עיקול חד צדדי שמוטל על-ידי הרשויות – מה עושים? (מידע משפטי)

הידעתם כי הרשויות בישראל מוסמכות להטיל עיקול חד צדדי בגין אי תשלום חובות כגון ארנונה, דוחות חניה ועוד? חקיקה שנוצרה עוד מלפני קום המדינה מעניקה סמכויות נרחבות לרשויות השונות לצורך ביצוע הליכי גבייה. במסגרת חקיקה זו, מוסמכות הרשויות להטיל עיקולים על חשבונות בנק ונכסים שונים ללא צורך בפנייה לבית המשפט. מאחר ואין חובה להוכיח את קיומו של החוב, לעתים העיקול מוטל בטעות או בסכום לא נכון, ועל בעלי החוב מוטלת החובה להוכיח טעות זו, בעזרת מומחה בתחום.

לא פעם נגרמות בעיות משפטיות שונות לאזרחים, אשר אינם יודעים תמיד כיצד נכון להתמודד איתן. במאמר זה יסביר עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה לנושאי ארנונה ומשפט מינהלי, על המצב המשפטי בנושא ועל פתרונות אפשריים.

משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה במשפט מינהלי ובענייני ארנונה. הניסיון רב השנים שצברו עורכי הדין במשרדנו מאפשר להם להעניק ללקוחותיו מענה משפטי מקיף, הכולל ייצוג בהליכים שונים בפני הרשויות השונות וכלל הערכאות המשפטיות. שירותי המשרד כוללים סיוע בהגשת עררים על דו״חות וענייני גבייה בפני הרשויות, ייצוג בתביעות מול הרשות, הגשת עתירות וערעורים בפני בית המשפט לעניינים מינהליים ועוד.

 עיקול חד צדדי באמצעות גבייה מינהלית – החוק מעניק לרשויות סמכויות נרחבות

א׳ התעורר בוקר אחד וגילה לתדהמתו כי חשבון הבנק שברשותו עוקל. הוא שפשף את עיניו למראה הודעת ה-SMS שקיבל בנושא מהבנק, ולא הצליח להבין כיצד זה קרה. הרי הוא תמיד מקפיד על תשלום חובותיו במועד, ומעולם לא נתבע בבית המשפט או בהוצאה לפועל. נסער ומודאג, התקשר א׳ אל הבנק שלו, על מנת להבין מה פשר העניין. פקיד הבנק בישר לו כי קיבל הוראה מהעירייה שבתחומה א׳ מתגורר להטיל עיקול על חשבונו, עקב אי תשלום ארנונה. ״זה לא יכול להיות״, אמר א׳ לפקיד הבנק, ״מעולם לא צברתי חוב ארנונה, ולא קיבלתי כל התראה לפני עיקול. זו חייבת להיות טעות.״ בירור מעמיק בנושא העלה כי אכן מדובר בטעות, ובעקבות זאת העיקול הוסר.

מקרים דומים רבים מתרחשים לעיתים קרובות. החוק בישראל מעניק סמכות נרחבת ביותר לרשויות להטיל עיקולים לצורך גביית חובות שהרשות טוענת להם באופן חד צדדי, וללא צורך בפנייה לבית המשפט או לגורם כלשהו המפקח על ההליך. מדובר בסמכות אשר יוצרת לא מעט בעיות משפטיות, ובהן חוסר בשקיפות, פתח להיווצרות טעויות, היעדר זכות טיעון לאזרחים טרם ביצוע העיקול וכיו״ב. חשוב לדעת כי קיימות דרכים לפעול בנושא, ובמקרים מסוימים אף לתבוע את הרשות בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהעיקול. להלן נסביר על כך.

כיצד התהליך פועל?

הטלת עיקול חד צדדי על-ידי הרשויות מתבצעת באמצעות חקיקה אשר נכנסה לתוקף עוד לפני קום המדינה, בתקופת שלטון המנדט הבריטי. חקיקה זו נקראת פקודת המסים (גבייה), ובמסגרתה ניתנו לרשויות השונות בישראל (וביניהן הרשויות המקומיות) סמכויות נרחבות לצורך ביצוע פעולות גבייה. מכוח חקיקה זו, ממנה הרשות פקיד גבייה, אשר מוסמך לגבות חובות אשר הרשות טוענת לקיומם. לצורך כך, פקידי הגבייה מוסמכים להטיל עיקולים על חשבונות ונכסים השייכים לבעלי החוב הנטען, וזאת מבלי הצורך לפנות לבית המשפט ולהוכיח את קיום החוב. בהיעדר ביקורת של בית משפט על התהליך, הרשות משמשת הן בתור תובעת והן בתור מוציאה לפועל. כל זאת ללא יכולת של האזרחים לשטוח את טענותיהם בטרם קבלת ההחלטה.

בעיות משפטיות הנוצרות כתוצאה מהטלת עיקול חד צדדי

אף שבמקור החוק המאפשר הטלת עיקולים על-ידי הרשויות ללא צורך בפנייה לבית משפט נועד לייעל את הליכי הגבייה, החוק מהווה פתח לשלל בעיות משפטיות הנוצרות בעקבותיו. בעיה עיקרית אחת בנושא נובעת מהיעדר האפשרות לפקח על הטלת העיקול. לא פעם לאזרחים יש טענות שונות בנושא החוב. לדוגמה: אזרחים עשויים לטעון כי החוב כבר שולם במלואו/בחלקו, או כי הוא שייך לגורם אחר. ואולם, במקרים רבים אין באפשרותם להשמיע את טענותיהם בהליך מסודר בטרם תתקבל ההחלטה בעניינם. בעיה נוספת היא טעויות העלולות להיווצר. הרשות היא זו שקובעת את גובה החוב, ואין לה חובה להוכיח את גובה החוב בפני כל גורם אחר. זאת בניגוד לאופן שבו תביעות כספיות מתבררות בבית המשפט, ובמסגרתן יש להציג הוכחות לסכום החוב המדויק.

בעיה נוספת היא התיישנות של חובות. לא פעם הרשות יכולה לטעון לחובות לאחר שחלפו שנים רבות. ואולם, לאור חלוף השנים, מי שהחוב רשום על שמם לא נוטים לשמור תיעודים כה ישנים המוכיחים כי החוב כבר שולם או כי מעולם לא היה קיים. בעיות אלה ואחרות גורמות לא פעם להטלת עיקולים אשר ייתכן ואינם מוצדקים מבחינה משפטית. ואולם, אזרחים פשוטים אשר אינם מכירים את החוק עשויים להעדיף לשלם את החוב, במקום להתמודד עם ההשלכות של עיקול חשבונותיהם או נכסיהם.

מה ניתן לעשות במקרה בו הוטל עיקול חד צדדי מצד הרשות על חשבונכם או נכסיכם?

עבור מי שהעיריות או הרשויות טוענות להיותם בעלי חוב ויש להם טענות לגבי החוב, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. ככל הניתן, רצוי לעשות זאת לפני הטלת העיקול, במידה ונשלחות על-ידי הרשות דרישות תשלום. לא פעם, לאחר דין ודברים מול הרשות, ניתן להגיע להבנות שיובילו לתיקון טעויות ביחס לחוב, ולמחיקתו באופן מלא או חלקי. גם כאשר כבר הוטל עיקול, רצוי לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, על מנת לטפל בנושא בצורה מיטבית.

במידה והרשות מסרבת לדון בנושא, חשוב לדעת כי לא פעם פנייה לבית המשפט עשויה לשנות את המצב ביחס לחוב. דוגמה בולטת לכך היא פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2010. פסק הדין עסק בטענות לחיובי ארנונה ישנים אשר נשלחו לבעל דירה בנצרת עילית. בעל הדירה סירב לשלם את החוב הנטען, לאור טענותיו לטעות בנוגע לגובה החוב. בדיעבד התברר כי נפלה טעות באופן חישוב החוב, והרשות שלחה לבעל הדירה דרישת חוב מתוקנת. בעל הדירה טען כי חלק ניכר מהחוב כפוף להתיישנות. בית המשפט קבע בפסק דין זה כי על אף שבמקרה זה ההתיישנות אינה חלה על החוב בכללותו, הרשות אינה רשאית לחייב את בעל הדירה בהפרש התשלום ביחס לתקופה שקדמה להתיישנות. לפיכך, סכום החוב הופחת בצורה משמעותית.

עיקול חד צדדי שמוטל על-ידי הרשויות – צרו קשר עם המומחים שלנו למשפט מינהלי וארנונה

במאמר זה הסברנו בהרחבה על הדרכים לפעול בגין עיקול חד צדדי המוטל על-ידי הרשויות. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בסיוע פרטני, עורכי הדין ממשרדנו ישמחו לעמוד לשירותכם. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון רב בטיפול שוטף בייצוג עניינם של אזרחים מול הרשויות וכלל הערכאות המשפטיות בנושאי ארנונה, השגה על דוחות שונים וכיו״ב. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה ולתאם פגישת ייעוץ עם עורך דין במשרדינו, בירושלים ובתל אביב.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

הפחתת ארנונה לעסקים – מידע משפטי השגה, ערר וערעור על ארנונה קבלת הנחה בארנונה לעמותה קבלת פטור מארנונה לבית כנסת צו ארנונה – מה חשוב לדעת? הנחת ארנונה לחברות היי-טק – בית תוכנה דחיית תשלומי ארנונה לעסקים עקב הקורונה פטורים מתשלום ארנונה – המדריך המשפטי המקיף עורך דין לענייני ארנונה – כיצד ניתן לחסוך בתשלומי הארנונה? בקשה להפחתת ארנונה – הסבר מפי עורך דין מומחה לענייני ארנונה עורך דין לענייני מיסוי עירוני – דרכי סיוע לעסקים ויחידים בתשלומי ארנונה ומיסוי מוניציפאלי מי זכאי להנחות בתשלומי הארנונה? ארבעת הסוגים של מיסי רכוש בישראל שכירות-משנה (סאבלט) וארנונה מי זכאי להנחות בארנונה מתי משלמים ארנונה? הגשת השגה על ארנונה מהי הארנונה? סוגי המקרקעין החייבים בארנונה מי חייב לשלם ארנונה