את הנפוצים שבהם:

  • ניתוח קיסרי מאוחר: אי ניטור מצבו של העובר או קבלת מסקנות לא נכונה עשויה לגרום למצוקה עוברית שתפגע במוחו של התינוק ותיצור שיתוק מוחין.
  • לידת ואקום או לידת מלקחיים: יצירת כוח רב מידי על הגולגולת עשויה לגרום לעיוותה, נזק ליולדת ודימום בין הקרקפת לגולגולת של העובר.
  • כליאת כתפיים: מתרחשת כאשר ראשו של העובר עובר דרך תעלת הלידה אך כתפיו לכודות ולכן אינו יכול להתקדם. התכווצויות הלידה עשויות ללחוץ על צוואר התינוק, הראש וחבל הטבור והדבר עשוי להידרדר למצוקה עוברית חמורה.
  • פרע כתפיים – המדובר בחילוץ העובר מתעלת הלידה שהסתבך ויצר שיתוק חלקי או מלא של עצבי הזרוע והיד.
  • בחירה בשיטת יילוד לא נכונה ובכלל זה ניתוח קיסרי שבוצע ללא סיבה או לידה טבעית כאשר היה נדרש ניתוח קיסרי.
  • עיכוב ביילוד העובר במצבים בהם הוא נמצא במצוקה ולכן נגרמת פגיעה.
  • היעדר נוכחות רופא בחדר הלידה.
  • ניתור חסר, לא נכון או הסקת מסקנות מוטעות על מצבו של העובר.
  • הערכת משקל שגויה הגורמת ליילוד לא מתאים שגורם לנזק.

בתביעות על רשלנות רפואית יש להבדיל בין מומים מולדים שהתרחשו לפני הלידה עצמה עקב התפתחות לא נכונה של העובר ולא כתוצאה מטעויות רפואיות ובין פגיעות שהתרחשו לפני, בזמן או לאחר הלידה משום טעויות או החלטות לא נכונות.

תביעה על רשלנות רפואית בעת לידה כדאי להגיש סמוך לזמן הלידה אך ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית עבור העובר עד שהילד מגיע לגיל 25, או עבור האישה 7 שנים מתום הלידה, כמקובל לתקופת ההתיישנות בדין האזרחי.

כיצד מתרחש ההליך לתביעה עבור רשלנות רפואית?

תחילת ההליך מתרחשת לאחר הלידה והוא בבחינת השאלה האם נגרם נזק שיש חשד שנעשה כתוצאה מרשלנות רפואית?

אם התשובה לכך היא חיובית יש להגיע למשרד עורכי דין המתמחה בתחום של רשלנות רפואית בעת לידה.

בשלב הנוסף מרכזים את כל החומר הידוע ועוברים עליו באמצעות רופא מומחה רלוונטי לעניין ושם מחליטים האם התקיים מחדל או חריגה מההליך הרפואי הרגיל והאם ישנה עילה להגשת התביעה ומה סיכוייה בבית המשפט.

חשוב להבין שלא כל לידה שהסתיימה עם נזק לילוד או לאם עשויה לרמז על רשלנות רפואית. ישנם סיבוכים שלא ניתן היה לצפות או למנוע במבחנים שיפורטו במאמר זה.

  • מבחן הרופא הסביר: מבחן הרופא הסביר הוא מושג משפטי שחוזר על עצמו בתביעות על רשלנות רפואית. בתביעות אלו, יש להוכיח כי הרופא חרג מהנורמה המקובלת בהליך הרפואי המדובר, כשהשאלה אותה בוחן בית המשפט היא מה היה עושה רופא סביר אחר במצב דומה. על בסיס זה נקבעת חובת הזהירות הדרושה ודבר זה מתברר בבית המשפט על פי רוב, באמצעות שימוש במומחה.
  • חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית): על פי פסיקת בית המשפט, בעל מקצוע שמעניק שירות לציבור חייב לפעול באותם כללים הנהוגים בתחום ועל כן, אם רופא מנתח חרג מחובת הזהירות שחלה עליו בהתאם למקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטפל, הדבר עשוי בהחלט לבסס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
  • חובת זהירות מושגית: נבחנת ביחסי מטפל-מטופל. במישור זה השאלה היא האם קיימת חובת זהירות כללית בין סוג מסוים של הליך רפואי או שימוש בחומר או פרוצדורה שעשויה לגרום לנזק, כאשר השאלה נבחנת לאור מבחן הצפיות, כלומר: האם הרופא יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפות אותו. לא כל נזק שניתן היה לצפות אותו צריך לצפות אותו
  • חובת זהירות קונקרטית: מתייחסת לאותו מקרה ספציפי. במישור זה נבחנת השאלה האם קיים קשר בין ההליך הרפואי המדובר לבין הנזק שנגרם והיא נבחנת על פי על פי מבחן הצפיות – האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית – האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשותו של אותו נזק.
  • הוכחת נזק: על מנת לתבוע יש צורך להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית בלידה שגרמה נזק ממשי למטופל שעומד בקשר ישיר לאותה רשלנות.
  • עד מומחה: לבסוף אם התקיימו כל העילות שפורטו לעיל והוגשה תביעה, על מנת להוכיח את הנטען בה בבית המשפט, יש למצוא רופא מומחה ובעל ידע וניסיון בתחום, שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הלידה נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי במשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת הניתוח עצמו, הניירת, ביצוע בדיקות מקדימות ללידה ואופן ניתוחן, וכן הוראות לתקופת ההחלמה לאחר הלידה. בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בלידות בפועל.

