קבלת פטור משירות למשתמטים בחו”ל הוא נושא רלוונטי עבור צעירים ישראלים רבים בגיל גיוס אשר מתגוררים בחו”ל.
אזרח או תושב ישראלי בגיל 18 מיועד לשירות ביטחון (מלש”ב) גם במידה והוא נמצא בחו”ל או חי כל חייו מחוץ לישראל. משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, עוסק הן בנושאי עלייה והגירה לישראל, ובנושאי הגירה מחוץ לישראל.
לעתים קרובות פונים אלינו לקוחות צעירים אשר ביקרו בישראל לראשונה מזה שנים, והופתעו לגלות שהם נחשבים ל”משתמטים” או מיועדים לשירות. עקב כך, אינם רשאים לצאת מארץ עד שיסדירו את מעמדם מול צה”ל.
למרות הסכנה של עמידה למשפט, או אפילו מאסר בכלא צבאי ורישום פלילי, בדרך כלל ניתן לפטור את הבעיה על ידי פניה אל הגורמים הנכונים והסדרת קבלת פטור משירות למשתמטים שמרכז חייהם אינו בארץ. מאמר זה של עו”ד מיכאל דקר יסביר כיצד משיגים פטור משירות ביטחון, בין אם בארץ או בחו”ל.

אפשרות לבקר בישראל למשתמטים עקב חגיגות 70 שנות עצמאות

פטור משירות למשתמטים בחו"למיום ה 01/04/18 ועד ל 15/05/18 ניתן היה להיכנס לישראל מבלי להיעצר במסגרת חגיגות ה-70 למדינת ישראל – הוחלט להתיר באופן חד פעמי וחריג את הגעתם לביקור מחו”ל של אלה המבצעים עבירת השתמטות משירות ביטחון. בתמונה מצד ימין נמצא מכתב הבהרה למשרדינו מעוזרת מפקד מיטב (יחידת מיון ושיבוץ מועמדים לשירות ביטחון).

עריקים לא נכללו בהסדר זה, לכן עריקים השוהים בחו”ל בוודאי עמדו בסכנת מעצר. מיועדים לשירות ביטחון שלא היו רשומים כמשתמטי חו”ל עוכבו בכניסה לישראל ולא יכלו לצאת את הארץ לפני שהסדירו את מעמדם. באופן כללי, לפני ההגעה לישראל אנו ממליצים לכל אחד לבדוק את מצבו (משתמט / עריק / מיועד לשירות) אל מול צה”ל.

אנו לומדים שצה”ל מוכן לתת אפשרות למשתמטים השוהים בחו”ל להגיע לישראל, ושמח לעזור להם להסדיר את מעמדם. אבל מה קרה לאחר תום חגיגות העצמאות? כיצד מסדירים מעמד שוהים בחו”ל? איך מקבלים פטור משירות למשתמטים, בין אם בישראל או מחו”ל?

חובת השירות לשוהים בחו”ל ובעלי אזרחות כפולה:

כל האזרחים \ תושבי הקבע בישראל מועמדים לשירות ביטחון (“מלש”ב) על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], 1986. גם בעלי אזרחות נוספת, או כאלו שמרכז חייהם בחו”ל, או אפילו צעירים שחיו כל חייהם מחוץ לישראל מועמדים לשירות.
מועמד לגיוס שנמצא בחו”ל – בין אם חי שם שנים, או בין אם עזב את הארץ כדי להימנע מגיוס – ואינו מסדיר את מעמדו מול צה”ל, נחשב ל”משתמט חו”ל”. כניסת משתמטים לישראל תיתקל בבעיות. בביקור הבא בישראל ייתכן ומשתמט ייעצר ויידרש להישאר בארץ עד להסדרת המעמד. במידה והתעלם מצו גיוס, או יצא לחו”ל לאחר קבלת הצו, ייתכן ויעמוד למשפט כמשתמט משירות צבאי או עריק (במידה והתחיל את השירות – מרגע שרגלו דרכה בבקו”ם). עבירת עריקות היא עבירה פלילית לכל דבר, אשר יכולה לגרור גזר דין מרשיע לרבות מאסר ורישום פלילי.
לאור האמור לעיל חשוב כי כל מלש”ב ידאג להסדיר את מעמדו מול נספח צבאי בנציגות ישראל הקרובה, בטרם יוכל להיכנס לישראל ללא חשש. הבעיה היא שלא בכל נציגות דיפלומטית יש נספח צבאי.
קיימים מקרים בהם עובדי השגרירות אינם מכירים את הנושא וממליצים כי האפשרות היחידה בידי משתמט חו”ל היא לחזור לישראל, להסגיר את עצמו לידי השלטונות, להישפט ולסיים את תקופת השירות הצבאי. כל זה בהחלט אינו מחויב במציאות. מי שמרכז חייו נמצא בחו”ל יכול, עם מעט עזרה משפטית, לקבל פטור משירות ביטחון בישראל, אף לאחר קבלת צו גיוס והתעלמות ממנו, ללא משפט, שהייה בכלא צבאי, או רישום פלילי.

