Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

צירוף צד שלישי בהליך בבית המשפט לענייני משפחה

Anat Levi

אתאר דיוואני

״תודה עמוקה לעו״ד במשרד על הליווי המקצועי והייעוץ בתהליך קבלת הויזה המורכב, זה יכול היה להיות הרבה יותר קשה בלעדיו. העו״ד עשה עבודה נפלאה, עם אופטימיות ושירות מסור לאורך כל הליווי״.

 

האם ניתן להורות על צירוף צד שלישי, שאינו קרוב משפחה, להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה? על אף שתביעות והליכים בבית המשפט לענייני משפחה עוסקים בסכסוכים בין קרובי משפחה, בלא מעט מקרים עלול לעלות צורך להוסיף צד שלישי, שאינו בן משפחה, להליך. החוק מאפשר זאת, אך בכפוף לכך שהדבר נדרש לשם בירור והכרעה בסכסוך. במאמר זה תסביר על כך עורכת הדין ענת לוי, שותפה במשרדנו ומומחית לדיני משפחה.

צירוף צד שלישי בהליך בבית המשפט לענייני משפחה

תביעה בבית המשפט לענייני משפחה – הכל נשאר במשפחה?

באופן מסורתי, ההנחה של מערכת המשפט היא כי סכסוכים המתנהלים בבתי משפט הם סכסוכים בין צדדים שאין ביניהם קרבה כלשהי. כך, למשל, תביעה חוזית מוגשת במקרים רבים על רקע סכסוכים בעלי אופי עסקי. תביעות נזיקין מוגשות נגד גורם כלשהו שגרם נזק, כגון צוות רפואי בבית חולים או נהגים שגרמו לתאונת דרכים. ואולם, לאורך השנים התחדדה ההבנה כי לא פעם מתנהלים סכסוכים בין צדדים בעלי קרבה מיוחדת, כגון סכסוכים בין עובדים למעסיקים או סכסוכים בין בני משפחה. על רקע זה הוקמו בישראל ערכאות משפטיות ייחודיות (כגון בית הדין לעבודה ובית המשפט לענייני משפחה), המתמחות בטיפול באותם מקרים רגישים, ואשר פועלות לפי כללים ייחודיים, ולא רק על פי תקנות סדר הדין האזרחי, שעוסקות בתביעות אזרחיות ״רגילות״.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם במטרה ליצור ערכאה משפטית המתמחה בטיפול בסכסוכים משפטיים בין קרובי משפחה. מטבע הדברים, סכסוכים אלה מערבים אמוציות ודורשים טיפול רגיש ככל הניתן, המביא בחשבון את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים בפרשה, כמו גם את הצורך בשמירה על קשרי המשפחה לאחר ניהול הסכסוך (ככל הניתן). החוק קובע כי ככלל, סכסוכים בענייני משפחה (ובכלל זה בני זוג נשואים או ידועים בציבור, אחים ובני זוגם, ילדים, סבים ונכדים) הנחשבים כ״סכסוכים משפחתיים״ יידונו בבית משפט זה. אך עולה השאלה מה קורה כאשר סכסוך מסוים מערב גם צדדים שלישיים, שאינם בני משפחה. האם ניתן לצרף אותם להליך, או שמא יש לנהל את הסכסוך המשפטי עמם בערכאה נפרדת? שאלה זו מתעוררת בלא מעט מקרים, וחשוב לדעת מה החוק קובע לגביה. להלן נסביר על כך בהרחבה.

מה קובע החוק לגבי צירוף צד שלישי בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה?

על אף הכלל הראשי, לפיו סכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה יתנהלו בין בני משפחה, הדין מגלה הבנה לכך שעשויים להיות מקרים בהם יש צורך לצרף צד שלישי, שאינו קרוב משפחה, להליך. בהתאם, בחוק בית המשפט לענייני משפחה נקבע כי בית המשפט רשאי לצרף לתביעה צד שלישי שצירופו דרוש לצורך בירור התביעה והכרעה בסכסוך. חשוב להבהיר כי ככלל, הדבר לא ייעשה באופן אוטומטי וביוזמת בית המשפט. על מי שסבורים כי נדרש צירוף צד שלישי להליך להגיש בקשה בפני בית המשפט לענייני משפחה לשם כך. הבקשה יכולה להיות מוגשת תוך כדי הדיון בהליך, או כבר במסגרת הגשת התביעה.

קיימות לא מעט דוגמאות למקרים בהם יהיה צורך בצירוף מי שאינו קרוב משפחה להליך. למשל, כאשר מדובר בסכסוך בחברה משפחתית, ייתכן כי אחד מבעלי השליטה בחברה שאינו בן משפחה יהיה מעורב בו כתובע או כנתבע. לא פעם בית המשפט לענייני משפחה יקבע כי יש לצרף לתביעה את אותו בעל שליטה, בהתאם לבקשת מי מהצדדים לסכסוך. כך גם עשויים להיות מקרים בהם תביעה העוסקת בסכסוך ירושה תערב צדדים שאינם בני משפחה, כאשר המוריש כלל בצוואתו, לצד בני משפחה, גם יורשים שאינם בני משפחה.

דוגמאות לפסיקת בית המשפט בנושא

חשוב לציין כי ההלכה של בית המשפט קובעת כי לא בכל מקרה שהוא יצורף צד שלישי, שאינו בן משפחה, להליך בענייני משפחה. בתי המשפט לענייני משפחה קבעו בפסקי דין רבים כי הדבר ייעשה, ככלל, במידה ותוך בחינת התועלת שתצמח מצירוף הצד השלישי להליך לעומת הפגיעה שעלולה להיגרם לצד השלישי כתוצאה מכך. פגיעה כזו עלולה להיגרם, למשל, כתוצאה מכך שבבית המשפט לענייני משפחה נהוגים כללי דיון ייחודיים וגמישות לעניין נושאים כגון הגשת ראיות, אשר לא נהוגים בהליך תביעה אזרחית בבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים.

דוגמה עדכנית לכך היא פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד משנת 2021, שעסק בסכסוך לשון הרע בין בני זוג לשעבר. בת הזוג ביקשה לצרף לסכסוך ידידה של בני הזוג. בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי הפגיעה שעלולה להיגרם לה בתור צד שלישי להליך, עולה על התועלת שתצמח מבחינה דיונית כתוצאה מכך. בית המשפט הדגיש, עם זאת, כי אין מניעה לנהל את הסכסוך מולה בהליך נפרד במסגרת תביעה אזרחית ״רגילה״.

יש לציין כי לעיתים, הצורף בצירוף צד שלישי עשוי להתקשר לצירוף לא רק של נתבעים בני אדם, אלא גם של תאגידים בתור צדדים שלישיים לסכסוך. כך, למשל, בפסק דין של בית המשפט בתל אביב (בתיק שמספרו 7410/01) נדון סכסוך ירושה בין אחים, אשר ירשו חברת אחזקות והשקעות שהייתה בבעלות הוריהם. החברה צורפה כנתבעת בהליך. בית המשפט קבע כי לאור הקשר המובהק להליך, הצורך בצירוף החברה לשם הכרעה בסכסוך מובן, ובהתאם ניתן פסק דין כאשר החברה של הורי הצדדים להליך הייתה צד להליך אף היא.

צירוף צד שלישי לתביעה בבית המשפט לענייני משפחה – צרו קשר עם עורכת דין מומחית לדיני משפחה וירושה

במאמר זה הסברנו על התנאים לצורך צירוף צד שלישי להליך בבית המשפט לענייני משפחה. אם יש לכם שאלות פרטניות בנושא, או צורך בסיוע משפטי בענייני משפחה, תוכלו לפנות למשרדנו ועורכת דין מומחית בתחום תשמח להעניק לכם מענה מקיף ומקצועי. משרדנו מתמחה בדיני משפחה, ועוסק במגוון סוגיות משפטיות, לרבות סכסוכים על רקע משפחתי, הסכמי ממוןהסדרת חיים משותפים בישראלמשמורת ילדים ועוד. ניתן לפנות אלינו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

הסכם גירושין

:03-3724722

        055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top