 

כך למשל קבע בית משפט המחוזי בנצרת כי משפחה תפוצה ב-770 אלף שקלים בתוספת 20 אלף שקלים הוצאות משפט ו-20% נוספים שכר טרחת עורך דין. בגין מות העובר בזמן לידה, לאחר שנקבע כי בית החולים התרשל בכך שלא ביצע ניטור העובר ולא יידע אותה על האפשרות לבצע ניתוח קיסרי (ת"א 33611-06-12).

באותו מקרה טרגי הגיעה יולדת בשבוע ה-41 לבית החולים שם בוצע ניטור לעובר שנמצא תקין תוך אבחנת תנועות העובר. משום התמעטות מי שפיר הוחלט לבצע זירוז על ידי החדרת "קטטר אטד". מדובר בהליך בו מוחדר בלון צינורי אל הרחם, המנופח ויוצר לחץ על צוואר הרחם שגורם לפתיחתו ולהתחלת הלידה.

למרות ההליך, הלידה לא התבצעה ועל פי הרישומים הרפואיים, התובעת נשלחה להשגחה במחלקת יולדות שם התלוננה על כאבים עזים אך לא קיבלה מענה. בוקר לאחר מכן היא נשלחה בשנית לחדר הלידה, שם הוצא הקטטר וחובר מוניטור, אלא שדופק העובר לא נשמע ובדיקת אולטרה סאונד איששה כי העובר מת. כאשר ילדה האישה בסופו של דבר בן זכר בלידה שקטה התברר כי חבל הטבור היה כרוך פעמיים סביב צווארו ופעם אחת סביב מותנו.

ההורים טענו כי רשלנות הצוות היא שגרמה למות בנם. ההורים תמכו את התביעה בחוות דעתו של מנהל יחידה לגניקולוגיה ומנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים אחר שקבע כי היה צורך להציע ניתוח קיסרי. עוד כתב כי הניסיון לגרימת הלידה אינו מוטעה אך מסוכן יותר וסיכונים אלו לא הובאו בפני ההורים על מנת שיוכלו לשקול את ההליך המתאים להם.

המומחה גם סבר כי לו היו מנטרים באופן רציף את דופק העובר היה ניתן להבחין במצוקה עוברית וכך לחלצו בניתוח קיסרי דחוף. עוד נכתב כי התעלמות מתלונות האישה במהלך האשפוז במחלקה על כאבים עזים ורמזו על השתוללות או פרכוסים של העובר ברחם, כל זאת כשהעובר אינו מנוטר, מהווה חריגה מטיפול רפואי סביר.

השופט יונתן אברהם כתב בפסק דינו כי "אי-ביצוע הניטור מותיר עמימות עובדתית לגבי מצבו של העובר ולגבי אפשרויות הפעולה בעת הניטור – שלא נעשה. במצב דברים זה, ניתן לקבוע בהסתמך על דוקטרינת הנזק הראייתי קיומה של הנחה, הניתנת לסתירה, ע"י הנתבעת, לקיומו של קשר סיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי והפרת חובת הזהירות המוטלת על בית החולים ובין מותו של העובר, זאת, נוכח העמימות העובדתית שיצרה התרשלותו של בית החולים. הנטל להפרכת הנחה זו מוטל לפתחה של הנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה בראיות של ממש סיבה אחרת, שונה למות העובר. לפיכך, ייקבע כי מות העובר נגרם בשל רשלנות הנתבעת".

 

הוכחת רשלנות בעת לידה הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת לידה, נתקלת בסיבוכים וברצונך לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות את זקוקה לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בעת לידה ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש אתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

 

 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה