במדינת ישראל הוקם בית משפט מיוחד הנועד לטפל בתובענות אזרחיות (לא פליליות) שעילתן סכסוך בתוך המשפחה. בית משפט זה נקרא "בית המשפט לענייני משפחה" (להלן: "בית המשפט"). במאמר זה נדון בסמכויות השונות שישנן לבית המשפט.

אילו תביעות יידונו בבית המשפט לענייני משפחה?

סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע באילו תובענות תהיה לבית המשפט הסמכות לדון:

  • "תובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים"
  • "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא"

מהן תובענות בענייני המעמד האישי?

סעיף 51(1) לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947 מפרט מהם "ענייני המעמד האישי". בעניינים אלו תהיה סמכות מקבילה הן לבית המשפט והן לבית הדין הדתי:

  • נישואין או גירושין
  • התרת נישואין – למחוסרי דת או לבני זוג שלפחות אחד מהם שייך לדת אחרת
  • מזונות
  • כלכלה
  • אפוטרופסות
  • כשרות יוחסין של קטינים
  • איסור השימוש ברכוש של אנשים הפסולים לפי החוק
  • הנהלת נכסי אנשים נעדרים

לבית המשפט לענייני משפחה תהיה הסמכות לדון בכל הנושאים לעיל למעט:

  • נישואין או גירושין (אלא אם כאמור, מדובר בהתרת נישואין כשאחד מבני הזוג או שניהם מחוסרי דת או שייכים לדת אחרת).
  • הנהלת נכסי אנשים נעדרים

בבנושאים אלו תהיה הסמכות לדון רק לבית הדין הדתי, אלא אם מדובר בהתרת נישואין שאז הסמכות נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה.

מהי תביעה שעילתו סכסוך בתוך המשפחה? מי נחשב בן משפחה?

כפי שראינו בית המשפט ידון בתובענות בין אדם (או עזבונו) לבין בן משפחתו (או עזבונו) שעילתן סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוויה אשר יהא.

אנו רואים שישנם שני תנאים שצריכים להתקיים בכדי שבית המשפט ידון בתובענה:

  • תביעה בין אדם לבין בן משפחתו

החוק מגדיר לנו מי נחשב ל"בן משפחה":

  • בן זוג, לרבות הידועה בציבור, בן זוג לשעבר, בן זוג שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג
  • ילד, לרבות ילדו של בן זוגו
  • הורים הורי בן זוגו או בני זוגם
  • נכד
  • הורי הורים
  • אחים ואחיות, שלו או של בן זוגו
  • עילת הסכסוך בתוך המשפחה

פסק דין חבס נ' חבס ניסה להבהיר את המשפט "עילתה סכסוך בתוך המשפחה":

"נראה לי כי אמת-המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה".

בנוסף, ישנן מספר אינדיקציות אותן נבחן בכדי לקבוע האם עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה:

  • הקרבה המשפחתית בין הצדדים – במידה והיחסים בין הצדדים קרובים יותר, ניטה לראות את מקור הסכסוך כמשפחתי (לדוג': בני זוג)
  • האם בין הצדדים ישנם עוד קשרים עסקיים? האם הסכסוך הוא נקודתי למקרה אחד? – במידה וגם בקשרים הנוספים יש סכסוך, אזי נראה זאת כסכסוך משפחתי
  • האם ישנם אנשים זרים הקשורים בסכסוך – במידה והסכסוך הוא רק בין בני משפחה ואינו כולל אנשים זרים, ניטה לראות את הסכסוך כמשפחתי
  • כיצד הצדדים עצמם (סובייקטיבית) רואים את הסכסוך?

סוגי תובענות נוספות שיידונו בבית המשפט לענייני משפחה

החוק מפרט סוגי תובענות נוספות אשר יידונו בבית המשפט:

  • תובענה למזונות או למדור
  • תובענה לאבהות או לאימהות
  • תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991

תובענה לפי החוקים הבאים תידון בבית המשפט:

  • חוק גיל הנישואין, תש"י-1950
  • חוק השמות, תשט"ו-1956
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ
  • חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963
  • חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו
  • חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973
  • חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991
  • חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996
  • הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008
  • הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010

אישור הסכמים בבית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט יכול לאשר הסכמים שונים בעניינים שבסמכותו ולתת להם תוקף של פסק דין, זאת גם כאשר לא תלויה ועומדת תובענה בבית המשפט לגבי ההסכם.

דוגמה: הסכם גירושין, הסכם חיים משותפים, הסכם הורות משותפת, הסכם ממון, ועוד.

בית המשפט יאשר את ההסכם, לאחר שנוכח שהצדדים הבינו את משמעותו וערכו אותו מרצון חופשי.

מעוניינים לקבל ייעוץ בנושאי דיני משפחה? משרד כהן דקר פקס ברוש כאן לשירותכם

במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו יוכלו לייעץ לכם בכל אחד מתחומי דיני המשפחה.

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה

:03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il