Skip to content

קהילת מגורשי ספרד במקנס

יהונתן גבריאלוב

יהונתן גבריאלוב

על יישוב היהודים במקנס לא סופר בהרחבה טרם הגעתם של מגורשי ספרד לעיר. על פי מסורות עתיקות, ראשיתו של הישוב היה לאחר חורבן בית שני. זאת ניתן לדעת על פי כתובות מצבה שנמצאו בעברית וארמית, וכן על סמך כלים ומטבעות בעלי סימני היכר יהודיים. במאמר זה נפרט מדוע יהודים יוצאי מקנס זכאים לדרכון פורטוגלי.

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש מסייע בתהליך הסדרת אזרחות פורטוגלית ליוצאי מקנס וצאצאי יוצאי ספרד באופן כללי. כפי הניתן לראות מהמאמר שלפניכם, במידה ואתם צאצאים ליוצאי מקנס אתם ככל הנראה זכאים לדרכון פורטוגלי.

קהילת מגורשי ספרד במקנס

קהילת מגורשי ספרד במקנס

למעלה מ- 2,000 שנים התגוררו יהודים בעיר מקנס. העיר נמצאת באזור תַפִילַאלְת שבצפון מרוקו. מהתקופה הרומית דרך ימי הזוהר הערבים, זרמו יהודים אליה וממנה לעבר אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. הללו הובילו סחורה, ספרים, סידורי תפילה ועוד.

יחד עם זאת, יהודי העיר לא הותירו היסטוריה כתובה לגבי קורותיהם. משום כך, כל הידוע אודותם מגיע ממקורות איסלאמיים היסטוריים שהועלו על כתב טיפין טיפין ובאופן לא מאורגן.

בשנת 1492 – שנת הגירוש הגדול של יהודי ספרד, זרמו ככל הנראה כמה אלפים בודדים של יהודים אנדלוסים לעיר. מכאן למעשה החל סיפורה של יהדות מקנס באופן כתוב ורשמי.

בואם של מגורשי ספרד

ראשוני המתיישבים הכשירו את המקום עבור מגורשים נוספים שהצטרפו לאורך הזמן. זאת גם עבור אנוסים מספרד ופורטוגל, שמצאו את דרכם למרוקו לאורך עשרות שנים ממועד הגירוש.

ידוע כי במקנס ישבו סוחרים מליסבון, סביליה, טולדו וערים נוספות מהאי האיברי. אלו הרימו את המקום מבחינת היקף הסחורה שפעלה בו וסייעו להפוך אותו למרכז מסחרי פורה שעל אם הדרך המרוקאית.

בנוסף, עקב מיקומה הגאוגרפי החשוב של העיר על צומת הצטלבות דרכים ומשום קרבתה לעיר פאס, משכה הרבה רבנים מפורסמים והדיוטות. בסיבה זאת, באופן כמעט מיידי בלעו המגורשים את הקהילה היהודית המקומית במספרם הרב.

בתחילה השתדלו המגורשים לשמור על פרופיל נמוך ולהימנע מוויכוחים עם המקומיים. אולם, בשנת 1494 – שנתיים לאחר גירוש ספרד – התפרסמו במרוקו כולה "תקנות המגורשים" של חכמי קסטיליה. התקנות קבעו סדר הלכתי חדש ביהדות מרוקו, והשפיעו גם על ערים אחרות שהוצפו בפליטים יהודים מספרד.

התאקלמותם של מגורשי ספרד במקנס

חלק לא מבוטל של קהילות מקומיות ניסו להתנגד להשפעות הספרדיות כדוגמת קהילת מקנס. אולם יהדות ספרד בזמן זה החזיקה בהשפעה הלכתית, כלכלית ופוליטית כה עצומה עד שלא יכלו לה, כמו גם למספרם הרב של הספרדים שעלה על שלהם באופן ברור.

מסורות המרוקאים בתקופה זו לא היו אחידות והשתנו בין עיר לעיר. משום כך, היה למקומיים קשה לנער את המסורות החדשות שהחליפו את הישנות כמעט בן רגע. הקושי עמד בכך שלא יכלו לגבש הלכה אחת ומשותפת משלהם כמו יהודי ספרד.

על אף ניסיונות ההתנגדות, לאחר 70 שנים בערך קיבלה קהילת מקנס באופן טבעי את הנהגת הרוב. הקהילה בחרה לאמץ את ערכי ההנהגה הספרדיים שבלטו עליה בזכות מוניטין רב שנים, ויוקרה של מאות שנים.

גדולתה של מקנס לאורך השנים – קהילת מגורשי ספרד במקנס

לקראת סוף המאה ה-17, הפכה מקנס לעיר הבירה של הממלכה המרוקאית. צעד זה שנעשה תחת הסולטן ישמעאל אבן שַריף, גרם ליהודים רבים להגיע אל מקנס לצורכי השקעה, לימוד, ביקור ובוודאי מחייה. מקנס עלתה בחשיבותה על יתר ערי מרוקו, ובזכות כך המוני בעלי מלאכה מדלת העם החליטו לחפש מקורות תעסוקה ואפשרויות הולמות בבירה החדשה.

חוץ מאלו, הגיעו אוכלוסיות אמידות ספרדיות נוספות. בין אלו היו פקידים, גזברים ושדלנים המקורבים לחצר המלוכה. יהודי העיר הצליחו להתברג בתפקידים בולטים ומכריעים. זאת הסיבה שהיסטוריונים מכנים את מקנס בתקופה זו – "עיר ואם" עבור יהודי מרוקו.

משפחות כדוגמת טולדנו, מימראן, אבן צור, ברדוגו, בן ממן, אבן עטר ועוד, נודעו בקרבתן והשפעתן בתוככי ארמון המלוכה בעיר. דור אחר דור כיהנו בני המשפחות כיועצים למלך, שליחים למעצמות אירופה, קונסולים בהולנד, אנגליה וגם היו סוחרים מוצלחים. בנוסף, כיהנו גם כמנהיגי הקהילה במשך שנים רבות.

לאורך הזמן עסקו יהודי העיר מגוון רחב של מקצועות כגון: צורפות, ניפוץ צמר, נפחות, הפקת שעווה, בנייה, שענות ועוד. ביניהם היו סוחרים רבים שעסקו בסחר המלח, משי, כלי מתכת, בד, חומרי בניין, קמח, פחם, תבלינים, עורות, חיטה, שמן, ספרים, סדקית ועוד. כמו כן, חלקם היו מלווים בריבית, חלפנים, לבלרים, מורים, בעלי יקבים, חוכרים ועוד.

בשנת 1947, נספרו בעיר כ- 18,500 יהודים על פי מפקד אוכלוסין של הממשלה המרוקאית. משנה זו ואילך התרחש תהליך הגירה מתמשך של יהודי העיר לישראל. ברובע היהודים הנקרא מֵלָאח היו למעלה מעשרה בתי כנסיות במשך השנים. דבר המסמל את גודלה של הקהילה, השפעתה ומעמדה.

מאמרים נוספים אודות מגורשי ספרד בעולם

  1. יהודי סופיה והקשר הספרדי-פורטוגלי
  2. יהודי הולנד והקשר הפורטוגלי
  3. מקור שם המשפחה פרץ
  4. שורשים ספרדיים אצל יהודי מרוקו
  5. מקור שם המשפחה אשכנזי – האם גם שם זה זכאי?

פנו למומחים בתחום אזרחות פורטוגלית – קהילת מגורשי ספרד במקנס

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש מסייע בקבלת אזרחות פורטוגלית לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. באתרנו תוכלו למצוא מגוון רחב של מאמרים המסבירים אודות התהליך והתנאים השונים דרכם ניתן לקבל אזרחות פורטוגלית. אלו כלולים – משך הליך קבלת אזרחות פורטוגלית, אזרחות פורטוגלית ללא יהודים, מדינות מגורים קודם לקבלת האזרחות, אזרחות פורטוגלית עם רישום פלילי ועוד.

קהילת מגורשי ספרד במקנס

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top