רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה

ניתוחים להגדלת חזה הפכו בשנים האחרונות לשכיחים מאוד. עם התגברות הטכנולוגיה נשים רבות מעוניינות בביצוע ניתוח פשוט ולא מסובך על מנת לשפר את המראה והתחושה שלהן. עם זאת, למרות שמדובר בהליך רפואי פשוט בדרך כלל, במקרים מסוימים מתקיימים סיכונים כגון עיוותים אסתטיים, צלקות, חוסר שביעות רצון מהתוצאה, חוסר פרופורציה של החזה, זיהומים, נפילת חזה ועוד.

הפיצוי במקרה של נזקים אסתטיים מוגבל לכאב וסבל בלבד והגשת תביעה מחייבת בחוות דעת רפואית שעשויה לעלות בין 10 ל-20 אלף שקלים, עם זאת ניתן יהיה לקבל פיצויים גדולים יותר בהוכחת נזק גופני או פסיכולוגי כפי שיתואר בהמשך. על כן, יש להיוועץ קודם להגשת התביעה עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית לבחינת המקרה.

ניתוח להגדלת חזה הוא הליך כירורגי שנמשך מספר שעות ומבוצע תחת הרדמה כללית. בהגדלת חזה מבוצעים חתכים בשדיים ומושתלים בו שתלי סיליקון. לאחר מכן נמתח העור ונתפר. את התוצאה הסופית של הניתוח ניתן לראות בין שלושה עד שישה חודשים לאחר העלמות הנפיחות והחלמת החתכים.

רשלנות בניתוח הגדלת החזה

לא כל סיבוך או חוסר שביעות רצון מהתוצאה הסופית לאחר הניתוח יחשב כרשלנות רפואית. בכלל זה סיבוכים שלא נגרמו עקב חוסר זהירות או מיומנות או אירוע בלתי נמנע אחר שהתרחש.

ביצוע הניתוח דורש מיומנות וזהירות של הצוות הרפואי בכלל ובפרט הרופא המנתח. הרשלנות הרפואית תוגדר במצב של אי נקיטת זהירות ו/או רמת מיומנות לא מספקת שגרמו נזק. אין מדובר רק במהלך הניתוח העצמו אלא גם אי הפניה לבדיקות המקדימות לניתוח, פענוח שגוי שלהן, חוסר מתן הסבר מספק על הסיכונים או החלופות שבביצוע הניתוח, תיאום ציפיות לגודל החזה הרצוי, חזה לא פרופורציונאלי, קטן או גדול מידי, אי הסכמה מדעת וגם אי השגחה או התעלמות מתלונות לאחר הניתוח עשויים להיכלל ברשלנות רפואית.

יש צורך להוכיח כי בוצעה רשלנות רפואית שגרמה לנזק ישיר, מוכח וחמור בעקבותיה, וזאת על פי מספר מבחנים אותם נפרט במאמר זה:

• מבחן הרופא הסביר: מבחן הרופא הסביר הוא מושג משפטי שחוזר על עצמו בתביעות על רשלנות רפואית. בתביעות אלו, יש להוכיח כי הרופא חרג מהנורמה המקובלת בהליך הרפואי המדובר, כשהשאלה אותה בוחן בית המשפט היא מה היה עושה רופא סביר אחר במצב דומה. על בסיס זה נקבעת חובת הזהירות הדרושה ודבר זה מתברר בבית המשפט על פי רוב, באמצעות שימוש במומחה.

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה" (סעיף 35 לפקודת הנזיקין)

המשמעות לכך היא שאדם שהפר נורמת התנהגות המקובלת במקצוע בו הוא עוסק באופן שגרם נזק, ולו קשר סיבתי בין הפרת הנורמה לנזק שיצר – יחויב לפצות את הנפגע.

• הסכמה מדעת: אין קשר בין היות הניתוח אלקטיבי לבין הסכמה מדעת של המטופל וניתן אף לומר כי בניתוח פלסטי שהוא ניתוח בחירה, ההסכמה מדעת אף מתחדדת. על הרופא המנתח ליידע את המטופל אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול, כיצד הוא יתבצע וסיכויי ההצלחה. יש צורך במתן הסבר מקיף בטרם ביצוע הטיפול וחתימה על טופס המתאים כבר במפגש הראשון ולא רגע לפניה ניתוח. כמו כן על הרופא לעבור עם המטופל על הסיכונים השונים ולוודא כי הוא מבינם היטב.

הדברים מעוגנים בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996 כך (סעיף 13ב):

"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני".

• חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית): על פי פסיקת בית המשפט, בעל מקצוע שמעניק שירות לציבור חייב לפעול באותם כללים הנהוגים בתחום ועל כן, אם רופא מנתח חרג מחובת הזהירות שחלה עליו בהתאם למקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטפל, הדבר עשוי בהחלט לבסס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

בניתוח הגדלת חזה חובת הזהירות החלה על הרופא המנתח היא ברף מוגבר.

• חובת זהירות מושגית: נבחנת ביחסי מטפל-מטופל. במישור זה השאלה היא האם קיימת חובת זהירות כללית בין סוג מסוים של הליך רפואי או שימוש בחומר או פרוצדורה שעשויה לגרום לנזק, כאשר השאלה נבחנת לאור מבחן הצפיות, כלומר: האם הרופא המנתח יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפות. לא כל נזק שניתן היה לצפות וצריך לצפות.
• חובת זהירות קונקרטית: מתייחסת לאותו מקרה ספציפי. במישור זה נבחנת השאלה האם קיים קשר בין ההליך הרפואי המדובר לבין הנזק שנגרם והיא נבחנת על פי על פי מבחן הצפיות – האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית – האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשותו של אותו נזק.
• הוכחת נזק: על מנת לתבוע רשלנות יש צורך להוכיח כי זו גרמה לנזק ממשי למטופל שעומד בקשר ישיר לאותה רשלנות.
• עד מומחה: לבסוף אם התקיימו כל העילות שפורטו לעיל והוגשה תביעה, על מנת להוכיח את הנטען בה בבית המשפט, יש למצוא רופא כירורג פלסטי מומחה ובעל ידע וניסיון, שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי במשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת הניתוח עצמו, הניירת, ביצוע בדיקות מקדימות לניתוח ואופן ניתוחן, וכן הוראות לתקופת ההחלמה לאחר הניתוח. בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בניתוחי אף בפועל.

385 אלף שקלים פיצוי לניתוח הגדלת חזה כושל

בדצמבר 2006 פסק בית משפט השלום בירושלים 385 אלף שקלים פיצויים בתוספת 77 אלף שקלים הוצאות שכר טרחה, לאשה שעברה 4 ניתוח חזה במשך 4 שנים אצל רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, והייתה זקוקה בעת התביעה לניתוח חמישי על מנת לתקן את תוצאות הניתוחים הקודמים (14901-01).

סגן נשיא בית המפשט השופט כרמי מוסק קבע בפסק דינו כי "גברת צעירה שפנתה לניתוח הגדלת שדיים. עברה אחריו 3 ניתוחים מתקנים שדרדרו את מצב שדיה עד האסימטריה ועיוות של בית החזה. נותרה נכה גופנית ונפשית כתוצאה מהניתוחים.

הנני רואה שקיים קשר רפואי בין מצבה הנפשי לבין הניתוחים אותם עברה. הנני מעריך את נכותה בשיעור של 20% לצמיתות לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי".

הוכחת רשלנות בניתוח הגדלת חזה הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת הליך של ניתוח הגדלת חזה, נתקלתם בסיבוכים וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בניתוח להגדלת חזה ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש אתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה רשלנות רפואית בניתוח – באילו מקרים ניתן לתבוע פיצויים? רשלנות רפואית בניתוח קיסרי רשלנות רפואית בניתוח אף רשלנות רפואית בניתוח רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כליה רשלנות רפואית – אילו טענות הגנה יכולות לעמוד עבור רופאים בתביעות רשלנות? רשלנות בניתוח קטרקט רשלנות בניתוח קיצור קיבה רשלנות בניתוח השתלת כליה הגדלת אחוזי נכות בביטוח לאומי (מידע משפטי) רשלנות רפואית רשלנות רפואית אפידורל רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים רשלנות רפואית בעת לידה פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה רשלנות רפואית בטיפול אצל פסיכולוג (מידע משפטי) רשלנות רפואית של פסיכיאטר (מידע משפטי) רשלנות רפואית – ניתוח הסרת משקפיים בלייזר (מידע משפטי) ייעוץ מקצועי מעורך דין מומחה לענייני רשלנות רפואית בישראל