בקשה להסדרת חיים משותפים בישראל עם בן זוג זר
בקשה להסדרת חיים משותפים היא הצעד הראשון בהשגת מעמד חוקי עבור בני זוג זרים של אזרחים / תושבים ישראלים. ישנן שתי דרכים לפתוח תיק חיים משותפים בישראל: המסלול הראשון הוא לזוג נשוי (באמצעות נוהל 5.2.0008), השני הוא לבני זוג החיים בשותפות ללא נישואין, המכונים גם "ידועים בציבור" (באמצעות נוהל 5.2.0009).
המסלולים החלופיים הם כדלקמן:
- בן הזוג הזר נכנס לישראל כתייר (באמצעות ויזה B-2), והזוג מגיש בקשה לחיים משותפים ברשות ההגירה הישראלית. בני הזוג ידרשו להגיש בקשה להארכת הוויזה של בן הזוג הזר, עד למועד פתיחת תיק החיים המשותפים.
- הצד הישראלי מזמין את בן הזוג הזר לישראל, למטרה מוצהרת של פתיחת תיק חיים משותפים. הפרטנר הזר נכנס לישראל רק לאחר שההזמנה אושרה, ואז ממשיך בתהליך הסדרת המעמד בישראל.
מדיניות משרד הפנים הישראלי בנושא תיק חיים משותפים
משרד הפנים הישראלי מעדיף שישראלים יזמינו מראש את בני זוגם הזרים. אם נציגי בקרת הגבולות או משרד הפנים יגלו שבן זוג זר מתכוון לבקר בישראל ללא הזמנה מאושרת, הם עלולים בסבירות גבוהה לאסור את כניסתו לישראל.
אולם, אם שני בני הזוג נמצאים בישראל, המצב שונה. במקרה כזה, על פי בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' משרד הפנים, דרישה מצד משרד הפנים כי בן הזוג הזר יעזוב את ישראל לא התקבלה. בג"ץ קבע כי למעשה, יעיל יותר להעריך את האותנטיות של היחסים בין בני הזוג כאשר שניהם שוהים בישראל.
סירוב כניסה לישראל:
על אף האמור, תקדים סטמקה אינו מגביל את שיקול דעתו של משרד הפנים בכל הנוגע לבקרי הגבולות והחלטותיהם לדחות כניסת מבקרים לישראל. משרד הפנים רשאי לדחות כניסתו של אדם מסיבות שונות.
סיבות אלה כוללות בין היתר: סיבות ביטחוניות (המבוססות על האינטרפול או על מקורות מודיעיניים), חוסר במשאבים בסיסיים של המבקר (ואינו יכול להוכיח שיש לו עבודה או מרכז חיים לחזור אליו במועד עזיבתו), חשד שהמבקר מתכנן לעבוד ללא היתר מתאים, ללמוד ללא היתר מתאים או להתנדב בישראל ללא היתר מתאים, או חשד כי המבקר מתכנן להפר את שלום ובטחון הציבור (פעילות פלילית, פעילות BDS, פעילות מיסיונרית וכו'). סיבה נוספת עלולה להיות חשד שהמבקר מנהל מערכת יחסים רומנטית עם ישראלי/ת.
אם כן, מצד אחד משרד הפנים רשאי לסרב להכניס את בן הזוג הזר לישראל, בתנאי שהוא אינו בעל אישור רשמי להיכנס לישראל על רקע מערכת יחסים עם בן / בת זוג מישראל.
מצד שני, אם בן הזוג הזר כבר נמצא בישראל, על פי הלכת סטמקה, משרד הפנים אינו יכול לדרוש ממנו לעזוב (אלא במקרים קיצוניים שבהם ברור כי הזר רק מחפש דרכים להישאר בישראל והיחסים אינם כנים ואותנטיים).
משרדנו מנוסה בהסדרה של תיקי חיים משותפים
משרדנו מנהל הליכים רבים של זוגות שהתכוונו לפתוח תיק חיים משותפים בתום לב וברצון טוב, ומצאו את עצמם מתמודדים עם דרישה של משרד הפנים לעזיבה של בן הזוג הזר. לאחר מכן יש להזמינו מחדש כמובן, מבלי שיש לדבר הצדקה אמיתית.
משרד עורכי הדין שלנו יערער על דרישה זו וכמעט תמיד יאתגר אותה. לרוב, בית המשפט מצדד בבני הזוג, גם במקרים שבהם הנסיבות עלולות להקים חשד סביר בדבר האותנטיות של היחסים. דוגמה לכך היא המקרה של ערר 3826/08 נגד משרד הפנים.
למרבה הצער, זוגות רבים אינם פונים לייעוץ משפטי לאחר שקיבלו דרישת עזיבה מעין זו. כתוצאה מכך, בן הזוג הזר עוזב את ישראל (למרות שדרישת משרד הפנים אינה מוצדקת על פי חוק, וניתן לערער עליה).
סירוב הנפקת הזמנה לבן הזוג הזר
לעתים משרד הפנים דוחה את הבקשה להזמנת בן זוג זר לישראל למטרת פתיחת תיק חיים משותפים. מצב זה מאלץ את הזוג להגיש ערעור ולפתוח בהליכי התדיינות בבית הדין המיוחד לעררים. משך כל תקופה זו, בן הזוג הזר נאלץ להישאר מחוץ לישראל, ובני הזוג למעשה שוהים בנפרד בעל כורחם.
מובן שיש הרבה יתרונות בערעור על החלטות משרד הפנים כאשר שני בני הזוג נמצאים בישראל. במצב זה ניתן למנוע הפרדה בין בני הזוג, שעלולה להיות ממושכת. נוסף על כך, עדויות אישיות הן בעלות משקל על החלטות בית המשפט, יותר ממסמכים.
מה אפשר לעשות אם בן הזוג הזר כבר מסורב כניסה לישראל?
אמנם יש יתרון בפתיחת תיק חיים משותפים כאשר שני בני הזוג כבר נמצאים בישראל. אולם, לא ניתן להבטיח מראש שבן הזוג הזר יצליח להיכנס למדינה. אם פקידי משרד הפנים יחשדו במערכת יחסים רומנטית בין ישראלי/ת לזר/ה, הם עלולים להורות על סירוב כניסה.
אם כניסתו של בן הזוג הזר לישראל סורבה, אין ברירה אלא להזמינו לישראל למטרה מוצהרת של פתיחת תיק חיים משותפים. סירוב הכניסה עצמו, לא נחשב כסיבה להערמת קשיים באישור ההזמנה.
צרו קשר עם מומחי ההגירה שלנו לישראל
אם אתם או בני הזוג מתקשים בפתיחת תיק חיים משותפים, צרו עמנו קשר. בין אם הכניסה של בן / בת הזוג סורבה, ובין אם נדחתה בקשתכם להזמינם לישראל, נוכל לסייע לכם.
לצורך כך, על בן הזוג הישראלי לקיים התייעצות עם עו"ד ישראלי בתל אביב או בירושלים. משרד עורכי הדין שלנו פועל בשני סניפים, ובשניהם פועלים עורכי דין לענייני הגירה.
:
: