רשלנות קוסמטיקאית

טיפולים קוסמטיים הם דבר נפוץ שנעשה בשגרה על ידי קוסמטיקאים – אנשים שהוסמכו לכך ובדרך כלל אינם בעלי הכשרה רפואית אחרת. עם זאת, ישנם טיפולים קוסמטיים כגון הזרקת בוטוקס או שאיבת שומן שבדרך כלל מבצעים רופאים אשר עברו הכשרה ספציפית לכך. על פי רוב הטיפולים נערכים במרפאות פרטיות ומקצתם, במידה ומדובר בניתוח לכל דבר, בחדרי ניתוח. בכל מקרה הכוונה לטיפולים אלקטיביים, שאינם דחופים מבחינה רפואית גם אם מדובר בניתוח.

אם בעבר היה מדובר בפדיקור, מניקור, הסרת שיער בשעווה או טיפול פילינג, היום לאור התפתחות הטכנולוגיה ישנם טיפולים מורכבים הרבה יותר העושים שימוש בחומרים כימיים או טכנולוגיים כגון הסרת שיער בלייזר הדורשים רמת מיומנות גבוהה. לצד ההתפתחות הטכנולוגית המבורכת, ככל שדרישות המיומנות גוברת, כך גוברים הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים שטיפול לא מיומן או לא זהיר עשוי לגרום, כשלעיתים מדובר בנזק בלתי הפיך.

מתי ניתן להגיש תביעה וחשיבות המומחה

על מנת לבסס עילת רשלנות בבית המשפט יש צורך להוכיח מספר מבחנים עליהם נפרט כעת:

מבחן הקוסמטיקאי הסביר: סעיף 35 לפקודת הנזיקין מטיל את האחריות על כל אדם לפעול כאדם סביר: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

הפועל היוצא לכך הוא שבדומה למבחן הרופא הסביר, המצוי בטיפולים רפואיים הנעשים על ידי רופא, נבחנים טיפולים קוסמטיים במבחן הקוסמטיקאי הסביר, שזה אומר – מה היה עושה קוסמטיקאי סביר אחר במצב דומה. על בסיס זה נקבעת חובת הזהירות הדרושה ודבר זה מתברר בבית המשפט על פי רוב, באמצעות שימוש במומחה.

הסכמה מדעת: גם בטיפול קוסמטי ואפילו שלא נעשה על ידי רופא, יש לקבל הסכמה מדעת של המטופל. על הקוסמטיקאי ליידע את המטופל אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול, כיצד הוא יתבצע וסיכויי ההצלחה שלא. יש צורך במתן הסבר מקיף בטרם ביצוע הטיפול וחתימה על טופס המתאים.

הדברים מעוגנים בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996 כך (סעיף 13ב):

"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני".

חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית): כמו כן, על פי פסיקת בית המשפט, בעל מקצוע שמעניק שירות לציבור חייב לפעול באותם כללים הנהוגים בתחום ועל כן, אם קוסמטיקאי חובת הזהירות שחלה עליו בהתאם למקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטפל, הדבר עשוי בהחלט לבסס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

משום שמדובר בטיפולים אלקטיביים והמטופלים בוחרים לעבור אותם, חובת הזהירות החלה על קוסמטיקאי היא ברף הגבוהה של המונח.

חובת זהירות מושגית: נבחנת ביחסי מטפל-מטופל. במישור זה השאלה היא האם קיימת חובת זהירות בין סוג מסוים של מזיקים לבין סוג מסוים של ניזוקים, כאשר השאלה נבחנת לאור מבחן הצפיות, כלומר: האם המזיק יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפותו.
חובת זהירות קונקרטית: במישור זה נבחנת השאלה האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי והיא נבחנת על פי על פי מבחן הצפיות – האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית – האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשותו של אותו נזק.
הוכחת נזק: על מנת לתבוע רשלנות יש צורך להוכיח כי זו גרמה לנזק ממשי למטופל שעומד בקשר ישיר לאותה רשלנות.
עד מומחה: לבסוף אם התקימו כל העילות שפורטו לעיל והוגשה תביעה, על מנת להוכיח את הנטען בה בבית המשפט, יש למצוא קוסמטיקאי מומחה ובעל ידע וניסיון, בדרך כלל יהיה זה רופא כירורג פלסטי, שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי במשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת הטיפול הקוסמטי, הניירת, ביצוע בדיקות מקדימות והוראות לתקופת ההחלמה ככל שאלו קיימים. בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בטיפולים קוסמטיים אלו בפועל.

בית משפט השלום בירושלים הבהיר ביוני 2011 כי חוק זכויות החולה חל גם על קוסמטיקאי בתביעה של אישה שעברה טיפול פילינג וחלקים ממראה פניה התכהו במושג הנקרא היפר פיגמנטציה המקנה נכות בתחום הפלסטיקה. עוד טענה כי בשל כך נגרמה לה גם נכות בתחום הנפשי (ת"א 13318-06).

