קבלת אזרחות או מעמד בישראל על ידי רשויות ההגירה מסובכת עבור כל מי שאינו יהודי או רשאי לעלות ארצה על פי חוק השבות. ישראל מוגדרת כבית לאומי של העם היהודי, לכן אינה מאפשרת הגירה חופשית לכל המעוניין. כמשרד עורכי דין המתמחה בנושאי כניסה לארץ, אנו מקבלים לעתים קרובות שאלות בנושא “אני לא יהודי – האם אוכל להגר לישראל”? רבים השואפים להגר לישראל, ואף אזרחי ישראל רבים אשר רוצים להביא לארץ חברים, בני זוג, וקרובי משפחה, אינם מכירים את כלל האפשרויות והמגבלות בנושא. מאמר זה של עורך הדין יהושע פקס יסביר את חוקי ההגירה והעלייה של ישראל, ואת אפשרויות ההגירה העומדות בפני מי שאינו יהודי.

חוק השבות הוא החוק העיקרי על פיו מתנהלת עלייה לישראל.

ראשית כל – מדינת ישראל היא מדינה ציונית. העקרונות המנחים של מדיניות ההגירה, מייסוד המדינה בשת 1948 ועד היום, הם קיבוץ גלויות וביסוס מדינת ישראל כבית העם היהודי, אשר פתוח להגירת יהדות העולם. מדיניות זו עוגנה באחד מהחוקים המרכזיים אשר נחקקו לאחר הקמת המדינה, חוק השבות (1950). בשנת 2018, חוק השבות הפך למרכיב מרכזי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (המוכר בכינוי “חוק הלאום”).

לאור חשיבותו של החוק, יש טעם לצטט כאן את הסעיפים הרלוונטיים עליהם מסתמכות רוב ההחלטות לקבל או לדחות בקשות לעלות לישראל. סעיף 2 (ב) אומר: “אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; (2) עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור”. על פי התיקון לחוק משנת 1970, “זכויות יהודי לפי חוק זה… מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון”.

חשוב לשים לב שאין דבר בחוק השבות, או כל חוק אחר שהתקבל במדינת ישראל, אשר אומר במפורש שרק יהודים יהיו זכאי עלייה \ הגירה במדינת ישראל, או חוק הקובע כי לא יהודים אינם זכאים להשתקע בישראל. יחד עם זאת, הכנסת לא חוקקה (ואינה צפויה לחוקק בעתיד הנראה לעין) כל חוק המאפשר למי שאינו יהודי או בן משפחה ליהודי לקבל מעמד קבע או אזרחות בישראל, שלא על בסיס קשר עם אזרח\תושב ישראל.

משרד הפנים – הרשות הממשלתית האחראית על הגירה לישראל

באופן מעשי, כל ההחלטות בנושא עלייה, הגירה, והנפקת אשרות לביקור בישראל מתקבלות על ידי שר הפנים, אשר מאציל את סמכותיותיו אל פקידי משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, אשר פזורים ברחבי הארץ. סמכות שר הפנים וממוניו לאשר או לסרב כניסה לישראל או קבלת אשרה מעוגנת בחוק הכניסה לישראל (1952).

אז מי רשאי לקבל אזרחות או מעמד בישראל לפי חוק השבות?

למרות שחוק השבות הוא אחד החוקים הקצרים והחשובים במדינת ישראל, רבים מאזרחי המדינה או מהשואפים לעלות לישראל אינם מבינים את משמעות הטקסט.

מבקש עלייה אינו חייב להיות יהודי. מספיק להוכיח שאחד מהוריך או אפילו אחד מסביך היו יהודים כדי לקבל זכאות לעלייה ואזרחות ישראלית. בנוסף, בן\בת הזוג של זכאי עלייה, וילדיו הקטינים של זכאי העלייה או בן\בת הזוג (גם אם הילדים נולדו כתוצאה מיחסים קודמים) זכאים לעלות איתו לארץ ולקבל מעמד קבע. הדבר נכון גם במידה וההורה \ סב \ בן הזוג היהודים נפטרו זה מכבר. עם זאת, ישנם סייגים מסוימים לזכויות אלו:

מי אינו רשאי לעלות, למרות היותו יהודי או קרוב משפחה ליהודי?

כפי שצוטט לעיל, מי שפועלים נגד העם היהודי, עלולים לסכן את שלום הציבור, בעלי עבר פלילי, או מי שהמירו את דתם אל דת אחרת – אינם זכאי לעלייה לישראל. הדבר נכון גם אם הם עצמם יהודים או ילדים \ נכדים \ בני זוג ליהודים או לזכאי שבות. לצורך הקיצור, במשך נתייחס לרשימת זכאי עלייה אלו כ”יהודים”.

משרד הפנים וביקורת הגבולות נוטים להחשיב תמיכה ב BDS או בארגונים אחרים המבקרים את מדיניות ממשלת ישראל כפעולה הפוגעת בביטחון העם היהודי. עקב כך, יהודים אשר התומכים במאבק הפלסטיני עלולים למצוא עצמם מסורבים כניסה לישראל אף כמבקרים. איננו מכירים מקרים רבים של בקשות עלייה מצד תומכי BDS (אולי מתוך רצון להשפיע על מדיניות ישראל כאזרחיה), אך ייתכן כי בקשות אלו יידחו על ידי משרד הפנים.

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, אבל היא אינה משמשת כמקלט לפושעי העולם אשר מוצאם יהודי. לפיכך, יהודי אשר הורשע בפלילים, משרד הפנים יבחן את בקשתו ויראה האם עלייתו של היהודי לישראל תסכן את שלום הציבור. במקרים אלו הפקידים אשר שוקלים את בקשת העלייה מבצעים “מבחן מסוכנות”, כלומר: מאזן של הנזק האפשרי שאותו העולה עלול לגרום בישראל והסבירות (לפי שיקול פקידי ההגירה) שאכן יחזור וימעד לאחר העלייה, מול הנזק שייגרם לזכאי העלייה כתוצאה מסירוב הבקשה, והנזק הכלכלי והחברתי לציבור הישראלי כתוצאה מחוסר התרומה של הבן האובד.

משרד הפנים רשאי לסרב עלייה למי שחולה במחלה מסוכנת ומדבקת. באופן מעשי, פרט למקרים קיצוניים כמו התפרצות מחלת אבולה, לעתים רחוקות יסרבו פקידי משרד הפנים במפורש לאשר עלייה על בסיס מצב הבריאות. אם זאת, מומחי הגירה נוכחו שבקשותיהם של זכאי עלייה חולים מחלה חשוכת מרפא נתקלות בסחבת רבה.

למי שנולד כיהודי והמיר את דתו לדת אחרת, אין זכות לעלות לישראל. חשוב להדגיש שמבחינת רשויות ההגירה של מדינת ישראל, גם יהודים משיחיים, אשר מחשיבים את עצמם כיהודים אשר מאמינים בישו, הם מומרים לנצרות ואינם זכאי עלייה. לפי התקדימים המשפטיים ומסורת ארוכה של עליות קודמות, משרד הפנים אינו מתייחס לדת של זכאי עלייה עקב קרבת משפחה שלא נולדו כיהודים (או במילים אחרות, שאמם אינה יהודיה). עם זאת, על בסיס מספר פסיקות שהתקבלו לאחרונה, ייתכן והדבר ישתנה בעתיד.

לבסוף: חשוב להדגיש, שמדינת ישראל אינה מכירה בבדיקות דנ”א אשר מאשרות כי לפונה ישנם שורשים יהודיים כבסיס לזכאות עלייה. הוכחת היהדות מתבצעת על בסיס מסמכים כגון: כתובה, תעודת בר מצווה, צילומים של מצבות בבתי קברות יהודיים, ומכתב של רב קהילה יהודית המוכיח השתייכות של המשפחה לקהילה יהודית מוכרת. כאמור לעיל, מי שאינו יהודי זכאי לעלייה רק במקרה ואחד מהוריו, או סביו הוא יהודי. (או יחד עם בן\בת הזוג זכאי העלייה, או ההורים זכאי העלייה במידה ומבקש העלייה הוא קטין). לעתים, מדינת ישראל תבקש מאזרח ישראל הנמצא ביחסים עם מי שאינה אזרחית ישראל לעבור בדיקת דנ”א לצורך הוכחת האבהות וקבלת הזכות לרשום את הילדים כאזרחי ישראל מכוח לידה, על פי חוק האזרחות. אבל בדיקה זו אינה מוכיחה את “יהדות” הילד, אלא את זהות אביו כאזרח ישראל.

קבלת אזרחות או מעמד בישראל כבן\בת זוג של אזרח או תושב ישראלי:

בני זוג (בין אם כתוצאה מנישואים או חיים משותפים) של אזרחי או תושבי ישראל יכולים לקבל מעמד קבע בישראל, לרבות זוגות חד מיניים. דרך זו לקבל מעמד חוקי בישראל פתוחה כמובן בפני לא-יהודים, אשר בסופו של ההליך זכאים לקבל אזרחות ישראלית. בני זוג מה”אזור” (רצועת עזה ו\או יהודה ושומרון)  אינם זכאי קבלת אזרחות או מעמד בישראל לפי נוהל זה.

עם זאת, ישנם מספר מכשולים בפני מי שרוצה לעבור לישראל באמצעות יחסים עם ישראלי. מטרת הנוהל המדורג לקבלת מעמד בישראל היא למנוע נישואים פיקטיביים – מצב בו בני הזוג (או אחד מהם) נמצאים במערכת היחסים אך ורק על מנת לקבל מעמד, והפרידה באה מיד לאחר קבלת מעמד תושב קבע. ההליך המדורג לוקח מספר שנים (5 עד 7 שנים לכל הפחות) ובמהלכו פקידי משרד הפנים בוחנים את חיי הזוג ומראיינים אותם על מנת לבחון את “כנות” היחסים ביניהם.

בנוסף – לא קיים במדינת ישראל מוסד המאפשר נישואים בין בני זוג מדתות שונות. אנשים שהכירו בישראל ומעוניינים לחיות ביחד כזוג נשוי ולא כידועים בציבור, נדרשים לצאת לחו”ל על מנת להינשא.

לבסוף: במידה ונישאתם בחו”ל, משרד הפנים יבקש שבן הזוג הזר ימתין בחו”ל עד אשר בן הזוג הישראלי יזמין אותו לארץ באמצעות פנייה למשרד הפנים. בני זוג רבים אשר חיים מחוץ לישראל ומגיעים לביקור בארץ מסורבים כניסה מתוך חשש שהם מנסים להשתקע בארץ תוך דילוג על הליך ההזמנה.

מה עם קבלת אזרחות או מעמד בישראל לאחר גיור?

מי שהמיר את דתו ליהדות עשוי להיות זכאי שבות. אך מובן כי מדינת ישראל אינה רוצה שכל אחד יוכל לקבל תעודה מכל רב בעולם שהוא המיר את דתו ליהדות, אך ורק על מנת שיוכל להגר לישראל. על כן, ישנו נוהל מסודר שמטרתו לוודא כי אותו גר המיר את דתו מתוך אהבה כנה לדת, תרבות, ומסורות היהדות. על הגר לחיות ולפעול בקהילה יהודית במשך כשנה, ללמוד ולשנן את ספרי הקודש, ולבסוף לקבל מסמכים ומכתבי המלצה מראשי הקהילה. באופן לא-רשמי, המלצה של קהילות יהודיות אורתודוקסיות נחשבת יותר לצורך זה מהמלצה מקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות.

קבלת אזרחות או מעמד בישראל באופן יוצא דופן:

ישנם מקרים מעטים, בהם בני משפחה שאינם זכאים לעלייה מקבלים מעמד קבע בישראל. ילד של הורים שאינם זכאי עלייה המשרת בצה”ל זכאי להביא את הוריו לארץ על בסיס נוהל חייל בודד. תושבי קבע ואזרחים אשר אחד מהוריהם, שאינם זכאי עלייה עצמם, נפטר, יכולים להביא את ההורה השני לארץ כהורה קשיש בודד. כמו כן, הוועדה ההומניטארית של משרד הפנים רשאית להחליט לתת מעמד קבע בישראל במקרים מיוחדים להורים של קטינים אזרחי ישראל, אשר בעצמם אינם זכאים להשתקע בארץ, אולם טובת הקטינים היא להישאר בישראל בחזקת ההורה, בדרך כלל אם, אזרחית זרה.

פליטים – קבלת מעמד בישראל עבור מבקשי מקלט על פי אמנת הפליטים הבינלאומית

קבלת אזרחות או מעמד בישראל - איך אפשר להגר לארץ הקודש?ישראל חתומה על אמנות הפליטים של שנת 1951 ושנת 1967. הדורות הראשונים של מייסדי המדינה זכרו את מצבם של יהודי אירופה, אשר נדדו כפליטים בעולם, בלי שאף מדינה תסכים לקלוט אותם. ואף שמדינת ישראל בשנים הראשונות לא הייתה יעד פופולארי לפליטים, נקלטו כאן כמה מאות פליטים מוייטנאם ופליטים בודדים ממדינות אחרות. פליטים אלו לא קיבלו אזרחות, אבל חלק מהם ומילדיהם נמצא בארץ עד היום – רבים עזבו בחיפוש הזדמנויות במקומות אחרים, אך בכל אופן הם לא גורשו.

בימינו, כשישראל היא יעד לפליטים רבים ממדינות ברה”מ לשעבר ומאפריקה, הלך הרוח של הציבור הרחב והמחוקק עבר שינוי משמעותי. לאחר מיתוג הפליטים כגוף זר שמסכן את שלום הציבור בישראל, הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל התמקד בתשאול קצר וגירוש מהיר של מבקשי מקלט מחד, והשארת מבקשי מקלט שעשויים להיות זכאים למעמד פליט ללא טיפול או קבלת מעמד מאידך.

אם זאת, יש לציין שאכן רבים ממבקשי המקלט בישראל אינם מתאימים להגדרת פליט על פי החוקים והאמנות בנושא, שכן אינם נרדפים בארץ המוצא עקב “טעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית“.

האם קיים נוהל קבלת אזרחות או מעמד בישראל לעובדים זרים?

המטרה של חקיקה בנושא קבלת אשרת עובד מומחה זר היא בניסיון להביא לכך שהעובד הזר ישהה בארץ זמן קצר ככל האפשר. אשרת עובד זר אינה ניתנת להארכה בלתי-מוגבלת. באופן אידיאלי מבחינת רשויות ההגירה לישראל, העובד הזר מגיע לארץ רק במידה וישראלי אינו יכול לבצע את עבודתו. מטרת העובד הזר היא לבצע את המלאכה, להעביר את הידע שלו לעובדים ישראלים, ולחזור אל מדינת המוצא.

מובן שהמציאות הכלכלית אינה אידיאלית. עובדים מומחים זרים בתחום ההיי-טק נדרשים לשהות בישראל לעתים מספר שנים, ויכולים להביא איתם את בני המשפחה. מטפלות סיעודיות יכולות להאריך את האשרה לאורך שנים רבות, שכן מובן שהמטופל יעדיף לעתים קרובות לסמוך על אותה המטפלת במשך שארית חייו.

עם כל האמור לעיל, בניגוד למקובל בארצות כגון ארה”ב או אנגליה, אזרחים זרים העובדים בישראל אינם בעלי אפשרות קבלת אזרחות או מעמד בישראל לאחר מספר שנים. זאת, בלי קשר להתנהגותם או לאופי העבודה. במידה ואינם זכאים לקבל מעמד בישראל עקב אחת האפשרויות לעיל, יידרשו לעזוב אף אם הם חיו בישראל זמן רב באופן חוקי ומחשיבים את הארץ למולדתם החדשה.

יש לציין כי במקרים יוצאי דופן, עובדים זרים אשר נמצאים בישראל זמן רב יחד עם משפחתם ונטמעו בחברה הישראלית, ועבודתם חשובה במיוחד לכלכלה המקומית עשויים לקבל אפשרות להגיש בקשה לקבלת מעמד תושב ארעי (אשרה מסוג א/5).

מה אם איני זכאי קבלת אזרחות או מעמד בישראל לפי הכתוב מעלה?

מה לגבי מי שאינו יהודי או בן משפחה ליהודי? מי שאינו רוצה להתחיל מערכת יחסים עם ישראלית או להמיר את דתו? מי שאינו זכאי למעמד פליט, ואינו מצליח לקבל הצעת עבודה ממעסיק בישראל? האם אין לאותו אדם שום אפשרות לחיות בארץ הקודש, גם אם הוא אוהב את ישראל ורוצה לעבור לכאן?

במילה אחת: לא. ישראל אינה מדינת הגירה הפתוחה לכל אזרחי העולם. מטרת החקיקה בנושא הגירה לישראל היא לאפשר עלייה עבור יהודי העולם, ובני משפחתם. בדיוק כמו שלא צפוי שישראל תהפוך בזמן הקרוב למדינת כל אזרחיה, כך גם לא צפוי שתשתנה החקיקה העיקרית המסדירה את נושא ההגירה לארץ.

יחד עם זאת, אזרחים זרים אשר רוצים לשהות בישראל על מנת להכיר את האוכלוסייה, התרבות, היסטוריה, גיאוגרפיה ומגוון עצום שיש למדינת ישראל, ארץ הקודש להציע, יכולים לשקול להגיע לביקור תיירותי, או לתקופת התנדבות במוסד מוכר על ידי משרד הרווחה, או כסטודנטים זרים לתקופת לימודים במוסד אקדמי רשמי בישראל.

צרו קשר:

משרדינו מתמחה בשלל אפשרויות הגירה, עלייה, קבלת אזרחות או מעמד בישראל. במידה ואתם או חבריכם זכאים להגיע לישראל על בסיס אחת האפשרויות לעיל, נשמח לתת מידע או סיועי משפטי מול משרד הפנים. אתם מוזמנים לקבוע פגישה במשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש בירושלים או בפתח תקווה לקבלת עזרה.

קבלת אזרחות או מעמד בישראל

: 03-3724722

: office@lawoffice.org.il