עישון בבניין משותף – מה ניתן לעשות? חוק העישון בבניין משותף

שכן מחליט לעשן 5 חבילות סיגריה ביום ולסיים את חייו בגיל צעיר. מה אשמים בכך שכניו וילדיהם הגרים מעלה וחיים במרפסת אפופת עשן מתמיד? האם יש בידי מערכת המשפט והחוקים הישראלים התייחסות לנושא? האם ניתן לחייב או להגביל את זכותו של אדם לעשן את עצמו למוות אל מול זכותם של אחרים לבריאות? בנושאים אלה יעסוק מאמר זה.

על פי דוחות משרד הבריאות בישראל כ-80% מהציבור בארץ אינו מעשן. העישון הורג 8,000 איש בשנה מתוכם כ-1,000 מעשנים פסיביים.

מה אומר החוק?

במקרים מסוימים קובע המעשן את אורח חייהם של שכניו, מתי יוכלו לשבת במרפסת, מתי יפתחו חלון ואף כופה עליהם עישון פאסיבי. עם זאת, לפי שעה, על אף מספר ניסיונות לשנות את המצב, אין חוק העישון בבית משותף / חוק איסור עישון בבניין מגורים אשר אוסר או מגביל מעשנים בבית משותף או פרטי בבתים פרטים.

אומנם החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג 1983 אוסר על עישון במקומות ציבוריים בהם קולנוע, אולמות אירועים, מסעדות, בריכות שחיה ושטח פתוח בקניון, אך לא קיים חוק שיאסור על עישון במרחב הפרטי כגון מרפסות בתים וגינות.

בעוד קיימת אכיפה נרחבת על עישון במקומות ציבורים, עבריה הנושאת קנס בן 1,000 שקלים, לא קיימת חקיקה ברורה באשר לעישון בבתי פרטיים ומשותפים.

ב-2018 נכנסה תוספת לחוק למניעת עישון שהרחיבה את איסור העישון על מקומות נוספים בהם שטח תחום שאינו מבנה ובו התקהלות מאורגנת של למעלה מ-50 איש, גני שעשועים וגני ילדים, בתי חולים, מרפאות לרבות חצרות, מגרשי ספורט, משרדי רשות ציבורית, חניון מקורה או תת קרקעי וגן חיות.

ב-2018 הגיש ח"כ יהודה גליק (הליכוד) הצעת חוק שקבעה כי אין לעשן בבית משותף ובשטח הציבורי של הבית אם הדבר גורם לאי נוחות לאדם אחר. הקנס על עבירה זו נסוב על 14,400 שקל אך הצעת חוק זו לא הבשילה משום שהכנסת התפזרה בטרם הדבר עלה לדיון.

ובכל זאת, חשוב לדעת: כל עוד אתם מעשנים בבית באופן שאינו מפריע לסביבה, אף אחד לא יוכל למנוע זאת מכם. אך אם עשן הסיגריות מגיע לבית השכן וגורם לפגיעה באורח חייו או בבריאותו (דבר שלא פשוט להוכיח), אתם חשופים לתביעה כך שבכל מקרה מומלץ להגיע לפשרה שתשביע את הצד השני ותעשה שכל עם המצב ולו לשם יחסי שכנות טובה. אם הדבר לא עוזר ויתגלגל לפתחו של בית המשפט, תביעה זו תצטרך להסתמך על מספר חוקים, גם אם הם אינם ספציפיים לעישון:

פקודת הנזיקין, סעיף 44א: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממשל לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם".

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות),תשנ"ב 1992: "מפגע סביבתי הוא זיהום אויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, פגעיה באזור מוגן, פגיעה באילן מוכן או בעץ בוגר, פגיעה ביער או פגיעה בערך טבע מוגן, והכל כשהם בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית, לרישיון עסק, או לכל היתר או רישיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשלי לאדם". בעניין זה באתר המשרד להגנת הסביבה תוכלו למצוא מהן ההגדרות המדוייקות למפגעי ריח, אך הפסיקה מלמדת שבתי המשפט לא תמיד מחייבים חוות דעת מקצועיות בעניין מטרדי הריח.

חוק המקרקעין, תשכ"א 1969 סעיף 13: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר".

מדיניות בתי השפט

ומה אומרת הפסיקה על כך? מעטים התיקים המגיעים לפתחו של בית המשפט בנושא זה. לכאורה, מדובר בעוד סכסכוך שכנים. במרץ 2019 פסק בית משפט המחוזי בתל אביב על הסכם פשרה שמגביל את אופן העישן בבית פרטי. בני הזוג אליאס מחולון תבעו את שכניהם על שנים של עישון פסיבי תוך שהם דורשים מבית המשפט צו מניעה שיאסור על המשך העישון במרפסת ביתם. בית משפט השלום בחולון דחה את עתירתם וחייב אותם בהוצאות משפט של 10 אלפים שקלים (ת"א 36299-08-16). אך בני הזוג אליאס לא ויתרו, ערערו לבית משפט המחוזי בעיר ושם הדבר הסתיים בהסכם פשרה שכלל הגבלת העישון לחלק הרחוק במרפסת והצבת מאוורר שיפזר את העשן (ע"א 29730-03-18). מדובר בפעם הראשונה בו בית המשפט הגביל, באיזה שהוא אופן, את זכותו של אדם לעשן בביתו.

אך בני הזוג אליאס לא היו היחידים שהרחיקו עד כדי תביעה שכן מעשן. ביולי 2021 אדם בשם אורי ריכטר כץ החליט להפסיק לסבול מענני העשן שהגיעו משכנתו במקומה למטה. לאחר שכל הניסיונות להתחשבות מצידה כשלו פנה לבית המשפט והצליח לקבל פסיקה תקדימית המכירה בנזק שנגרם לו ולמשפחתו, דבר הפותח פתח לתביעות דומות עתיד.

ריכטר טען כי מרגע שהשכנה נכנסה לדירה "חיי בני משפחתי נהפכו לסיוט. התברר שהשכנה החדשה האי מעשנת כבדה שמבלה שעות רבות מידי יום בעישון במרפסת הפתוחה של דירתה. לפעמים היא הייתה מתחילה לעשן בחמש או שש בבוקר עד שעות הבוקר המאוחרות, ואז שוב לאורך כל אחר הצהריים ועד הלילה. בסופי שבוע ובתקופת הקורונה, כשהיא לא תמיד עבדה, היא היתה יכולה לעשן לאורך כל שעות היממה".

ריכטר סיפר כי המרפסת ממוקמת מתחת לחלון חדר הילדים והעשן היתמר ישירות לחדרי הילדים, למרפסת, לסלון ולחדר השינה. בשלב מסוים אף העיד כי ניסה לפזר את העשן באמצעות מאוור תעשייתי.

למרות שהשכנים המעשנים עזבו את הדירה התביעה הוגשה ונסובה על ירדת 15% מערך הדירה שהם כ-318 אלף שקלים בנוסף ל-226 אלף שקלים עבור נזק מצטבר ממוני, בריאותי, הוצאות חשמל עודפות על מיזוג האוויר ושכר טרחת מומחים ועורכי דין.

שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, מירב כפיר, פסקה כי ישולמו למשפחת ריכטר 28 אלף שקלים. מדובר בפעם הראשונה שנדרשים מעשים לשלם פיצויים על נזקים שגרמו בגין זאת לשכניהם, גם לאחר שעזבו את המקום. פסק דין תקדימי זה יכול בהחלט להוות פתרון לשכנים מעשנים ומהווה אבן דרך חשובה במאבק לאוויר נקי.

בפברואר 2021 הגישה עמותת אוויר נקי ושישה עותרים פרטיים אשר סובלים מעישון של שכניהם עתירה לבג"צ. בעתירתם דורשים העותרים משר הבריאות, הגנת הסביבה וביטחון הפנים לאכוף את מניעת העישון הכפוי בבתי מגורים: "מדובר בזיהום אוויר כשמשמעותו בחוק אוויר נקי ובמפגע ריח כמשמעותו בחוק מניעת מפגעים ואיזה מפגע ריח חמור יותר מעישון פסיבי, שהורג לפי משרד הבריאות כ-800 איש בשנה?", הם טוענים.

משום אי הגדרה ברורה של החוק בנושא, עיקר הסוגייה המשפטית נסמכת על הפסיקה. בשנים האחרונות חל בנושא שינוי ובתי משפט נוהגים יותר אל דרך הפשרה ואף במקרה אחד, כפי שתואר במאמר, התבקשו המעשנים לפצות את שכניהם בעשרות אלפי שקלים. מדובר בנשוא משפטי סבוך ועל כן דורש ליווי משפטי צמוד על ידי עורכי דין מתאימים בתחום הנזיקין ובעלי ניסיון שידאגו לחוות דעת מקצועיות מתאימות. במשרדנו תיפגשו עורכי דין המומחים בתחום בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.