Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה

Nirit Flaishman

יצחק קץ

ברוצני להודות למשרד ובמיוחד לנטעלי בן דוד שהייתה לי לעזר ותמיכה. וגם מחוץ לשעות העבודה במידת הצורך במשך כמעט שנתיים וחצי של מתחים ויסורי נפש שהעביר אותי משרד הפנים בעזרת הפרקליטות וכל זאת רק על-מנת לאשר לי בדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל להוכחת אבהות, דבר שאיפשר לי בסופו של דבר להביא את בני לחיות עימי בארץ לאחר פתירת אימו בחו"ל.

תודתי נתונה לכל הצוות שהיה חלק בתהליך מורכב זה.

במרבית המקרים, ניתוח הקטנת חזה הוא ניתוח פלסטי, אלקטיבי, שאינו דחוף מבחינה רפואית. מבין הניתוחים הפלסטיים השונים' מדובר בניתוח הנפוץ בישראל. למרות שמדובר בהליך פשוט יחסית ואינו מורכב, עדיין, כבכול ניתוח, קיימים בו סיכונים.

חשוב לציין, בניגוד לניתוחים אסטטיים רבים אחרים, בניתוח להקטנת חזה ישנם גם שיקולים פסיכולוגיים ולעיתים רפואיים. חזה גדול מידי ולא פרופורציונאלי לשאר חלקי הגוף עשוי לגרום לכאבי גב וכתפיים. בנוסף חזה גדול הוא גורם סיכום לסרטן השד.

מדובר בהליך כירורגי, פולשני שנמשך בין שעתיים לארבע שעות. במהלך הניתוח מוציאים עודפי רקמת שד ועור עד לעיצוב הרצוי. בדרך כלל מבצעים את הניתוח תחת הרדמה כללית. הרופא מבצע חתך סביב לעטרה וחתך נוסף בחלקו התחתון של השד. לאחר מכן המנתח מרים את העטרה והפטמה, מסיר את רקמות השומן והעור הרצויות ומהדק את העור והפטמה חזרה. את התוצאה הסופית של הניתוח ניתן לראות בין שלושה עד שישה חודשים לאחר העלמות הנפיחות והחלמת החתכים.

למרות שמקובל לחשוב שניתוח זה מדבר לנשים בלבד, גברים אשר סובלים מגניקומסטיה (הגדלת רקמת השד הגברי) עשויים להזדקק לו גם.

 

תביעת רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

כמו כל ניתוח המטופלת עשויה לסבול מסיבוכים הכוללים דימומים, זיהומים, היוותרות צלקות, ונפיחויות. בנוסף לסיכונים אלה בניתוח הקטנת חזה ישנו סיכון לחוסר יכולת להניק, אובדן סימטריה של השדיים ובמקרים נדירים נמק בעטרה או בפיטמה.

לא כל סיבוך לאחר הניתוח מכוון לרשלנות רפואית. בכלל זה סיבוכים שלא נגרמו עקב חוסר זהירות או מיומנות או אירוע בלתי נמנע אחר שהתרחש.

ביצוע הניתוח דורש מיומנות וזהירות של הצוות הרפואי בכלל ובפרט הרופא המנתח. הרשלנות הרפואית תוגדר במצב של אי נקיטת זהירות ו/או רמת מיומנות לא מספקת שגרמו נזק. אין מדובר רק במהלך הניתוח העצמו אלא גם אי הפניה לבדיקות המקדימות לניתוח, פענוח שגוי שלהן, הסבר על הפסקת עישון בטרם ולאחר הניתוח שכן עישון מגבי את הסיכוי לסיבוכים בניתוחי הקטנת חזה, חוסר מתן הסבר מספק על הסיכונים או החלופות שבביצוע הניתוח, תיאום ציפיות לגודל החזה הרצוי, חזה לא פרופורציונאלי, קטן או גדול מידי, אי הסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996 וגם אי השגחה או התעלמות מתלונות לאחר הניתוח עשויים להיכלל ברשלנות רפואית.

במקרים כאלו ניתן לתבוע פיצויים. על מנת לקבוע רשלנות יש להוכיח יחסי רופא-מטפל, הפרת חובת הזהירות הסבירה ונזק הקשור בקשר סיבתי למעשה הרשלנות.

יש למצוא רופא כירורג פלסטי מומחה ובעל ידע וניסיון רב שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי של המשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת מהלך הניתוח, הניירת הרפואית, ביצוע בדיקות מקדימות והוראות לתקופת ההחלמה. לבד מכך המומחה יגייס מסמכים שלא נמסרו למטופלת ובכלל זה התיק הרפואי במקום אשפוזה ותיק רפואי מקופת החולים הרלוונטית.

בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בניתוחים אלו בפועל.

כך למשל פסק בית משפט המחוזי בחיפה בפברואר 2012 כי יש לפצות אישה שהניתוח הותיר אצלה צלקות קשות, מגרדות וחוסר פרופורציה בין השדיים ב-60 אלף שקלים, לאחר שקיבל ערעור על דחיה קודמת של התביעה בבית משפט קמא (ע"א 27327-02-11).

באותו מקרה האישה בקישה לעבור ניתוח להקטנת חזה לאחר שסיימה שני הריונות שבכל סיום הריון החזה גדל והדבר החל לגרום לה לכאבי גב. קופת החולים בה הייתה חברה אישרה את הניתוח והוא בוצע בבית חולים. אלא שלאחר הניתוח היא החלה לסבול מגירוד טורדני באזור הצלקות, התפרים נפרמו והחל דמם. בחזרתה לבית חולים היא נתפרה בשנית והושמה לה תחבושת חדשה. אלא שהתוצאה הייתה הישארות צלקות גדולות ומכוערות.

סגנית הנשיאה שלומית וסרקרוג והשופטים יצחק כהן ורון שפירא לא קיבלו את חוות דעת המומחה מטעם בית החולים כי יש להפריד בין הניתוח עצמו לבין הצלקות לאחריו וכי היפרדות התפרים היא סיכון שיכול לקרות לכל אחד ולא מרמז על רשלנות: "במקרה שבפנינו לא היה מדובר בטיפול רפואי הכרחי או מציל חיים. מדובר בטיפול מתוך בחירה שעניינו בקושי אסטטי ותפקודי שהיה למערערת. ואולם לא ניתן להגדיר את הניתוח שבוצע במערערת כטיפול רפואי הכרחי או בעל דרגת חיוניות גבוהה לצורך שמירה על חיי המערערת. על זאת יש להוסיף כי מחוות דעתו של ד"ר אולמן, המומחה מטעם הנתבעים, עולה כי הסיכון לקרות נזק מסוג זה שאירע למטופלת/המערערת הוא סיכון שהסבירות להתממשותו הוא בדרגה גבוה במיוחד, סיכון של כ-19% מהמטופלות בניתוח מסוג זה. מדובר אם כן בדרגה גבוהה מאוד של סיכון לקרות הנזק במסגרת של טיפול שאינו הכרחי. עוד יש להדגיש כי מדובר בסיכון גבוהה לנזק שמשמעותו פגיעה קשה באיבר שלפגיעה בו, גם אם היא אסטטית ולא תפקודית, משמעויות קשות כלפי המערערת. משמעויות אלו היו ידועות מראש לנתבעים מעצם הכרתם את המציאות ומשמעות פגיעה מסוג זה אצל כל אישה".

עוד קיבלו את הטענות לכתב התביעה לפיהן לא ניתן לה הסבר על הסיכונים הכרוכים בכך ועל כן לא התבצעה חובת הסכמה מדעת: "לא הובאו ראיות כי ניתן למערערת הסבר סביר המשקף את טיב הניתוח, ורמת הסיכון לנזק. מחומר הראיות עולה כי לא נערכה לה הדמיה של אפשרויות לנזק שאירע  ולא הובהר לה ברמה סבירה ובדרך של המחשה את הסיכון הצפוי מהטיפול הרפואי, שכאמור לעיל, היה מתוך בחירה. עוד לא הוסברה לה הדרגה הגבוהה של אפשרות לקרות הסיכון.

במצב דברים זה סבור אני כי המערערת הסכימה לביצוע הניתוח הרפואי שלא מדעת ובלא שהיה בידה המידע הנדרש לשם מתן הסכמתה לניתוח. הנתבעים פגעו ביכולתה של המערערת לבצע בחירה מושכלת של טיפול רפואי ועל כן עליהם לפצותה על נזקיה".

במקרה אחר צעירה בת 19 הגיעה לניתוח להקטנת חזה לאחר שסבלה מכאבי גב, יצאה עם הרמת חזה בלבד. רק לאחר 3 שנים היא שמה לב שכלל לא עברה את הניתוח הנכון עליו חתמה והגישה תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט.

לפני הניתוח חתמה על מסמך תחת הכותרת "ניתוח להקטנת שדיים". אלא שיום לאחר הניתוח כבר התלוננה על חזה נראה לה גדול ונפוח. בכתב התביעה מתואר כי הוסבר לה שזו תופעה רגילה לאחר ניתוח וכי הנפיחות תרד אך לטענתה גודל שדיה נשאר כשהיה. בביקורת שבוצעה לה מספר ימים לאחר הניתוח על ידי הרופא המנתח נכתב כי "לאחר הרמת חזה". דבר זה היה אישוש לטענותיה בכתב התביעה שלמעשה היא לא עברה ניתוח להקטנת חזה שלשמו היא נותחה.

לאחר שלוש שנים בהם סבלה הצעירה מהמשך כאבי גב היא הגיעה לבדיקה נוספת בבית החולים שם הובהר לה כי עברה ניתוח להרמת חזה בלבד. עוד היא תיארה כי תוצאה מהניתוח נותרו בגופה צלקות מכוערות. אל התביעה צורפה חוות דעת של מומחה לכירורגיה פלסטית שקבעה כי הניתוח בוצעה בהתרשלות והעריך את נכותה ב-20%.

מחפשים עורך דין לרשלנות רפואית בניתוח פלסטי?

הוכחת רשלנות בניתוח פלסטי בכלל ובפרט בניתוח הקטנת חזה הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת הליך של ניתוח הקטנת חזה או ניתוח פלסטי בכלל, נתקלתם בסיבוכים וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בניתוח להקטנת חזה ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

 

 

 

 

צרו קשר

Scroll To Top