עליית יהודי אתיופיה לישראל

כיום חיים בישראל כ- 150,000 יהודים ממוצא אתיופי אשר עלו לארץ מאתיופיה או סביבותיה. מרבית העולים הגיעו לארץ בחשאיות במהלך עליית יהודי אתיופיה במבצע משה ב-1984 ומבצע שלמה ב-1991. יחד עם ההתרגשות הרבה על הגעתם לארץ והגשמת חלומם לעלות לציון, לא כל היהודים זכו לעלות ארצה ורבים מהעולים הותירו את בני משפחותיהם, ילדיהם, או בני זוגם מאחור. אלפים מהם ממתינים שנים רבות במחנות שבאדיס אבבה ובגונדר. הם מקווים ומייחלים ליום בו יאפשרו להם לעלות לישראל ולהתאחד עם בני משפחותיהם הנמצאים בארץ. עד היום מתקיים מאבק להעלות את יהודי אתיופיה מתוקף היותם יהודים.

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בעלייה והגירה לישראל, ומסייע ליהודי אתיופיה להביא את משפחתם לישראל. במאמר זה עורך הדין יהושע פקס יסביר אודות ההיסטוריה של עליית יהודי אתיופיה והקשיים שעומדים בפניהם בכל הקשור להגירה לישראל.

עליית יהודי אתיופיה – היסטוריה

יהדות אתיופיה הינה בין הזרמים העתיקים ביהדות ונשמרה בקפדה במשך השנים. על פי ההשערה המקובלת, שורשי יהדות אתיופיה עוד בימי שלמה המלך ומפגשו עם מלכת שבא. הניסיונות הראשונים להעלות ארצה את יהודי אתיופיה היו ב1862, כאשר גל סנטימנטים ציוניים שטף את הקהילה היהודית בחבש.

הקיסר תודרוס השני אישר ליהודים לעזוב את קיסרותו, אך עלייה ראשונית זו נתקלה במכשולים לוגיסטיים רבים. הניסיון להגיע לישראל ברגל כשל, תוך גביית קורבנות בנפש.

עליה לישראל של יהדות חבש לאחר קום מדינת ישראל

שליחי העלייה הראשונים של הסוכנות היהודית הגיעו לאתיופיה בשנות ה- 50, וכבר ב-1955 הועלו כמה עשרות נערים אתיופיים לכפר בתיה. אולם המאמצים להעלות את ביתא ישראל (שמה המסורתי והרשמי של הקהילה היהודית באתיופיה) דשדשו בעקבות ויכוחים פנימיים בישראל בנוגע להכרה ביהדותם והאם להחיל עליהם את חוק השבות.

מבצע משה

בשנת 1984 החלו רבים מיהודי אתיופיה לעזוב את כפריהם לדרום סודן בכוונה להגיע לישראל. לאחר מסע מפרך, מסוכן אשר גבה את חייהם של רבים, הצליחו להגיע לדרום סודן. שם הם המתינו במחנות בצפיפות ותנאים קשים. על מנת לאפשר את חשאיות המבצע הקים המוסד אתר צלילה ונופש בסודן, אשר ביום קיים את פעילותו כאתר צלילה ובלילות העביר יהודים בספינות של חיל הים הישראלי לבלגיה ומשם לישראל. במסגרת המבצע הועלו קרוב ל7,000 יהודים.

מבצע שלמה

בשנת 1991 הייתה עלייה נוספת של יהודים מאדיס אבבה, בה הועלו ביתא ישראל ברכבת אווירית. במשך 36 שעות 18 מטוסים צבאיים של חיל האוויר מטייסת 120 וכן 23 מטוסי בואינג של חברת אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס פינו מאדיס אבבה הישר לישראל 14,310 יהודים.

אלפי בני משפחה של העולים מאתיופיה נותרו מאחור

גם אחרי המבצעים בהם הועלו יהודי אתיופיה עדיין נותרה בעיה של 8,000 בני משפחה / פלשמורה אשר נותרו מאחור ולא עלו לארץ. למעלה מ-20 שנים הם ממתינים, ולחץ רב מופעל ממשפחותיהם בארץ.

בשנת 2015 התקיימה ועדה אשר הביאה להחלטה הבאה:

עלייה והגירה של יהודי אתיופיה

עלייה והתאזרחות של יהודים ממוצא אתיופי לא מתבצע בהתאם להוראות חוק השבות, אלא על ידי ההחלטה שהתקבלה על ידי ממשלת ישראל ב  15.11.15 להעלות את שארית יהודי אתיופיה.

בני הקהילות באתיופיה המבקשים לעלות לישראל נדרשים לעמוד בתנאים המצטברים שנקבעו וכפי שנקבע בפסק דין בבג"ץ וורצ'י ביטאו אינשט נ' שר הפנים:

1. נצר לשושלת אימהות יהודיות
2. המתנת המועמד באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1.1.2010
3. הופעת המועמדת ברשימות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה החל משנת 1999 ואילך או ברשימות שבאו לאחריהן על פיהן פעל משרד הפנים, וכניסתו לישראל לא הותרה בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות.
4. קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל הגישו בקשה.

בהחלטה זו נקבע גם כי לאחר מימושה לא תהיה עוד הבאה מאורגנת של בני הפלשמורה לישראל.

בעיות משפטיות של קהילת יהודי אתיופיה בתחום הגירה לישראל 

איחוד משפחות – חוק האזרחות מאפשר להסדיר מעמד של בני זוג נשואים כאשר בן או בת הזוג הם אזרחים זרים. לצערנו כיום יש לא מעט משפחות חיילים או בני זוג המבקשים להעלות את קרוביהם לארץ ונתקלים בקשיים רבים.

הזמנת חברים ובני משפחה לביקורים תיירותיים: במקרים מסוימים ואזרחי ממדינות מסוימות, תתאפשר הכניסה לשטח ישראל רק לאחר שהוזמנו ע"י חברים ובני משפחה אזרחים או תושבי קבע. כניסת תייר אזרח אתיופי לביקור בישראל דורשת בדרך כלל הזמנה של ישראלי. במקרים כאלו רשאי משרד הפנים לדרוש הפקדת ערבות בנקאית, על מנת להבטיח את יציאת המבקר מישראל טרם פג תוקף אשרת הביקור.

נוהל הורה קשיש ובודד: נוהל מתן מעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי, נועד לתת מענה אנושי הולם למצב משפחתי בעייתי בו האזרח הישראלי חיי בארץ, ורוצה לדאוג לאמו או אביו המבוגרים, אזרחים זרים אשר אינם זכאי שבות לכן מתגוררים בגפם מחוץ לגבולות ישראל. הנוהל מיועד להורה שאין לו ילדים נוספים בחו"ל – אב של אזרח ישראלי מעל גיל 64 ואם מעל גיל 62.

מתן מעמד להורים לחיילים: חיילי צה"ל מקבלים את האפשרות להביא את הוריהם ארצה, וקבלת מעמד תושבי קבע. במידה והוריו של חייל נמצאים בארץ ללא מעמד חוקי, באפשרותם לקבל אשרת תושב תודות לנוהל זה. לאחר מכן, הם יכולים להמיר את תושבות הקבע לאזרחות, ללא קשר להיותם הורים למשרת בצה"ל.

סיפור לדוגמה

בשנת 2015 פנה למשרדנו לקוח בשם אדיסו טספה, תושב בת ים אשר עלה מאתיופיה לארץ בשנת 2007. קצת לפני שעלה, הכיר נערה לא יהודייה בשם מלקם. השניים התאהבו ועברו להתגורר יחד, ובהמשך נולדה להם ילדה. כשהסוכנות היהודית אישרה לאדיסו ומשפחתו לעלות לישראל, הוא נאלץ לעלות ללא רעייתו וילדתו, ולהשאיר אותן באתיופיה. במשך השנים הם שמרו על קשר רציף. בסופו של דבר לאחר שהשלים את שירותו כחייל קרבי בצה"ל, בשנת 2013 טס טספה לאתיופיה, והשניים התחתנו.

מאז עלייתו פעל טספה להביא את רעייתו וילדתו לישראל. הוא החל בהליך של איחוד משפחות וברשות האוכלוסין וההגירה דחו את בקשותיו. לאחר הסירוב הראשוני הוא הגיש ערעור אך גם הוא נדחה, בטענה כי אין מספיק הוכחות לכנות הקשר בין בני הזוג. בעקבות הסירוב עו"ד יהושע פקס ממשרדנו הגיש ערר לבית הדין לערערים, ולבסוף אושרה ההחלטה לאפשר לאשתו וילדתו להיכנס לישראל והמשפחה התאחדה.

התאזרחות עבור תושבי קבע

אתיופים רבים אשר עולים לישראל מקבלים מעמד תושב, ורק לאחר השלמת הליך גיור כהלכה מקבלים מעמד אזרחות. תושב בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות אם הוא עומד בקרטריונים של חוק האזרחות. ראשית, על הבגיר להיות זכאי לתושבות קבע. שנית, הוא נדרש להוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל בתקופה שלוש מתוך חמש השנים האחרונות. שלישית, הוא נדרש לשכנע את פקיד משרד הפנים כי הוא השתקע בישראל וכי בכוונתו להישאר בישראל בעתיד. רביעית, יוכיח ידיעה בסיסית של השפה העברית. וחמישית, ויתור על אזרחותו הקודמת והוכחה כי יחדל להיות אזרח חוץ.

חוק האזרחות קבע מצבים מסוימים בהם תושב קבע המבקש להתאזרח פטור מהדרישה לוותר על אזרחות קודמת, או פטור מתנאים נוספים בחוק. בשנים האחרונות משרד הפנים מקשה על הליך קבלת אזרחות ישראלית עבור תושבי קבע מכמה סיבות, נושא בו נתקל בעבר משרדנו. לדוגמא, בקשה להתאזרחות נדחתה בטענה כי המבקש אינו שולט בשפה העברית. כמו כן, בקשת לקוח אחר נדחתה בטענה כי יש לתושב עבר פלילי, גם אם לא היו היו בגין עבירות רציניות. בשני המקרים משרדנו הצליח לטפל בנושא וכיום שני תושבי הקבע הינם אזרחי ישראל.

צרו קשר עם מומחי הגירה בירושלים ובתל אביב

משרד עורכי הדין שלנו מסייע בהליך הגירה ואיחוד משפחות בישראל. צרו קשר על מנת לקבוע שיחת ייעוץ שתעזור לפתור כל בעיה מול משרד הפנים ורשויות ההגירה.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]