וכך כתב השופט רם וינוגרד בפסק הדין: "על תהייתו של המומחה מטעם בית המשפט אם ניתן לייחס 'חובת זהירות' לקוסמטיקאית, ובמילים אחרות: האם קיים מושג של 'הקוסמטיקאית הסבירה' בדומה ל"רופא הסביר", יש להשיב בהן רבתי. כידוע, על כל אדם, באשר הוא, מוטלת החובה לפעול כ'אדם סביר ונבון' בנסיבות העניין (סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). הפרת חובה זו, שעה שהיא גורמת לנזק, מקימה את כל יסודותיה של עוולת הרשלנות. המושג 'סבירות' כשלעצמו הוא מושג עמום למדי. 'כוחה בגמישותה ובהתאמת מידתה לנסיבות החיים המשתנות, שהיכולת האנושית לצפותן מראש הינה לעולם מוגבלת'".

במקרה זה פוצתה האישה ב-63,000 אלף שקלים, 14,616 שקלים שכר טרחת עורך דין ו-13,000 שקלים הוצאות משפט.

במקרה אחר, קבע בית משפט השלום בירושלים ביולי 2020 כי אישה צעירה שסבלה מכתמים כהים על פניה לאחר טיפול פילינג תקבל פיצוי בסך 120 אלף שקלים (ת"א 46382-11-17).

התובעת ביקשה לפסוק לה נזק לא ממוני בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ואובדן הנאות החיים, לכל מרכיב בנפרד.

השופט עבאס עאסי קבע בפסק הדין כי הקוסמטיקאית הפרה את חובת הזהירות שלה בכך שלא הזהירה אותה באופן מספק מפני חשיפה לשמש לאחר הטיפול וכי כדאי לה להשתמש במקדם הגנה: "אשר לשאלת הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות): לדעתי, התשובה לכך חיובית, וזאת משגרסת התובעת התקבלה, שלפיה, הנתבעת לא הזהירה מפני חשיפה לשמש ועל הצורך להשתמש במקדמי הגנה; והמליצה לה להשתמש במשחת סילברון שגורמת לפיגמנטציה בפנים. התנהגות זו, על פי חוות דעת המומחה דר' טוכמן, מהווה התרשלות בביצוע הטיפול.

מעבר לכך, בנסיבות העניין, הנתבעת אף הפרה חובת הגילוי החלה עליה כלפי התובעת ובכך פגעה באוטונומיה שלה. על פי הפסיקה, חובת הגילוי חלה גם על נותני טיפול קוסמטי. חובה גילוי זו אף חלה ביתר שאת על מטפלים קוסמטיים משום שמדובר בטיפול אלקטיבי קוסמטי, לא הכרחי, שבמסגרתו ייבחנו הפעולות של המטפל ביתר דקדוק".

במאי 2006 פסק בית משפט השלום בראשון לציון כי קוסמטיקאית תפצה ב-32 אלף שקלים בגין איפור קבוע רשלני שהשווה לתובעת מראה של שפם (א' 594-05).

בתביעה תואר כיצד השפה העליונה שורטטה גבוה מקו השפה וכך נוצר הרושם כאילו יש לה שפם. הקוסמטיקאית טענה להגנה כי התובעת הייתה זו אשר ביקשה את השרטוט בקו השפה הזה.

השופטת סגנית הנשיא השופטת דליה גדות קבעה כי מדובר ברשלנות רפואית וכי התובעת, אישה ללא דמיון ביקשה בקשה לא הגיונית ועל כן על הקוסמטיקאית היה להזהירה מאפשרות זו ולהציע קו איפור מתאים: "בעניין אשר בפניי הגיעה התובעת אל הנתבעת לצורך קבלת טיפול אשר ייפה בעיניה את מראה פניה, ולצורך כך ביקשה להעבות את קו השפה בשפתה העליונה. מהדיון וכן מהתמליל של החוקר עולה כי עובדת של התובעת שירטטה לתובעת את קו התיחום הצפוי לאחר העיבוי של קו השפתיים, אלא שהתובעת לא הסתפקה בקו זה, ולטענת הנתבעת, דרשה בקולי קולות את הרחבת הקו, כמעט עד אפה. על פי התרשמותי מהתובעת מדובר באשה פשוטה מאוד ונראה כי הינה חסרת דמיון, וברור היה כי דרישתה – ככל שהיתה כזאת – הינה בלתי הגיונית ותוצאתה עלולה להיות מכוערת. הנתבעת אישרה עובדה זו בחקירתה באומרה: 'מראש ידעתי שזה יהיה מכוער' ועל כן די בכך על מנת לקבוע כי במקרה זה לא רק שקיימת חובת זהירות קונקרטית, אלא שחובה זו הופרה".

קבלת פיצויים בתביעת רשלנות קוסמטיקאית

הוכחת רשלנות בטיפול קוסמטי הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות ברשלנות רפואית בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת הליך קוסמטי, נתקלת בסיבוכים וברצונך להגיש תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בטיפולים רפואיים ובפרט בטיפולים אסתטיים או טיפול קוסמטי ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.