Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

הכרה בחיילים משוחררים הסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל

Nirit Flaishman

יוסי שקולניק

גם אנחנו קיבלנו שרותי תרגום ונוטריון מחברת עורכי הדין. הטיפול היה עניני אדיב ומהיר וענה על כל הציפיות. מצפה להמשך שיתוף פעולה בעתיד

כיצד חיילים משוחררים הסובלים מהפרעת פוסט טראומה יכולים להשיג הכרה בתור נכי צה״ל? תביעות להכרה בסובלים מפוסט טראומה מוגשות דרך קצין התגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון. לצורך הצלחת התביעה, יש להוכיח קשר סיבתי בין הפרעת הפוסט טראומה ובין אירועים וחוויות שהתרחשו במהלך השירות הצבאי. מדובר בתביעות מורכבות, הכפופות לכללי התיישנות ייחודיים. בהתאם, חשוב להיעזר בייצוג משפטי במסגרתן. במאמר זה תסביר על הנושא עורכת הדין נירית פליישמן, מומחית לתביעות מול משרד הביטחון ממשרדנו.

הכרה בחיילים משוחררים הסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל

תביעות מול משרד הביטחון להכרה בסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל – מדוע הן כה מורכבות?

חיילים משוחררים רבים אינם מצליחים לנתק עצמם מהחוויות הקשות שאירעו להם במהלך שירותם. על פי נתונים שפרסם משרד הביטחון בשנת 2020, מעל 5,000 חיילים משוחררים אשר אובחנו כסובלים מהפרעת פוסט טראומה הוכרו עד כה בתור נכי צה״ל. רובם המוחלט (כ-95% מהם) נחשבים נכים לצמיתות. לצד חיילים אשר הוכרו כסובלים מפוסט טראומה עד היום, קיימים רבים אחרים אשר ההפרעה ממנה הם סובלים טרם הוכרה. מדיניות צה״ל ומשרד הביטחון אינה מקלה בכל הנוגע להכרה בנפגעי פוסט טראומה. המערכת מציבה רף גבוה להוכחת התביעה, אשר עלול לא פעם להקשות מאוד על התהליך. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בעיכוב הטיפול בתביעה, או בדחייתה על-ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון, באופן שיצריך הגשת ערעור לבית המשפט. בעקבות זאת, רבים מוותרים על ההתמודדות עם הטיפול בנושא במהלך הדרך. ניסיוננו מלמד כי הכרת הנושא לעומק חיונית לצורך טיפול מיטבי בה, ומעלה את סיכויי הצלחתה. לכן כה מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה לתביעות מול משרד הביטחון, המנוסה בטיפול בנושא. להלן נפרט על התהליך, המסמכים הנדרשים ודרכי הפעולה במקרים של דחיית התביעה.

כיצד מוגדרת הפרעת פוסט טראומה, ומהן דרכי הטיפול בה?

הפרעת פוסט טראומה נוצרת על רקע אירועים טראומתיים שונים (ובהם פציעה קשה, פגיעה בתאונה, הימצאות בסכנת מוות, תקיפה מינית וכיו״ב). אדם נחשב כסובל מפוסט טראומה במקרים בהם החשיפה לאירוע הטראומתי מובילה להפרעה מתמשכת של חוויית האירוע מחדש, וזאת במשך תקופה של למעלה מחודש. הפרעת פוסט טראומה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות של סימפטומים, אשר חלקם פיזיים וחלקם נפשיים. דוגמאות לכך הן מצוקה נפשית קשה על רקע אירועים או זיכרונות הגורמים לחוויית האירוע הטראומתי מחדש; קשיי שינה; קשיי ריכוז; הימנעות מתמשכת מפעילויות ואירועים, על רקע חשש מכך שהדבר יעורר רגשות וזיכרונות בנוגע לאירוע הטראומתי; שינויים קיצוניים במצבי רוח; התפרצויות כעס ותוקפנות; והרס עצמי. הטיפול בפוסט טראומה משתנה בהתאם לסוג האירוע שנחווה. לעיתים נדרש טיפול פסיכולוגי, לעיתים נדרש טיפול פסיכיאטרי ונטילת תרופות נגד דיכאון או חרדה, ולעיתים נדרשים סוגי טיפולים אחרים. המשותף לטיפולים אלה הוא כי לרוב הם נדרשים לאורך זמן ממושך, ובהתאם הם כרוכים בעלויות גבוהות והשקעת משאבים נפשיים רבים.

מה התנאים להכרה בנפגעי פוסט טראומה בתור נכי צה״ל, ומה מקנה הכרה זו?

הכרה בנפגעי פוסט טראומה בתור נכי צה״ל כרוכה בהגשת תביעה לקצין התגמולים באגף שיקום נכים במשרד הביטחון. התביעות מוגשות בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). ככל שהנפגעים יצליחו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הפרעת הפוסט טראומה ממנה הם סובלים ובין חוויותיהם מהשירות הצבאי, תוכר נכותם והם יהיו זכאים להטבות שונות. גובה הנכות שתיקבע ומשך תקופת ההכרה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. הזכויות וההטבות המוקנות למי שיוכרו בתור נכי צה״ל על רקע הפרעת פוסט טראומה כוללות הנחה בארנונה, מענקי דיור, הטבות מס שונות, הלוואות בתנאים מועדפים, מענקים רפואיים ומימון לימודים. זאת לצד זכויות והטבות רבות נוספות העשויות להינתן, בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו לתובעים ומשך תקופת ההכרה בנכות (זמנית או לצמיתות).

אילו מסמכים נדרשים במסגרת התביעה?

אף שאין רשימה מחייבת של מסמכים הנדרשים להגשה במסגרת התביעה, ניתן לומר באופן כללי כי חשוב לצרף לתביעה את המסמכים הרלוונטיים המוכיחים כי קיים קשר סיבתי בין האירוע הטראומתי ובין פיתוח הפרעת הפוסט טראומה. רשימת המסמכים הרלוונטיים תשתנה בין כל מקרה ומקרה. המסמכים עשויים לכלול תיעוד רפואי מתיקם הרפואי של הנפגעים בקופת החולים, מסמכים מהתיק הרפואי הצבאי של הנפגעים (לרבות דו״ח פציעה בו מפורטות נסיבות האירוע אשר גרם להפרעה הפוסט טראומתית, אם קיים), מסמכים רפואיים המעידים על טיפול נפשי לאורך השנים (ומתייחסים להפרעה הפוסט טראומתית) ומסמכים נוספים העשויים לסייע בהוכחת התביעה, כגון תצהירים ועדויות של מי שנחשפו לאירוע והנפגעים עצמם.

כיצד נבחנת התביעה?

במסגרת הליך הדיון בתביעה ייבחנו המסמכים שיוגשו ולעיתים יישמעו עדויות בפני ועדת התגמולים של משרד הביטחון. חשוב לדעת כי במקרים רבים לאחר הגשת התביעה יערוך משרד הביטחון חקירה לצורך בחינת מהימנותה. במסגרת זאת, יבחן המשרד לעומק את עברם של הנפגעים, על מנת לוודא כי הפרת הפוסט טראומה נגרמה בעקבות השירות הצבאי, ולא בעקבות אירועים נפרדים שאינם קשורים לשירות. המשרד עשוי לתשאל את קרובי הנפגעים בנושא, לעיין בתיקים הרפואיים של הנפגעים באופן עצמאי וכיו״ב. ככל שיימצא כי אירועים נפרדים מנתקים את הקשר הסיבתי לאירוע, הדבר עלול לסכל את סיכויי התביעה. חשוב להיות ערים לכך, ולפעול על מנת למנוע הכרעה מעין זו, או להתמודד עם טענות המשרד כאשר טענות מעין אלה יעלו.

מה קורה כאשר עילת התביעה מתיישנת?

באופן כללי, חשוב לפעול מוקדם ככל הניתן במסגרת הטיפול בתביעה מול משרד הביטחון לצורך הכרה בסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל. זאת משום שככלל, התביעות מתיישנות לאחר 3 שנים מתום השירות הצבאי. יחד עם זאת, לאור כך שבמקרים רבים הפרעת פוסט טראומה מופיעה או מאובחנת לאחר שנים רבות ממועד השחרור מצה״ל, נקבע הסדר מיוחד לגבי התיישנות בתביעות להכרה בנכי צה״ל ומערכות הביטחון. ההסדר מסמיך את קצין התגמולים להאריך את תקופת ההתיישנות. ואולם, ככלל ההארכה תתאפשר רק אם תוכח ״חבלה רשומה״, כלומר חבלה שתועדה ברשומות צה״ל בסמוך למועד האירוע. בפועל, נדיר כי תביעות נדחות על רקע התיישנות, ככל שמוכח כי קיימת ״חבלה רשומה״. וזאת אף במקרים בהם החבלה הרשומה לא מתקיימת בסמוך לאירוע הטראומתי. עם זאת, חשוב להיעזר בעורך דין מומחה לדיני ביטוח המנוסה בייצוג נפגעי פוסט טראומה. זאת על מנת לטפל בנושא בצורה מיטבית ולמנוע את דחיית התביעה על רקע התיישנות.

מה ניתן לעשות במקרים בהם הטיפול בתביעה מתעכב ובמקרים בהם היא נדחית?

כפי שניתן להבין מהסקירה שהצגנו לעיל, לא פעם הטיפול בתביעה עשוי להיות ממושך למדי. חשוב לדעת כי במקרים רבים יכולים התובעים לפנות למשרד הביטחון בבקשה לקבלת תגמול טיפול רפואי (תט״ר). מדובר למעשה במעין משכורת המשולמת על-ידי משרד הביטחון באופן תקופתי, ומאפשרת כיסוי של טיפולים רפואיים וצורכי מחייה עד להכרעה בתביעה. מדובר בפתרון מוגבל העשוי להתאפשר במקרים מסוימים. הוא רלוונטי בעיקר במקרים בהם משרד הביטחון סבור כי סיכויי התביעה אינם נמוכים.

במקרים בהם התביעה תידחה על-ידי משרד הביטחון, ניתן יהיה לערער על ההחלטה בפני בית משפט השלום. חשוב לפעול באופן מהיר במסגרת הטיפול בערעור, לאור כך שהחוק קובע 30 יום ממועד החלטת קצין התגמולים לצורך הגשת ערעור על ההחלטה. אפשרות נוספת הקיימת במקרים בהם קיימות עובדות רלוונטיות או מסמכים נוספים שלא נבחנו במסגרת התביעה, היא הגשת בקשה לעיון מחדש בתביעה על-ידי קצין התגמולים. יש לציין כי לעיתים ניתן יהיה לקבל תט״ר במהלך תקופת הערעור או הבחינה מחדש של ההחלטה. מעבר לפתרונות אלה, קיים מסלול נפרד של תביעת הכרה בנכות וקבלת דמי ביטוח לאומי. עם זאת, מדובר במסלול חלופי העלול לסכל את האפשרות לקבל הכרה בתור נכי צה״ל במשרד הביטחון. בהתאם, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לנושא, על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי המסלול הנכון עבורכם.

הכרה בסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל – צרו קשר עם עורכת דין מומחית לדיני ביטוח וטיפול בתביעות נגד משרד הביטחון

במאמר זה פירטנו על התהליך, המסמכים הנדרשים ודרכי הערעור במסגרת תביעה נגד משרד הביטחון להכרה בחיילים משוחררים הסובלים מהפרעת פוסט טראומה בתור נכי צה״ל. אם יש לכם שאלות או צורך בכל סיוע בנושא, עורכי הדין ממשרדנו זמינים עבורכם. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, עוסק בתביעות נגד משרד הביטחון וליווי וייצוג חיילים משוחררים בהליכי מימוש זכויות. ניתן ליצור עמנו קשר ולקבוע פגישת ייעוץ עם עורכת דין מומחית במשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

רשלנות רפואית

: 03-3724722

        055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top