Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook

הידעת שבתי כנסת פטורים מתשלום ארנונה?

קבלת פטור מארנונה לבית כנסת חוסך הרבה כסף למתפללים ומנהלים. ניהול בית כרוך בהוצאות שלרוב ממומנות על ידי באי בית הכנסת. רבים אינם מודעים שניתן לקבל פטור מלא מארנונה עבור החלקים בנכס שמשמשים כבית כנסת. בנוסף, ניתן לקבל פטור מארנונה גם עבור החלקים בנכס שמשמשים את באי התפילה או שקיום התפילה תלוי בהם. כהן, דקר, פקס וברוש, משרד עורכי הדין בירושלים ופתח תקווה, מתמחה בין השאר בנושאי קבלת פטור והנחות בתשלום ארנונה. מאמר זה של מייקל דקר מסביר מה הם התנאים והדרישות של קבלת פטור מארנונה לבית הכנסת שלכם.

מהם התנאים לקבלת פטור מארנונה עבור נכס המשמש כבית כנסת?

קבלת פטור מארנונה עבור בית כנסתבכל זמן שאדם מחפש מקום להתפלל מצויות בפניו אפשרויות רבות, ניתן ללכת אל בית הכנסת השכונתי, בית מדרש, “שטיבלך” שבו כל רגע מתחיל מניין חדש, למניין אשר מתכנס בבית של השכן ואפילו למניין הפנס השבועי במוצאי שבת. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לעניין הפטור מארנונה, רק חלק מהמקומות בהם מתכנסים לתפילה יהיו פטורים מארנונה. לפי תיקון מס’ 17 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 2017 על הנכס לעמוד במספר תנאים:

הנכס משמש בעיקר עבור תפילה

התנאי הראשון שהוא שקיום התפילה הוא השימוש העיקרי בנכס או בחלק הנכס שמקבל פטור מארנונה. במידה ואין שום חלק בנכס בו השימוש העיקרי הוא קיום תפילה, אז כמובן שאין אפשרות לקבל שום פטור. לגבי אותו החלק שמשמש בעיקר לתפילה ניתן לקבל פטור מלא מארנונה. כך למשל, אולם התפילה בבית הכנסת השכונתי שהשימוש היחיד הוא קיום תפילה זכאי לפטור מלא מארנונה. לעומת זאת אם מישהו מדי פעם מקיים תפילת ערבית של מוצאי שבת בחצר שלו, החצר לא תהיה פטורה מארנונה.

הפעילות הנלווית היא לימוד תורה או נובעת מאופיו של בית הכנסת

התנאי השני של קבלת פטור מארנונה לבית כנסת, או חלק ממנו, הוא שכל שימוש נוסף בחלק זה בנכס יהיה רק לצרכי לימוד תורה, או פעילויות שנובעות מאופיו של המקום כבית כנסת.
אם השימוש הנוסף אינו קשור לאופי הנכס כבית כנסת, אז למרות שהשימוש העיקרי בחלק זה בנכס הוא קיום תפילה והשימוש המשני הוא קיום פעילויות אחרות, אותו החלק בנכס לא יהיה זכאי לפטור מארנונה.
כך למשל אם השימוש העיקרי בחלק מסוים בנכס הוא קיום תפילות והשימוש המשני הוא הכנת ילדים לקראת הבר מצווה או שיעורי תורה, אותו החלק בנכס יהיה פטור מארנונה.
לעומת זאת, אם באותו מקרה השימוש המשני היה קיומם של פעולות בני עקיבא או צהרון ילדים אז סביר להניח שחלק זה בנכס לא יקבל פטור מלא מארנונה.

פטור עבור חלקים בנכס שמשמשים את באי התפילה

נוסף על אותו החלק בנכס ששימושו העיקרי הוא תפילה ואם יש שימוש משני הרי שהוא ללימוד תורה או פעילות הנובעת מאופיו של המקום כבית כנסת, ניתן לקבל פטור מארנונה עבור החלקים האחרים בנכס שנעשה בהם שימוש שהוא חיוני לקיום התפילה או חיוני לקיום הלימוד.
כך למשל התפילה לא תוכל להתקיים ללא מספר תנאים בסיסיים כמו חדרי שירותים, חדרי מדרגות, מעלית, מעברים ומסדרונות, מקום לאחסן את הכיסאות וספרי הקודש ואפילו מטבח שמשמש את באי בית הכנסת.
אף נציין שייתכן וניתן לקבל פטור עבור חלקים אחרים בנכס שמשמשים את באי התפילה כדוגמת לשכת הרב וחניון בית הכנסת.

היעדר פעילות עסקית בנכס

בחלק של הנכס בו השימוש העיקרי הוא תפילה והשימוש המשני הוא פעילות עסקית לא ניתן לקבל פטור עבור חלק זה וממילא גם לא לחלקים הנלווים אליו. לא קיימת הגדרה מדויקת לפעילות עסקית, אך יש לציין שאף פעילות ללא מטרת רווח יכולה להיחשב כפעילות עסקית מבחינת הגבלת פטור מארנונה לבית כנסת.
כך למשל, אם במקום בו השימוש העיקרי הוא תפילה פועלת עמותת צדקה ללא מטרות רווח בהיקף נרחב ייתכן שפעילות תיחשב כ”פעילות עסקית” ובגין זאת אותו החלק בנכס והחלקים החיוניים לקיום התפילה לא יהיו זכאים לפטור מארנונה.

במקרה והשימוש המשני הוא פעילות עסקית האם אין כל אפשרות לקבל פטור?

אם אין אפשרות להבחין ולהפריד בין החלק בו מתקיימת הפעילות העסקית לחלק בו מתקיימת התפילה לא ניתן לקבל פטור עבור החלק בו מתקיימת התפילה.
עם זאת, אם ניתן להפריד ביניהם ניתן לקבל פטור מלא עבור החלק בו עיקר השימוש הוא התפילה ועבור החלקים החיוניים לקיומה של התפילה והלימוד.

האם בית מדרש נחשב כבית כנסת?

קיים חריג אחד לתנאים שציינו לעיל וזה בית מדרש. בית מדרש בו השימוש העיקרי הוא לימוד תורה והשימוש היחיד האחר שקיים הוא קיום תפילות קבועות וסדירות ובמקום אף נמצא ארון קודש קבוע, יכול להיחשב כבית כנסת לעניין קבלת פטור מארנונה לבית כנסת. כך למשל ייתכן והאולם המרכזי של הישיבה בו התלמידים מתפללים שלוש תפילות ביום או החדר בכולל שבו בעיקר לומדים אך גם מתקיימת תפילה קבועה יהיו פטורים מארנונה.

האם גיוס כספים עבור בית הכנסת נחשב כפעילות עסקית?

כפי שציינו מקודם לא קיימת הגדרה מדויקת לפעילות עסקית אך סביר להניח שככל שמדובר בגיוס כספים מצומצם או בפעילות מזדמנת אז ייתכן ונראה בפעילות זאת פעילות חיונית לקיום התפילה ולא כפעילות עסקית.
כך למשל סביר להניח שמכירת עליות בבית הכנסת או פעילות האריזה של משלוחי המנות שבעזרתם מגייסים כספים עבור בית הכנסת לא ייחשבו פעילות עסקית.
לעומת זאת ייתכן ובית כנסת שמשכיר את המטבח שלו ואת אולם השמחות לצורך שבתות חתן או בר/בת מצוות מקיים פעילות עסקית באותו החלק ולכן חלק זה לא יהיה פטור מארנונה.

הגשתם בקשת פטור מארנונה לבית כנסת ודחו אותה?

ייתכנו שלל סיבות שבגינם דחו בקשה זו וצריך לבחון כל מקרה לגופו. חשוב לציין שהחלטה זו כלל אינה מהווה סוף פסוק וניתן לערער עליה. מניסיוננו, לעתים קרובות ניתן לשנות החלטה שהתקבלה ללא שיקול כל המידע הרלוונטי.

במידה ויש לכם שאלות בנושאים הקשורים לפטור \ הנחה בארנונה, או כל שאלה אחרת, אתם מוזמנים לפנות אל משרדינו בפתח תקווה או בירושלים – משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש.

פטור מארנונה לבית כנסת

: 03-3724722 055-9781688

 : office@lawoffice.org.il

Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook