פיקדון מבקשי מקלט
כאשר "מסתננים" עובדים בישראל, המעסיק שלהם נדרש להפריש חלק משכרם לפיקדון מיוחד. נכון לשנת 2020, מדובר ב16% מהשכר החודשי של מבקש מקלט העובד בישראל. פיקדון זה נשמר עד לנקודה בה העובד הזר בעל אשרת 2(א)(5) יוצא מהארץ. כיצד למעשה יש למשוך את פיקדון מבקשי המקלט כאשר העובד עוזב את ישראל?
משרד עורכי הדין שלנו מסייע למבקשי מקלט ולמעסיקיהם בישראל להתנהל באופן חוקי. במאמרים אחרים בנושא הסברנו מה הן הזכויות של מבקשי מקלט וכיצד להעסיק מבקשי מקלט מבלי להפר את החוק. בנוסף הסברנו את הרקע החוקי לפיקדון מבקשי מקלט, וכיצד ניתן למשוך את הפיקדון בזמן משבר הקורונה. עורך הדין יהושע פקס יסביר להלן מהו למעשה פיקדון מבקשי מקלט וכיצד לקבלו בעת שעוזבים את ישראל.
למה חלק מהשכר של מבקשי מקלט מופקד בפיקדון?
על פי החוק הבינלאומי וחוקי ישראל, אדם המוכר כפליט מקבל זכות לחיות ולעבוד בצורה חופשית במדינה בה קיבל הכרה זו. אך רוב רובם של ה"מסתננים" אשר נכנסים לארץ כתיירים או חצו את הגבול בצורה לא חוקית ומגישים בקשת מקלט, לא מקבלים מעמד פליט רשמי. אם אינם מגורשים מיד לאחר הראיון ביחידת הRSD, כמו מבקשי המקלט שמגיעים כיום ממדינות חבר העמים, הם נשארים בארץ עם "נייר כחול" – אשרת 2(א)(5). בעל אשרה זו אינו תושב קבע או אף תושב זמני בישראל, אלא רק שוהה כאן זמנית עד שמעמדו יתברר.
מבקשי מקלט שמוצאם מדינות כגון סודן או אריתריאה זוכים בדרך כלל ל"הגנה קולקטיבית". מעמדם אינו נבחן באופו פרטני, אלא מי שמוכיח כי הוא אזרח מדינה זו, מקבל מעמד של "משוחרר בתנאים מגבילים" ולמעשה סוג של אשרה על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. החלטת בג"ץ בנושא קובעת כי למרות שאסור למבקשי מקלט לעבוד באופן חוקי, הרי שהמדינה לא תאכוף את איסור ההעסקה כלפי המעסיקים, על מנת לאפשר למבקשי המקלט דה פקטו לעבוד ולפרנס את עצמם.
בכל מקרה, רוב מבקשי המקלט בישראל אינם צפויים להישאר בארץ, וודאי שלא לפרוש כאן לגמלאות לעת זקנה. לכן, הפרשה מהמשכורת לקצבת גמלאות וקצבאות דומות לא תואיל למבקש המקלט. מעבר לכך, הפרשה כזו תתן מסר הפוך מזה שמדינת ישראל רוצה להביע.
פיקדון מבקשי מקלט משרת כמה מטרות. הוא מחליף את קצבת הגמלאות, פיצויי הפיטורין, ותשלומים אחרים שעובד מקבל לאחר הפסקת העבודה. הוא נותן למבקש המקלט סכום כסף נכבד בעזיבתו את ישראל כדי להסדיר את חייו בחו"ל.
לבסוף, הפיקדון משמש כתמריץ למבקשי מקלט אשר אחרת יעדיפו לדחות ככל האפשר את עזיבתם את הארץ. מבקש המקלט יקבל את כל סכום הפיקדון, בניכוי 15% הוצאות ומס הכנסה, רק במידה ויעזוב במועד שנקבע.
כיצד המעביד מפקיד את הכספים בפיקדון?
כספים לפיקדון מופרשים באמצעות הטופס המכוון לתשלום פיקדון למסתננים. ניתן להשתמש בטופס המכוון על מנת לשלם את הפיקדון באופן רטרואקטיבי, עבור חודשים קודמים.
כל חשבונות הפיקדון מתנהלים בחשבונות ייעודיים בבנק מזרחי טפחות (בנק 20, סניף 618). החשבונות מנוהלים על יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים. אל יחידה זו פונה מבקש המקלט על מנת לקבל אישור למשוך את הפיקדון.
האם המעסיק יכול למשוך חלק מהכספים בפיקדון?
כאמור מעלה, ניתן להתייחס לפיקדון כשווה ערך להפרשות לקצבת זקנה או פיצויי פיטורין. במידה והמעסיק חושב שהעובד פגע כספית בעסקיו, באישיותו או במוניטין שלו, באפשרותו לנכות מהמשכורת הנוכחית של העובד או אף לתבוע אותו על מנת לקבל פיצוי. יודגש, אין באפשרות המעסיק למשוך כל סכום שהוא מפיקדון המסתנן.
מצד שני, נחזור ונדגיש כי המדינה יכולה לנכות כספים מהפיקדון אם המבקש המקלט לא עוזב את הארץ במועד שנקבע. במידה ויעזוב יותר משישה חודשים לאחר המועד, יקבל רק 67% מסכום הפיקדון, וגם מסכום זה ינוכו 15% דמי ניהול ומס הכנסה. במידה ויעזוב תוך חודש ממועד העזיבה הקבוע, יקבל את 67% האחוז לפני עזיבתו, ואת 33% האחוז הנותרים לאחר העזיבה (בניכוי 15%). במידה ויעזוב בין חודש לשישה חודשים מהמועד, יקבל 67% בעת עזיבתו, וחלק מ33% האחוזים שנותרו – חלק נמוך יותר ככל שמספר החודשים בהם נשאר מבקש המקלט בארץ גבוה יותר.
כיצד לבדוק האם הכספים מופקדים כיאות?
העובד יכול להשתמש בשירות המכוון באתר רשות האוכלוסין וההגירה. השירות ניתן ללא עלות.
מה קורה במידה והמעסיק אינו מפריש כספים לפיקדון?
חשוב לזכור אין "תחום אפור" בהעסקת מבקשי מקלט בצורה חוקית. מבקש מקלט הוא עובד ככל עובד זר (כולל חובת שכר מינימום, ימי חופשה, דמי הבראה וכל הזכויות של עובד בישראל). אם המעסיק רשם את עובדת ההעסקה כחוק, יש למבקש מקלט זכויות של כל עובד בישראל; אם המעסיק אינו מאפשר לו את זכויותיו, בידו האפשרות להגיש תביעה בבית דין לעבודה ולקבל את הכספים או הפיצויים המגיעים לו. במקרים חמורים של הפרת זכויות העובדים, המעסיק צפוי לקנס או אף לאישום פלילי.
וכמובן, אם מבקש המקלט מועסק ב"שחור" ללא היתר בצורה לא חוקית, אז המעסיק צפוי לקנס כבד במידה והדבר יוכח.
אז מה צריך לעשות באופן מעשי כדי למשוך פיקדון מבקשי מקלט?
את הבקשה למשיכת הכסף ניתן להגיש באמצעות מילוי טופס ברשת או באמצעות מילוי הטופס באופן ידני, באחת ממספר שפות, ושליחתו במייל ליחידת הפיקדונות. את הבקשה יש להגיש כ-10 ימים (לא פחות מ-7 אך לא יותר מחודש) לפני מועד עזיבת הארץ. לבקשה יש לצרף צילום דרכון בתוקף וצילום כרטיס הטיסה.
לאחר אישור הבקשה, תישלח הוראת תשלום, אותה יש להגיש בעמדת הבנק בנמל התעופה, במועד בו העובד עוזב את הארץ. ניתן לקבל את הפיקדון במזומן, או לחשבון בנק על שם העובד בחו"ל.
מה לגבי עובד שעזב את הארץ מבלי לקבל את הפיקדון?
ניתן לבקש לקבל את הפיקדון לחשבון בנק בחו"ל תוך שנתיים מהיום בו העובד יצא מישראל. על העובד לשלוח ליחידת הפיקדונות אסמכתא לגבי ניהול חשבון אליו יש להעביר את הכספים. במידה והבקשה מוגשת על ידי עורך דין בארץ, על העובד להוציא ייפוי כוח לעורך דין.
מה לגבי משפחתו של מבקש מקלט שנפטר בארץ או לאחר שעזב את הארץ, בלי לקבל את הפיקדון?
יורשיו של מבקש מקלט שעבד בארץ זכאים לקבל את כספי הפיקדון. יורשים אלו יכולים להיות בן הזוג, הילדים, ההורים, או יורשים אחרים על פי חוק. על מנת לקבל את כספי הפיקדון הם נדרשים לעבור את הליך ירושת רכושו הישראלי של אדם אשר נפטר בחו"ל. מובן שעליהם להוכיח את הקשר המשפחתי אל המנוח.
צרו קשר לקבל סיוע משפטי
מבקשי מקלט או מעסיקי עובדים זרים אשר נתקלים בבעיות משפטיות – אנחנו לשירותכם. בין אם הנושא הוא דיני עבודה או דיני הגירה, משרד עורכי הדין שלנו ישמח לסייע. נוכל לסייע להגיש ערר על דחיית בקשת מקלט, או לפנות למעסיק ולהכין פנייה לבית הדין לעבודה בנושא תשלום שכר או הפרשת כספים לפיקדון. התקשרו כדי לקבוע פגישה עם עורך דין בתל אביב או בירושלים.
:
: