Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רשלנות רפואית בניתוח אף

Nirit Flaishman

Bashar Altalleh

אין מילים לתאר עד כמה אנחנו מאושרים ושמחים מהשירות האישי שקבלנו ממשרדכם ומיוחד מעורכת דין נחמה המון תודה רבב רבה לך

עם התקדמות הטכנולוגיה נפוצו יותר ניתוחים פלסטיים, אלקטיביים, לשם שיפור מראה. ככל שעובר הזמן ניתוחים אלה נפוצים יותר, אך גם המגוון שלהם עולה בהתאמה. אחד הניתוחים הנפוצים בעניין זה הקשור למראה הם ניתוחי אף. ישנם כמובן ניתוחי אף שיש להם צורך רפואי, במקים בהם יש צורך בשחרור מחיצה דחוסה מידי המפריעה לנשימה או תיקון אף שנשבר כתוצאה ממכה או תאונה.

ברוב המקרים ניתוח אף פשוט יותר מניתוחים אחרים. הרקמה היא חיצונית ודורשת פעולה כירורגית פשוטה ולא עמוקה, אינה חיונית או מסכנת חיים אך עדיין, בסופו של דבר, ככל ניתוח גם כאן מדובר בהליך כירורגי, פולשני וקיימים בו סיכונים.

עם זאת, יחסית לניתוח פלסטי אחר מדובר בניתוח מורכב יחסית, בעיקר משום שרובם נעשים מתוך הנחיריים ולא ניתן לראות באופן ישיר את האזור המנותח, דבר הדורש מקצועיות ומיומנות.

ניתוח אף שלא בוצע כהלכה יכול לא רק ליצור נזק אסטטי ואכזבה מהמראה אלא ליצור נזקים בריאותיים של ממש שיפגעו באיכות חייו של המטופל. הדבר יכול להתבטא החל מאף עקום, סתימה או היצרות של אחד מחללי האף כתוצאה ממחיצה לא שווה ועד פגיעה ביכולת להריח, קשיים בזרימת דם תקינה באזור, תחושת גירוד או הרדמות באף, פגיעה עצבית בפנים וקשיי נשימה.

 

מתי ניתן להגיש תביעה וכיצד מוכחת רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא חלק מדין העוסק בנזיקין. על מנת לבסס עילת רשלנות בבית המשפט יש צורך להוכיח מספר מבחנים אותם נפרט כעת:

  • מבחן הרופא הסביר: סעיף 35 לפקודת הנזיקין מטיל את האחריות על כל אדם לפעול כאדם סביר: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

המשמעות לכך היא שאדם שהפר נורמת התנהגות המקובלת במקצוע בו הוא עוסק באופן שגרם נזק  ולו קשר סיבתי בין הפרת הנורמה לנזק שיצר יחויב לפצות את הנפגע

מבחן הרופא הסביר הוא מושג משפטי שחוזר על עצמו בתביעות על רשלנות רפואית. בתביעות אלו, יש להוכיח כי הרופא חרג מהנורמה המקובלת בהליך הרפואי המדובר, כשהשאלה אותה בוחן בית המשפט היא מה היה עושה רופא סביר אחר במצב דומה. על בסיס זה נקבעת חובת הזהירות הדרושה ודבר זה מתברר בבית המשפט על פי רוב, באמצעות שימוש במומחה.

  • הסכמה מדעת: גם בניתוח קוסמטי יש לקבל הסכמה מדעת של המטופל. על הרופא המנתח ליידע את המטופל אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול, כיצד הוא יתבצע וסיכויי ההצלחה שלא. יש צורך במתן הסבר מקיף בטרם ביצוע הטיפול וחתימה על טופס המתאים.

הדברים מעוגנים בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996 כך (סעיף 13ב):

"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני".

  • חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית): על פי פסיקת בית המשפט, בעל מקצוע שמעניק שירות לציבור חייב לפעול באותם כללים הנהוגים בתחום ועל כן, אם רופא מנתח חרג מחובת הזהירות שחלה עליו בהתאם למקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטפל, הדבר עשוי בהחלט לבסס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

ברוב ניתוחי האף, בעיקר אלו הנעשים לצורך קוסמטי, מדובר בטיפולים אלקטיביים והמטופלים בוחרים לעבור אותם. במקרים אלו חובת הזהירות החלה על הרופא המנתח היא ברף מוגבר.

  • חובת זהירות מושגית: נבחנת ביחסי מטפל-מטופל. במישור זה השאלה היא האם קיימת חובת זהירות כללית בין סוג מסוים של הליך רפואי או שימוש בחומר או פרוצידורה שעשויה לגרום לנזק, כאשר השאלה נבחנת לאור מבחן הצפיות, כלומר: האם הרופא המנתח יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפותו. לא כל נזק שניתן היה לצפותו צריך לצפותו.
  • חובת זהירות קונקרטית: מתייחסת לאותו מקרה ספציפי. במישור זה נבחנת השאלה האם קיים קשר בין ההליך הרפואי המדובר לבין הנזק שנגרם והיא נבחנת על פי על פי מבחן הצפיות – האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית – האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשותו של אותו נזק.
  • הוכחת נזק: על מנת לתבוע רשלנות יש צורך להוכיח כי זו גרמה לנזק ממשי למטופל שעומד בקשר ישיר לאותה רשלנות.
  • עד מומחה: לבסוף אם התקימו כל העילות שפורטו לעיל והוגשה תביעה, על מנת להוכיח את הנטען בה בבית המשפט, יש למצוא רופא כירורג פלסטי מומחה ובעל ידע וניסיון בתחום של ניתוחי אף, שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי במשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת הניתוח עצמו, הניירת, ביצוע בדיקות מקדימות לניתוח ואופן ניתוחן, וכן הוראות לתקופת ההחלמה לאחר הניתוח. בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בניתוחי אף בפועל.

 

ניתוח אף שנכשל

לא כל ניתוח אף שכשל מראה בהכרח על רשלנות רפואית. כעשרה אחוז מניתוחי האף מצריכים תיקנים לאחר מכן הקשורים לבליטות סחוס או חוסר סימטריה. אלו לא מתקיימים בעקבות רשלנות של המנתח אלא משום המבנה הפיזי והגמיש יחסית של רקמות האף העשויות סחוס. מדובר בנזק שניתן לתיקון והוא עורך זמן קצר יותר מהניתוח הראשוני. בדרך כלל עורך אותו המנתח שביצע את הניתוח לראשונה והוא אינו כרוך בעלות נוספת.

אלא שקיימים גם ניתוחי אף כושלים שגרמו לנזק מבני חמור בעקבות כריתת יתר של סחוס, הסרה מוגזמת של עצמות הגורמים לחוסר סימטריה, פגיעה בעצבים או בנשימה.

הליך כזה קשה יותר לתיקון משום שהמבנה הראשוני של האף נפגע ושונה. יש צורך במנתח מנוסה ומוסמך לניתוח אף שכשל שיבצע שיחזור באמצעות השתלת סחוס ותפירה ושיטות מורכבות נוספות. במידה ולא מדובר בכשל המצריך אחריות מהרופא המנתח הראשוני, אלא ברצון לשינוי מראה או חוסר שביאות רצון מהתוצאה יש צורך לדעת כי מדובר בניתוח ארוך שעלותו יקרה. אם ניתוח אף רגיל עורך כשעתיים עד שלוש ניתוח אף כושל אורך כארבע שעות ולעיתים יותר.

כך למשל פסק בית משפט השלום תל אביב יפו באוקטובר 2005, כי יש לפצות אישה צעירה שעברה 3 ניתוחי אף כושלים ב-180 אלף שקלים (א 12485/03).

התובעת, אישה בת 24, עברה שלושה ניתוחים אשר לא הביאו לשיפור אסטטי או תפקודי. היא טענה כי כתוצאה מהניתוח שעברה היא נותרה עם אף עקום, סוטה והפרעות נשימה. היא הגישה את תביעתה כנגד 4 רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית בבית החולים ונגד משרד הבריאות שאמור לפקח על עבודתם

השופטת אגי זהבה מצאה שורה של כשלים ברישום הרפואי של התובעת שכללו גם חוסר בבדיקות הדרושות וכתבה בפסק דינה כי "הרישום הלקוי והחסר, בעיקר לגבי הבדיקות שנעשו לתובעת לפני כל אחד מן הניתוחים, ממצאיהן והמסקנות הרפואיות, ללא כל הסבר סביר – מהווה סטייה מסטנדרט הרפואה הסבירה. והפרת הוראה חוקית, הקבועה בחוק זכויות החולה, המטילה חובה על הרופא המטפל לתעד את הטיפול הרפואי ברשומה הרפואית. אי ביצוע הרישומים כאמור, מעביר את נטל הראיה על כתפי הנתבעים להוכיח, כי לא התרשלו".

עוד קבעה השופטת כי לא התקיימה הסכמה מדעת: "אין ספק כי לתובעת לא הוסבר כי הניתוח הראשון יהיה ניתוח אסתטי בלבד ולא יכלול את יישור מחיצת האף. אי לכך ניתן לקבוע כי ההליך הרפואי התבצע תוך העדר הסכמה מדעת מצידה של התובעת. התובעת קבלה הסברים מפורטים על טכניקת הניתוח, הסברים שהיו מעבר להבנתה, אך היא לא הוזהרה מפני הסיכונים המיוחדים שצופן ניתוח כזה, על רקע הטראומה שסבל אפה, וסטיית המחיצה, וההיצרות הצפויה ממילא של מעברי האויר בגלל שבר העצם".

במקרה אחר פסק בית משפט השלום בתל אביב פיצויים בסך 139 אלף שקלים, עשרת אלפים הוצאות משפט ועוד 32 אלף שקלים שכר טרחת עורך דין, לחיילת משוחררת שהגיע לניתוח חזה ואף, ובזמן שהיא מורדמת, הצוות הרפואי החדיר בטעות לנחיריה פתיליות הטבולות בחומצת פילינג במקום בתמיסה לכיווץ כלי דם שמטרתה הייתה להפחית את הדימום בזמן הניתוח.

בעקבות הניתוח הצעירה הובהלה לטיפול נמרץ בבית החולים שיבא כשהיא מורדמת ומונשמת ואושפזה שם במשך יומיים. תוצאות הניתוח היו ירידה בחוש הריח, קשיי נשימה, מאמץ בעת שינה ונכות נפשית בשיעור 15%.

השופט אלדד נבו קבע בפסק הדין כי "הרופא יכול היה לנקוט פעולה פשוטה של הצגת החומר הנמזג לכוסית ובכך למנוע את האירוע כולו. "אי נקיטת פעולה כה פשוטה וקלה מהווה חריגה מסטנדרט הזהירות מצדו של הרופא והתרשלות זו גרמה להתרחשות האירוע".

 

הוכחת רשלנות רפואית בניתוח אף פלסטי הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת ו/או נתקלתם בסיבוכים כתוצאה מניתוח אף וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים בכלל ובפרט בניתוחי אף ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

 

 

צרו קשר

Scroll To Top