Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

מה זה סעיף 4(ג) בתאונות דרכים?

Esam Odeh

שלום

תותח עורך דין מיכאל עזר לנו מאוד עם תביעת אבהות ולאחר מכן בהסדרת המעמד של בת הזוג שלי. צוות המשרד נחמד מאוד והיו מאוד יעילים

סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד מאפשר לצדדים להסכים שבית המשפט יפסוק את הפיצוי המגיע לצדדים על דרך פשרה, בהליך מהיר יותר ומסובך. החיסרון בפסק דין כזה הוא חוסרת האפשרות לערער על הפיצוי בנסיבות רגילות

משרדנו מתמחה בדיני תעבורה, נזיקין, וכמובן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במאמר זה נסביר לעומק את המושג "סעיף 4(ג)" ששומעים הרבה בתחום הפלת"ד, משמעותו, יתרונות וחסרונות.

מה זה סעיף 4(ג)?

מדובר בסעיף מפתח בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שכותרתו "תרופה על נזק גוף", והוא קובע כדלקמן:

"(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לעניין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר."

מכאן שהמדובר בהליך הנתון לבחירת הצדדים והסכמתם להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בדומה מאוד לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט 1984, במסגרתו ניתן להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה בדרך מקוצרת ויעילה.

יתרונות וחסרונות:

להליך על בסיס סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד ישנם מספר יתרונות, בדומה להליכים לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, והחשוב בהן הוא היותו הליך שיפוטי מקוצר ומפושט, ללא צורך בדיון מעמיק של ניהול הוכחות ושמיעת עדים. במקום לנהל את המשפט לאורך שנים, דיון אחרי דיון, ויתכן והדברים הולכים ומסתבכים יותר במהלך ניהול המשפט, ניתן לסיים הכל בפרק זמן הרבה יותר קצר ובצורה פשוטה יותר. יתרון נוסף הוא שהליך פשרה, מטיבו ומטבעו, מסיים הליך בדרכי נועם, כך שכל הצדדים לסכסוך יצאו מרוצים, פחות או יותר, תוך ויתורים הדדיים, מצב של "win win".

החיסרון שבשימוש בהליך זה הוא הקושי בהשגה או בערעור על פסק הדין שניתן לפי סעיף 4(ג), שכן המדובר בפסק דין שאינו מחייב הנמקה, ודי אם בית המשפט כותב את ההכרעה שלו, מבלי שיצטרך להתייחס לנימוקים שהביאו מאותו למתן הכרעה זו. לא ניתן לערער על פסק דין כזה או לתקוף אותו באופן ענייני.

סיבה נוספת לקושייה בקבלת הערעור היא שכאשר שמסמיכים את בית המשפט לתת הכרעה על דרך הפשרה, אז מפקידים את הסמכות בידיו לתת את פסק הדין לפי מה שהוא רואה לנכון לפסוק, מעין התחייבות מהצדדים שבית המשפט מוסמך לפסוק בהליך בדרך הנראית לו נכונה וצודקת, ושתוצאה זו תתקבל על ידי הצדדים.

פסק הדין בדרך האמורה ניתן על בסיס טיעוני הצדדים שבכתבי הטענות וכן החומר המונח בפני בית המשפט. כמו כן ניתן להגיש סיכומי טענות של הצדדים או לקבוע דיון לטיעונים בעל פה של ב"כ הצדדים בטרם מתן פסק הדין. במידה ותוצאת פסק הדין בדרך זו אינה יאה לנו או אינה לרוחנו, ואנו מגישים ערעור על פסק הדין, קשה ונדיר שבית המשפט שלערעור יקבל את טענותינו, במיוחד כשהן במישור המהות. לדוגמה, כאשר בית המשפט פוסק סכום של 10,000 ₪ כפיצוי עבור התאונה שעברנו, ואנו סבורים כי מגיע לנו סכום הרבה יותר גבוה, לרוב יידחה את הערעור משום שאנו כבר הפקדנו את ההכרעה בידי בית המשפט, לרבות בשאלת גובה הפיצוי, והגשת ערעור תהיה מעין "הפרה להתחייבות שלנו".

מכאן שקיימות אפשרויות מצומצמות מאוד לקבלת ערעור על פסק דין כזה, והן יכולות להתקבל בעיקר במישור החוזי – אם אחד הצדדים טעה בהבנת ההסכמה הנ"ל, דבר שכמובן טעון הוכחה על ידי מי שטוען לכך – או אם בפסק הדין נפלה טעות ברורה על פני הפסק, המחייבת את ביטולו או ערעור עליו.

מתי כדאי להסכים למתן פסק דין בדרך 4(ג)?

כאמור, המדובר בהליך מקוצר, פשוט ולא מנומק, ושאינו נכנס לעומקם של דברים או לפרטי הסכסוך. אם מדברים על תאונות דרכים, שהשאלה העיקרית בהן היא היקף הנזק, לאחר הוכחת קיומם של רכיבי היסוד של הפיצוי (כגון ביטוח חובה, רישיון נהיגה וכו'), כי אז גובר הסיכון בנקיטת הליך זה כאשר קיימת טענה לנכות או שנותרה נכות אצל התובע.

במילים אחרות, כאשר מתברר במהלך המשפט כי לתובע נותרה נכות עקב התאונה, כי אז היקף הפיצוי אמור להיות גדול כמה מונים מזה שמתקבל בהעדר נכות, מן הראוי לא להסכים לתת פסק דין בדרך 4(ג), שכן אנו נחשפים לסיכון של קבלת פיצוי שאינו לרוחנו, ושקשה מאוד לבטלו או לערער עליו.

במקרה של קביעת נכות אצל התובע מומלץ להגיש תחשיבי נזק, ולאחר הגשתם בית המשפט נותן הצעה לסיום – מעין המלצה ולא פסק דין – כך שאם הצדדים מסכימים לה, או אז יינתן פסק דין על סמך הסכמת הצדדים, וכולם יצאו מרוצים. מנגד, אם לאחר הגשת תחשיבי הנזק יסרב אחד הצדדים להצעה, ייקבע התיק להוכחות, שידון סביב שאלת הנזק והיקף הפיצוי.

אם יש לכם שאלות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לדיני נזיקין ותאונות דרכים בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.

 סעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד

: 03-3724722

        055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top