הסדרת מעמד צבאי מול נציגות ישראל בחו”ל:

מי שמרכז חייו הוא בחו”ל – נולד בחו”ל או נמצא שם רוב ימיו – יוכל לצור קשר עם נספח צבאי בנציגות ישראל הקרובה, עם בקשת דחייה או ביטול שירות צבאי. במידה ויצליח להוכיח כי מרכז חייו אינו בישראל, ולא עבר לחו”ל רק על מנת להימנע מגיוס, הסיכויים גבוהים שהבקשה תתקבל.
בין השאר, ניתן להציג מסמכים המוכיחים כי המלש”ב גר בחו”ל מספר שנים, ומרכז חייו שם – הוכחות ללימודים, תעודת נישואין, תלושי משכורת, שכר דירה או תעודת בעלות דירה, וכדומה.

סיבות אפשריות לדחיית הגיוס הן לימודים בחו”ל, מחלה במשפחה, ועוד. מי שחוזר לישראל לאחר תקופת הדחייה ומתחיל בשירות צבאי, משך זמן השירות יחושב על פי הגיל בעת החזרה לארץ.

השאלה העיקרית היא האם מרכז החיים של המלש”ב היה בישראל בעת קבלת צו הגיוס, לא בעת יצירת הקשר עם הנספח להסדרת מעמד. מעמד המלש”ב תלוי במעמד ההורים. מחד, צעיר אשר עזב לחו”ל, אפילו קרוב לגיל הגיוס, יחד עם המשפחה, יתקבל ביתר הבנה על ידי המערכת. מאידך, במידה וההורים (או ההורה בעל החזקה על הילד) חוזרים לישראל בעוד המלש”ב נשאר בחו”ל, מבחינת המערכת הרי מרכז חיי המלש”ב בארץ. (אלא אם יצא מהארץ בטרם גיל 13 או חזר לאחר גיל 21).

הזכאים לקבל פטור משירות למשתמטים בחו”ל:

כל תושבי ואזרחי ישראל, גם אלו החיים בחו”ל מועמדים לשירות ביטחון וחייבים להסדיר את מעמדם מול מיטב במידה ורוצים לבקר בישראל. עם זאת, צה”ל מכיר בשלוש קטגוריות אשר אמורות לקבל דחייה או פטור באופן אוטומטי עם הוכחת היותם שייכים לאחת הקטגוריות להלן, ללא צורך להוכיח זכאות לפטור על בסיס אינדיבידואלי. הקטגוריות הן: “בן שליחים”, “בן מהגרים” ו”יליד חו”ל”.

בן שליחים מוגדר כ:“מלש”ב השוהה דרך קבע עם שני הוריו או עם אחד מהם, ובלבד שההורה שוהה בחו”ל כנציג של גוף ישראלי, ציבורי, ממשלתי, פרטי או אחר או שההורה עובד בגוף בינלאומי מטעם חברה או גוף ישראלי.”

בן מהגרים מוגדר כ: “אזרח ישראלי אשר היה תושב ישראלי ואשר עזב יחד עם שני הוריו את ישראל בטרם הגיע לגיל 16 (לפי התאריך הלועזי של מועד לידתו) ושהה עם הוריו בחו”ל ברציפות לפחות עד הגיעו לגיל 21 (18 אם עזב את הארץ לפני גיל 13).”

יליד חו”ל מוגדר כ: “אזרח ישראלי שנולד בחו”ל כאשר בשעת לידתו היו ההורים, שניהם או אחד מהם, בעלי אזרחות ישראלית אשר לא חזרו ארצה דרך קבע לאחר לידת הילד (מקום מושבו או מרכז חייו בחו”ל לפחות עד גיל 16).”

נציגי הקטגוריות האלו זכאים לבקר בישראל לתקופה של עד 120 ימים מצטברים בשנה, ללא שיאבדו את זכאותם לפטור משירות ביטחון. כמו כן, יוכלו לנצל את זכותם ל”שנת שהייה” אחת בישראל מבלי לאבד את הפטור, כל עוד לא ישהו כאן יותר משנה. השוהה בישראל מעבר לכך ייחשב כמישהו שחזר להתגורר בארץ, ולכן יחשב כמלש”ב לכל דבר.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, בפתח תקווה וירושלים, לקבלת עזרה בנושא פטור משירות למשתמטים בחו”ל והסדרת מעמד מול צה”ל. 

פטור משירות למשתמטים בחוץ לארץ

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il