Skip to content

האם אתם מכירים את כל מסגרות החינוך שאליהן תוכלו לשלוח את ילדיכם?

Avatar

Michael Decker

מהם סוגי מסגרות החינוך בישראל? מה ההבדל בין מוסד חינוך רשמי לבין מוסד מוכר שאינו רשמי? במאמר זה נציג עבורכם את המסגרות המרכזיות הקיימות וההבדלים ביניהן, על מנת לעשות סדר בדברים.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בתחום דיני חינוך ומשפט מינהלי. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי משפטי, זאת במטרה לשמור על זכויותיהם בחוק. עורכי הדין אצלנו מתמחים בייצוג הורים לתלמידים, מורים ועובדי הוראה ובתי ספר ומוסדות חינוך בפני כל הערכאות המשפטיות. 

החינוך בישראל ציבורי ברובו, אך לא באופן מוחלט. קיימים גם מוסדות חינוך פרטיים, אשר חלק משמעותי מהם מוכר על-ידי משרד החינוך. ההבדלים בין סוגי מסגרות החינוך בישראל אינם באים לידי ביטוי רק בשכר הלימוד (העשוי להיות גבוה במוסדות הפרטיים) אלא גם בבחירת התכנים על-ידי המוסדות, בבחירת התלמידים הבאים בשעריהם וכן הלאה. להלן נעמוד על שני סוגי מסגרות החינוך העיקריים בישראל והבדלים מרכזיים מהם.

בתי ספר ציבוריים בישראל – החינוך הרשמי

סוגי מסגרות החינוך בישראלמערכת החינוך בישראל כוללת בעיקר בתי ספר ומוסדות חינוך ציבוריים (החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הממלכתי המשלב). מוסדות אלה מוכרים באופן רשמי על ידי משרד החינוך, ומתוקצבים על-ידו בשיעור מקסימלי (100%). בהתאם לכך, למשרד החינוך שליטה מלאה על התכנים הנלמדים במוסדות הללו. כמו כן, המוסדות מחויבים לקבל את כל התלמידים המעוניינים ללמוד בהם, כל עוד הם עומדים בתנאי הסף לשם כך. מיון התלמידים נעשה לפי אזורי רישום, אשר נקבעים על-ידי משרד החינוך והרשויות, בהתאם לתקנות הרישום

על פי רוב, להורים קיימת מעט יכולת בחירה, אם בכלל, באשר לבית הספר הציבורי שבו ילמדו ילדיהם. משרד החינוך קבע כללים אשר מאפשרים להורים במקרים מסוימים לבקש העברה של ילדיהם למוסד חינוכי אחר. כמו כן, קיימות רשויות מקומיות (כגון עיריית ירושלים) שבהן קיימת גמישות רבה יותר ביחס לאזורי הרישום. למידע נוסף בנושא מומלץ לקרוא מאמר נוסף שפורסם באתר משרדנו, המפרט על בחירת מסגרות חינוך בישראל.

בתי ספר פרטיים בישראל – החינוך המוכר שאינו רשמי

בישראל קיים מיעוט של מוסדות שאינם מתוקצבים במלואם על-ידי המדינה, ואשר אינם משתייכים לקבוצת מוסדות החינוך הרשמיים של המדינה. תחת קבוצה זו נכללים, בין היתר, הגנים ובתי הספר האנתרופוסופיים, בתי ספר השייכים לזרמים דתיים שונים, בתי הספר הדמוקרטיים ורשתות החינוך האקסטרני. מוסדות אלה נהנים מאוטונומיה מסוימת באשר ליכולת המיון של התלמידים שיתקבלו אליהם. קיימת עצמאות רבה יותר במוסדות הללו באשר לתכני הלימוד המועברים בהם. ואולם, ככל שתכנית הלימוד קרובה יותר לזו של משרד החינוך, התקציב שניתן למוסדות על-ידי המשרד הינו בשיעור גבוה יותר. עדיין, לאור כך שהתקצוב אינו בשיעור המקסימלי של 100%, המוסדות רשאים לגבות שכר לימוד, אשר עשוי לעתים להיות גבוה מאוד. 

האם תמיד רשאים בתי הספר הנ״ל לגבות שכר לימוד מתלמידים הבאים בשעריהם? שאלה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, במקרה של תלמידי תיכון מישוב בעמק הירדן. בית הספר התיכון היחיד בתחום המועצה המקומית היה מוסד מוכר שאינו רשמי, שהשתייך באותו מקרה לאגודה שיתופית של קיבוצים ויישובים מהסביבה. בפסק הדין נקבע כי כאשר הרשויות מפנות תלמידים למוסד מוכר שאינו רשמי, מקום שאין מוסד רשמי מתאים עבורם, עליהן לשאת בעלויות חינוך התלמידים שהופנו אל בית הספר ולא ניתן לגבות מהוריהם שכר לימוד במקרה מעין זה. 

הסקירה שהצגנו לעיל נועדה להמחיש את ההבדל בין מוסדות רשמיים ובין מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, ואת ההשלכות הכספיות שעשויות להיות להבחנה, כפי שקרה בנסיבות פסק הדין שציינו. בכל שאלה משפטית המתעוררת בנושא, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום. 

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני חינוך ומשפט מינהלי

אם הנכם זקוקים לסיוע משפטי בתחום דיני החינוך, נשמח לעזור. צרו קשר עם משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, בירושלים או בפתח תקווה, זאת לשם קבלת ייעוץ וליווי משפטיים. עורכי הדין אצלנו מתמחים במתן סיוע משפטי עבור הורים, עובדי הוראה ומוסדות חינוך וייצוגם בפני הערכאות המשפטיות השונות.

marque déposée

:03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

 

צרו קשר

Scroll To Top