דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

עורך דין הגנת הפרטיות

Michael Decker
Michael Decker

עורך דין שמתמחה בהגנת הפרטיות

אם אתם סבורים שנפגעה זכותכם לפרטיות ואתם רוצים להגיש תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות או אם הוגשה נגדכם תביעה בשל פגיעה בפרטיות, מוטב כי תתייעצו עם עורך דין הגנת הפרטיות, אשר יש לו הידע והמקצועיות לבחון את פני הדברים, ולתת לכם את הכלים לדרך הטובה ביותר לתבוע או להתגונן מפני תביעה שהוגשה כנגדכם.

עורכי הדין במשרדנו מתמחים במשפט אזרחי-מסחרי, כולל לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בין השאר, הסברנו בעבר גם בנושא זכויות שונות של שימוש בצילומים בהקשר חוק הגנת הפרט וקניין רוחני. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יסביר לגבי פגיעה בפרטיות והאפשרות להגיש תביעה בנושא.

עורך דין הגנת הפרטיות

דיני הגנת הפרטיות

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") קובע את איסור הפגיעה בפרטיות. בסעיף 1 נקבע כך: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".

שמירה על זכותו של אדם למרחב פרטי משלו, מרחב שבו לא יפריעו לו ואפשרות לשלוט במידע הנוגע לענייניו האישיים והפרטיים – כל אלו הם הערכים שבסיס הגנת הפרטיות.

כדי להגן על כבודו של אדם, אשר פרטיותו היא חלק ממנה, נחקקו מספר חוקים העוסקים בפרטיות ובהם חוק הגנת הפרטיות. הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות עלולה להוביל לסנקציות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

פגיעה בפרטיות – מהי?

עורך הדין יבחן את המקרה ונסיבותיו ויבדוק האם התקיימה פגיעה בפרטיות בהתאם לסעיף 2 לחוק, אשר קובע רשימה של 11 פעולות אסורות המהוות פגיעה בפרטיות.

עורך דין שמתמחה בפגיעה בפרטיות יוכל לומר לכם, האם הפעולה בגינה אתם מתכוונים לתבוע, אכן מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעה בחוק.

כך למשל, החוק קובע, כי פגיעה בפרטיות היא: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת (ס"ק1), האזנת סתר (ס"ק 2), צילום אדם כשהוא ברשות היחיד (ס"ק 3), פרסום צילום של אדם ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו (ס"ק 4), פרסום צילום של אדם ברבים בזמן שהוא נפגע – פגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי, באופן שניתן לזהותו והפרסום עלול להביכו (ס"ק 4 (א)), העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מהנמען או הכותב (ס"ק 5), הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם (ס"ק 7) וכן  פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד (ס"ק 11).

פיצויים ללא הוכחת נזק

אם עורך הדין יגיע למסקנה כי אכן בוצעה פגיעה בפרטיותכם, וימליץ לכם על הגשת תביעה, הוא יסביר לכם כי בתביעה לפי חוק הגנת הפרטיות ניתן לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק. ולמה הכוונה? בדומה לחוק איסור לשון הרע, נקבע בחוק הגנת הפרטיות, כי במשפט בשל עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק (סעיף 29 א. (ב) (1)).

בס"ק 2 נקבע, כי במקרה שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום, בלא הוכחת נזק. כלומר: ניתן לקבל פיצוי מקסימלי של 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק.

גם בעניין זה חשוב מאוד לקבל הסבר מעורך דין. פגיעה בפרטיות אינה עניין של מה בכך, אך לא בכל מקרה בית המשפט יפסוק פיצויים. עורך הדין איתו תתייעצו יסביר לכם, כי בית המשפט לא מחויב לפסוק לכם את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק. הוא רשאי, אך אינו חייב. ייתכן שהסכום שייפסק לטובתכם יהיה נמוך בהרבה מהסכום הקבוע בחוק. את בית המשפט ינחו מספר שיקולים והוא יבחן את נסיבות המקרה שבפניו, ובהתאם לכך יפסוק.

בית המשפט יבחן, בין היתר, עד כמה הייתה הפגיעה בפרטיות חמורה, האם הפוגע התנצל בפני הנפגע לאחר שהובהר לו שהוא פגע בו? האם הוא פעל לתיקון המצב? האם הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע? (אם התשובה חיובית – כאמור ניתן לפסוק כפל פיצוי), האם הפגיעה בפרטיות נעשתה בפני קהל גדול? האם הפוגע היה מודע לכך שהוא מפר את פרטיותו של הנפגע?

בנוסף, בית המשפט יבחן האם עומדות לפוגע אחת מההגנות שבחוק.

חוק הגנת הפרטיות – הגנות

פרק ג' לחוק עוסק בהגנות.

אם הוגשה נגדכם תביעה בשל פגיעה בפרטיות, מומלץ כי תתייעצו בהקדם עם עו"ד אשר מתמחה בהגנת הפרטיות, כדי שיוכל לבחון האם תוכל לעמוד לזכותכם אחת מההגנות המנויות בחוק.

סעיף 18 לחוק קובע, כי במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהיה זו הגנה טובה אם התקיימה אחת מאלה:
(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום, אשר מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת משש הנסיבות המנויות בסעיף זה, ביניהן: הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות (ס"ק א), הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע (ס"ק ב), הפגיעה הייתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע הופיעה בו באקראי (ס"ק ה).

(3) בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק פגיעה זו בנסיבות העניין, ובתנאי שאם הפגיעה הייתה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

סעיף 19 לחוק עוסק בפטורים, וקובע בס"ק (א), כי אדם לא ישא באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.

בס"ק (ב) ו- (ג) ניתן פטור לרשות הביטחון, עובדיה או מי שפועל מטעמה, כאשר מדובר בפגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת התפקיד ולצורך מילויו.

אם כן, פגיעה בפרטיות היא עילה להגשת תביעה בנזיקין, ולפעמים יכולה להוביל לפסיקת פיצויים גבוהים. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת. בית המשפט יאזן אותה למול זכויות אחרות, כגון: חופש הביטוי, ויבדוק האם מתקיימות לפוגע הגנות או האם עומד לו פטור מכח החוק.

צרו קשר עם עורך דין להגנה על פרטיותכם

רצוי לקבל ייעוץ משפטי בהקדם מעורך דין שמתמחה בהגנת הפרטיות כדי לפעול בשיקול דעת ובצורה הטובה ביותר במסגרת נסיבות המקרה.

משרד עורכי הדין שלנו ישנו ניסיון רב בהגשת תביעות בשל פגיעה בפרטיות.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה