נפילה מסולם

עובד או מנהל במקום בו יש צורך בטיפוס על סולמות? בעבודות בניין, גבס, צבע, חשמל או עבודות קטיף ועוד המבוצעות בגובה חייב המעסיק להתחשב בהוראות בטיחות על מנת לשמור על העובד. במידה ואין הקפדה על הוראות הבטיחות, זכאי העובד לפיצוי לאחר נפילה מסולם, ביחס ישיר לנזק שנגרם לו ולחוסר ההקפדה.

מן המפורסמות כי עבודה בגובה היא עבודה מסוכנת יחסית. ככלל, מדובר בעבודה הדורשת שימוש בידיים, כאשר הגוף נמצא תלוי באוויר ונשען על רגלי הסולם, ומכאן גם קל מאוד לאבד שיווי משקל, וסיכון הנפילה הולך וגדל. משום כך נדרש מהמעסיק לנקוט באמצעי זהירות לצורך שמירה על בטיחות עובדיו, כגון אחיזת יד בטוחה בסולם, אחיזת רגל בטוחה, רתמות בטיחות, ועוד. כל זאת בנוסף לציוד מגן אישי הדרוש לעובד, בהתאם לסוג העבודה המבוצעת.

הסולם שמסופק ע"י המעביד אמור להתאים את סוג העבודה המבוצעת, וכן לעמוד בהוראות התקן של סולמות, על סוגיהם. מכאן שאם מתרחשת תאונה עקב נפילה מסולם, וזאת בשל פגם בסולם עצמו, כי אז המעסיק נושא באחריות עקב רשלנותו באי סיפוק סולם תקין ו/או תקני. אף אם הסולם היה תקין ועומד בהוראות התקן, עדיין יתכן שהמעסיק יישא באחריות בגין נפילת עובד מסולם, וזאת במקרים שהתווה המחוקק, ואשר עוגנו בפסיקת בית המשפט.

במאמר זה, עורך דין המתמחה בדיני נזיקין יסביר מה הן ההשלכות של נפילה מסולם עבור העובד והמעביד.

מה הם אמצעי הזהירות שהמעסיק אמור לנקוט כדי למנוע תאונה תוך שימוש בסולם?

על-פי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007, על המעסיק לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים כלפי עובדיו בעת שימוש בסולם, ואלה המקרים:

• בעבודה על גבי סולמות שגובהם עולה על 2 מטר יש לקיים תקנות הבטיחות בעבודה בגובה.
• על המעסיק לוודא שהעובד הודרך לעבודה בגובה על סולמות ע"י מדריך עבודה בגובה והוא מחזיק אישור הדרכה.
• יש לספק ציוד ואמצעים מתאימים לעובד בגובה על סולם, ולוודא שהעובד משתמש בציוד זה.
• באופן עקרוני סולם נועד לאפשר לעובד לעבור בין מפלסים. הוא לא נועד לביצוע עבודה על הסולם. על כן, על המעסיק לאסור על עובדים לבצע עבודות מעל גבי סולמות, ללא שימוש בציוד להגנה מפני נפילה מגובה. יש לכך חריג כאמור בהמשך.
• בטרם עליה על סולם, על המעסיק לוודא שהסולם עומד על בסיס יציב ובאופן שווה על רגליו.
• יש לוודא שבעת ביצוע עבודה על הסולם יהיה עובד נוסף אשר יחזיק את הסולם.
• במידה ומדובר בסולם גבוה, יש צורך ברתמת בטיחות מערכת בלימת נפילה וציוד מגן
• ככלל, ככל שהסולם גבוה יותר, כך נדרשת נקיטת אמצעי זהירות מוגברים יותר מצד המעסיק לשמירה על בטיחות עובדיו. באותה נשימה, גם אם הנזק של העובד גדול יותר עקב נפילה מסולם, כך גם גדל הסיכוי כי יקבל פיצוי עקב רשלנות מצד המעסיק.

רשלנות המעביד בעבודה על סולמות ושאלת האשם התורם של העובד:

העבודה על סולם היא מסוכנת מעצם היותה עבודה המבוצעת בגובה, אולם נפילה מסולם אינה מטילה אחריות אוטומטית על המעביד. הסיכון הכרוך בשימוש בסולם הוא חלק מסיכוני החיים היומיומיים, וכהוא זה אין להטיל אחריות אוטומטית על כל נפילה מסולם.

סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעים כי על מנת להגיש תביעה לפיצויים מכוח עוולת הרשלנות, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים המחייבים הוכחה. או במילים אחרות יש להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות: חובת זהירות המוטלת על המזיק כלפי הניזוק, התרשלות או רשלנות המזיק כלפי הניזוק, וקיומו של נזק שנגרם לניזוק כתוצאה מהתרשלות המזיק (או מה שנקרא: "קשר סיבתי" בין הרשלנות של המזיק לנזק שנגרם לניזוק).

הפסיקה של בית המשפט מבחינה בין שני סוגים של חובת זהירות: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. ככלל, חלה חובת זהירות מושגית של כל מעסיק כלפי עובדיו בדבר שמירה על גופם וחייהם, ע"י נקיטת אמצעי זהירות סבירים עבור העובדים בעת ביצוע העבודה. אם אכן חלה חובת זהירות מושגית ביחסי עובד-מעביד, ובד"כ היא כן חלה כאמור, עוברים לסוג השני של חובת הזהירות והיא חובת הזהירות הקונקרטית, אשר דנה בשאלה אם במקרה הספציפי הזה קיימת חובת זהירות של המעסיק כלפי העובד הניזוק וכי היה עליו לצפות את קרות הנזק. שאלת חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת בהתאם לשיקולי מדיניות משפטית, שיכולים לאשר או לשלול את קיומה של החבות. שיקולים אלה התגבשו עם הזמן בפסיקת בית המשפט, כל מקרה לגופו.

ביסוד השני, התרשלות או רשלנות, בוחן בית המשפט אם התנהגות המזיק חרגה מסטנדרט של התנהגות סבירה ובכך כי יצרה סיכון לא סביר לסביבת העובד, כאשר שאלה זו נבחנת על פי הערך החברתי שלה והשלכותיה, תוך עריכת האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים בהתאם לשיקולי מדיניות משפטית.

היסוד השלישי הוא קיומו של נזק גוף שהינו תוצאה ישירה של רשלנות המעסיק, קרי כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות המזיק.

התקיימותם של שלוש היסודות הנ"ל מובילים למסקנה כי המעביד התרשל וכי הוא אחראי לנזק שנגרם לעובדו.

המוסד לביטוח לאומי:

עצם היותה תאונת עבודה, מן הסתם מניע את התובע/הניזוק למצות את זכויותיו ע"י פניה למוסד לביטוח לאומי, מחלקת נפגעי עבודה על מנת להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, וכן לקבל את התשלומים המגיעים בהתאם, כגון דמי פגיעה, מענקי נכות זמנית, אם הוא זכאי לכך, וכן מענק נכות לצמיתות, במידה ונקבעת נכות עד 19%, ואף לקצבת נכות חודשית, במידה והנכות שנקבעת היא 20% ומעלה.

איזה מסמכים צריך להציג:

מהאמור לעיל חשוב מאוד להמציא מסמכים בסיסיים וחיוניים הנוגעים הן לשאלת האחריות והן הנזק, כגון תמונות של זירת האירוע, המפגע/המכשול/הסולם הפגום, רשימת עדים, אם ישנם, מסמכים ותיעוד רפואי שקושר את האירוע לנזק שנגרם. בהקשר זה חשובה מאוד שאלת סמיכות הזמנים בין תאריך/שעת האירוע לבין הפניה הראשונה לטיפול רפואי. בשלב מאוחר יותר תיבחן כמובן השאלה הרפואית והצורך בהגשת חוות דעת רפואית, לאחר התייעצות עם מומחה רפואי בתחום הנזק שנגרם.

מטבע היותה תאונת עבודה יתבקש הניזוק גם להמציא טופס בל/250, אותו אמור לקבל מהמעסיק, וזאת לצורך קבלת טיפולים רפואיים בהשתתפות של המוסד לביטוח לאומי.

דוגמא מהפסיקה:

להלן נביא דוגמא לתביעה לנזקי גוף שאירעה לתובע בעטיה של תאונת עבודה בגין נפילה מסולם. הצדדים היו חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק. המדובר בת"א 42589-06-17, ס.ק. נגד הכשרה ואח', שלום, חיפה, ניתן מפי כב' השופט כנעאן ביום 19.6.19.

התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 13/12/2015. על פי הנטען בכתב התביעה ביום התאונה עבד התובע בשירות הנתבעת מס' 1 בעבודות טיח. התובע טען כי ביצע את העבודה בגובה וזאת באמצעות סולם ולא על ידי הנחת פיגומים כמקובל בענף. תוך כדי עבודה ו- "הליכה" עם הסולם איבד התובע את שיווי משקלו, מעד, נפל ונחבל ברגל שמאל.

כתוצאה מהתאונה סבל התובע משבר ברגל שמאל, עבר ניתוח לקיבוע פנימי של השבר ואושפז בבית חולים לגליל מערבי בנהריה למשך 10 ימים. המוסד לביטוח לאומי אף הוא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה וקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% והמליץ על הפעלת תקנה 15 במלואה כך שהנכות הועלתה לשיעור 30%.

התובע טען שמדובר בעוולה של רשלנות. הנתבעות כפרו בכתב הגנתן בהתרחשות התאונה ובאחריותן לנזקי התובע וטענו שלא הייתה התרשלות מצד המעבידה ולחילופין אם התאונה אירעה, היא אירעה בשל אשמו המכריע של התובע. עוד נטען כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו וכי הנזקים הנתבעים הם בלתי סבירים. מומחה מטעם התובע קבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 32.5%, בעוד שהנתבעות הגישו חוות דעת נגדית ולפיה לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10%.

בפסק דינו הנ"ל קיבל בית המשפט את התביעה, תוך שהוא קובע כי המעסיק נושא באחריות לאירוע התאונה, ברם, ייחס אשם תורם בשיעור 20% על התובע.

בית המשפט הדגיש את ההלכה לפיה הסיכון של היפגעות מסולם אינה נמנית על הסיכונים הסבירים (ראו: ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה). עוד נפסק כי שימוש בסולם – המהווה כלי שגרתי ושכיח – יכול להקהות את חושיו של עובד לרבות המנוסה ביותר ולגרום לכך שלא ישים לב לסכנות הטמונות בכלי (ראו: ע"א 320/90 מפעלי לוקי לבניה בע"מ נ' מחמוד).

בית המשפט הדגיש כי בעניין שהונח בפניו יש תוספת סיכון על האמור לעיל במובן זה ששיטת העבודה הייתה של תנועה והליכה בעזרת הסולם. שיטת עבודה זו מעמידה את התובע בסיכון נוסף המחייב את המעבידה בנקיטת אמצעי זהירות. היה עליה לספק משטח עבודה אחר ובטוח כגון פיגום מקום בו העבודה מתייחסת לשטחים נרחבים ולא למקום ממוקד.

שאלת האשם התורם:

כאמור, בית המשפט ייחס 20% בגין אשמו התורם של התובע, ותוך שהוא מצטט את הפסיקה בעניין, לפיה הגם שלא בנקל יזדרז בית המשפט ויטיל אשם תורם על עובד שנפגע במהלך בצוע עבודתו, עדיין ההצדקה לכך היא שברגיל המעביד הוא בעל האמצעים למזער סיכונים ולמנוע אותם. התובע הוא עובד בעל ניסיון רב שנים, אשר בחר לעבוד בשיטה רשלנית, ומכאן יש להטיל עליו אשם תורם בשל חוסר זהירותו בתנועות שביצע בזמן ההליכה עם הסולם. מאידך החובה הבסיסית לספק כלים נאותים ומתאימים מוטל על המעביד זאת בנוסף על חובתו לנקוט בשיטת עבודה בטוחה ולפקח על קיומה (ראו: עניין קלינה לעיל). לכן אין להפריז באשמו התורם של התובע ועיקר האחריות הוא על המעבידה. במכלול שיקולים אלו בית המשפט הטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 20%.

צרו קשר:

במידה ונפגעתם בנפילה מסולם באשמה חלקית או מלאה של המעביד, נפלתם ברחוב או בחנות, או שיש בידיכם עילה אחרת לתביעה, צרו קשר עם משרדנו לייעוץ ועזרה מעורך דין לדיני נזיקין.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

תביעה נגד העירייה – נפילה ברחוב פיצוי על נפילה בחנות נפילה מפיגום נפילה ממנוף נפילה במדרגות ציבוריות נפילה בבניין משותף נפילה בבית תאונה או נפילה בשטח פרטי נפילה באולם אירועים תביעה בגין נפילה בחניון נפילה בכביש פיצוי על נפילה בקניון רשלנות רפואית בניתוח קיסרי תביעה נגד עו״ס ופקידי סעד ייעוץ מקצועי מעורך דין מומחה לענייני רשלנות רפואית בישראל פוסט טראומה לאחר שירות צבאי – דמי ביטוח לאומי ואחוזי נכות (מידע משפטי) הגדלת אחוזי נכות בביטוח לאומי (מידע משפטי) תאונת החלקה על כתם שמן (מידע משפטי) מה ההבדל בין הליך אזרחי והליך פלילי מה חשוב לדעת לגבי נזקי גוף לאחר תאונת דרכים?