מזונות בן זוג – החובה לפי הדין העברי

מזונות בן זוג (להלן: "המזונות") בדין העברי מוכרים לנו גם בשם "מזונות אישה".

החובה במזונות לפי הדין העברי חלה רק על הבעל כלפי אשתו ולא להיפך, במאמר זה נדון בהיקף החובה, גבולותיה והעילות השונות העלולות לאיין אותה.

הדין החל במזונות בן זוג

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), הינו החוק העוסק במזונות. סעיף 2 לחוק קובע כדלהלן:

(א)  "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

(ב)  "אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה".

החוק קובע כי במזונות חל הדין "האישי" היינו הדין "הדתי", כאשר חל הדין דתי אזי הוראות החוק לעניין מזונות לא יחולו, הוראות החוק כן יחולו במצבים הבאים:

• אדם אינו חבר אחת העדות הדתיות המוכרות בישראל
• האדם מוגדר "חסר דת"

כאמור, כאשר מדובר באדם יהודי, הדין החל עליו הוא הדין העברי ולא הוראות החוק, עם זאת, בניגוד לשאר הוראות החוק, יחול סעיף 2א לחוק (יורחב  בהמשך), גם בהתקיים הדין הדתי ( חקק נ' חקק).

הוראות הדין העברי במזונות בן זוג

הדין העברי מחיל על הבעל חובת מזונות, עקרונות חובה זאת מפורטים להלן:

• חובת המזונות כוללת:

אוכל, ביגוד, ריפוי, מדור וכל הנושאים הדרושים לכלכלת האישה

• "עולה עמו ואינה יורדת עמו"

"עולה עמו":  ככל שרמת החיים של הבעל עולה כך תעלה רמת החיים של האישה.

"ואינה יורדת עמו": האישה לא תרד מתחת לרמת החיים אליה הורגלה לפני הנישואין

• גובה המזונות

גובה המזונות נקבע בהתאם למנהגי המקום והחברה בהם חיים בני הזוג

• חובת המזונות היא רק על הבעל כלפי אשתו

אישה אינה חייבת לפרנס ולזון את בעלה גם כאשר היא עשירה

• התניה על הדין העברי

בני הזוג יכולים לקבוע ביניהם הסכם הקובע אחרת מהדין העברי (לדוג': האישה תזון את הבעל)

מתי חלה החובה למזונות בן זוג?

חובת הבעל במזונות חלה רק עד הגירושין

עם זאת ישנם שני חריגים (יפורטו בהרחבה בהמשך), בהתקיים אחד מהם יהא הבעל פטור מחובת המזונות טרם הגירושין:

• חריג 1 – האישה והבעל חיים בנפרד
• חריג 2 – קמה עילה מכוח התנהגות האישה או מעשיה

פטור הבעל ממזונות בן זוג כאשר בני הזוג לא חיים יחד

ככלל, כאשר בני הזוג אינם חיים יחדיו (אך עדיין נשואים) יהא הבעל פטור ממזונות, עם זאת במקרים המפורטים להלן, תהא האישה זכאית למזונות על אף החיים בנפרד:

• הבעל הוא זה שעזב את הבית והאישה אינה אשמה בכך (פלולי נ' פלולי)
• האישה עזבה את הבית, אך הייתה לה סיבה מוצדקת לכך
• הבעל חויב לתת גט לאישה אך מסרב לתתו, מושג הנקרא "מעוכבת מחמתו"

פטור הבעל ממזונות בן זוג כתוצאה מהתנהגותה ומעשיה של האישה

ישנן מספר עילות אשר בהתקיים אחת מהן יהא הבעל פטור ממזונות עוד טרם הגירושין. הסמכות לקבוע את התקיימות אחת העילות היא בידי בית הדין הרבני (להלן: "בית הדין") או בידי בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט"), העילות השונות הן כדלהלן:

• מורדת

מורדת הינה אישה המסרבת לחיות חיים משותפים עם בעלה. בכדי שאישה תוכרז כמורדת צריכים להתקיים כמה תנאים מוקדמים כגון: התראה, הכרזה בפומבי ועוד

• מעשה כיעור

כאשר אישה עושה מעשה לא צנוע המעלה חשד שזנתה, עם זאת לא כל מעשה לא צנוע הוא מעשה כיעור, אלא רק מעשה המעלה חשד לזנות.

• מעשה זנות

אישה שזנתה עם גבר אחר וישנם שני עדים שיכולים להעיד על כך.

ככלל, הודאת האישה בלבד (ללא שני עדים) שהיא זנתה לא מספיקה להקמת העילה, כיוון שיש חשש שהיא עושה כך בכדי שהבעל יחויב לתת לה גט, עם זאת ייתכנו מצבים בהם הודאת האישה שזנתה תספיק להקמת העילה, זאת כאשר אפשר לבסס את הודאתה עם עדים נוספים.

• עוברת על דת משה

אישה שבאופן מודע ובכוונת מכוון מביאה את בעלה לעבור על מצוות התורה.

• עוברת על דת יהודית

אישה שלא מתנהגת בצניעות בלבושה ובהתנהגותה.

כאשר הבעל בעצמו מתנהג ופועל כמעשי האישה, הוא עשוי להמשיך להיות מחויב במזונותיה (גרינהאוז נ' גרינהאוז)

• סרבנית גט

כאשר בית דין רבני פסק שעל בני הזוג להתגרש והאישה מסרבת לקבל את הגט, יכול בית הדין לאפשר לבעל "להשליש" (להפקיד) את הגט והכתובה והבעל יהא פטור ממזונות מכאן ולהבא.

קיזוז חובת הבעל במזונות בן זוג בהתחשב בהכנסות באישה

כאשר לאישה יש הכנסות ממקורות שונים, רשאי בית הדין או בית המשפט להתחשב בהכנסות אלו ולקזזם מחובת המזונות של הבעל, המקורות בהם נתחשב הם כדלהלן:

• מעשה ידיה

זהו מושג בדין העברי שכוונתו להכנסות של האישה מעבודתה, כאשר האישה יוצאת לעבוד ומרוויחה שכר, משכורתה תקוזז כנגד זכותה למזונות. (יוסף נ' יוסף).

• הכנסות שוטפות מעבודה בעבר

הכנסות שוטפות הניתנות לאישה כתוצאה מעבודה בעברה, ניתנות אף הם לקיזוז כנגד מזונותיה (ספורטה נ' ספורטה)

• הכנסות האישה מנכסים ומקורות אחרים

כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, כאשר חל הדין הדתי הוראות החוק אינן חלות, זאת למעט סעיף 2א לחוק הקובע כדלקמן:

"בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר."

כלומר, ניתן להתחשב גם בהכנסות האישה מנכסיה ומכל מקור אחר.

הזכות למדור כחלק ממזונות בן זוג

זכות האישה למדור (מגורים) היא חלק מזכותה למזונות. מכוח העיקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו", האישה זכאית לאותם תנאי מגורים אליהם הורגלה במהלך נישואיה (גודל דירה, מספר נפשות, חדרים), אך לא לאותן זכויות בדירה כגון, מעבר לדירה בשכירות ולא לדירה בבעלות (כליפא נ' כליפא).

הזכות למדור כוללת גם את הזכות למדור "שקט ושליו",

מכוח זכות זו פיתחה הפסיקה את המושג "צו הרחקה", צו האוסר על הבעל להיכנס לבית הזוג כאשר ישנה סכנה מוחשית לאלימות פיזית, מילולית, נפשית ו/או רוחנית כלפי האישה או הילדים.

בנוסף לצו הרחקה (שפיתחה הפסיקה), ישנם צווים נוספים הקבועים בחוק המתמודדים עם אלימות/הטרדות/איומים כגון:

• צו הגנה 

2 (א)  בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן – צו הגנה):

(1)   להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;

(2)   להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

(3)   לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;

• צו למניעת הטרדה מאיימת

5 (א)  צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:

(1)   להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;

(2)   לאיים על הנפגע;

(3)   לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(4)   ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

(5)   להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;

מזונות משקמים

מזונות משקמים, כשמם כן הם, ניתנים לאישה לזמן מוגבל על מנת לשקם את מצבה הכלכלי לאחר הפרידה מבן זוגה.

כאמור, מזונות לפי הדין העברי ניתנים רק עד הגירושין אלא אם מתקיימות אחת מעילות הפטור, כתוצאה מכך נוצרו מצבים בהם סירבה האישה לגירושין מהסיבה הפשוטה שלא תצטרך לוותר על מזונותיה.

במקרים רבים מדובר על אישה אשר טיפלה במשק הבית וגידול הילדים במהלך נישואיה ולא פיתחה עיסוק/מקצוע או מקור פרנסה משלה. כעת משתמו הנישואין, עומדת האישה בפני שוקת שבורה ומטה לחמה נגדע, זאת כיוון שהמזונות מסתיימים בגירושין.

כדי להתמודד עם מצבים אלו ועל מנת לאפשר לאישה להשתקם כלכלית קבע בית המשפט העליון (3151/15 פלונית נ' פלוני) כי במקרים מסוימים ישולמו מזונות גם לאחר הנישואין, מזונות אלו נקראים "מזונות משקמים":

"מזונות משקמים מסוג זה יכולים להקטין את התמריץ לתופעה של "סרבנות גט" הנובעת מטעמים כלכליים, וכן להעניק לבית המשפט האזרחי כלי אפקטיבי להתחשב בשיקולי הגינות ותום לב. מזונות משקמים יכולים לתת מענה חלקי לתוצאות הנובעות מכך שבן הזוג אשר תרם לעבודות הבית יכול למצוא עצמו במצב שבו לעבודתו אין "ערך שוק" הניתן למימוש".

"מזונות משקמים – כשמם כן הם. אין מדובר בזכאות קבועה למזונות, אלא בזכאות שנועדה להשיג תכלית שיקומית של השתלבות בשוק העבודה – תכלית שעניינה קיום בכבוד לאותה תקופה של "השתקמות", המשקפת את ההסתמכות על הקשר הזוגי עד כדי פגיעה ביכולת להתפרנס. הדבר יכול להתבטא, למעשה, גם ב"גישור" עד להתגבשותה של זכאות אחרת להתפרנס, כגון קרן פנסיה וכדו'. על כן, ככלל, ניתן ואף צריך, לקבוע מועד קצוב למתן המזונות".

למי הסמכות לדון במזונות בן זוג?

הסמכות לדון במזונות בן זוג נתונה לשתי ערכאות

• בית המשפט לענייני משפחה

סעיף 1(3) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995

1.      בחוק זה, "ענייני משפחה" – אחת מאלה:

• תובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים;

(3)תובענה למזונות או למדור;

• בית הדין הרבני

סעיפים 3 ו4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 , מאפשרים לבית הדין לדון במזונות בשני מצבים:

.3"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".

מדובר על כריכת סוגיית המזונות בתביעת הגירושין.

4. "הגישה אישה יהודייה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט בעניין".

האישה (ורק היא) יכולה להגיש תביעת מזונות, אף שלא במסגרת גירושין.

מעוניינים לקבל ייעוץ בנושא מזונות בן זוג או נושאים אחרים בדיני משפחה? משרדנו כאן לשירותכם

במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים, עורכי הדין שלנו יתנו לכם ייעוץ בנושא מזונות בן זוג וכל נושא אחר בתחום המשפחה.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]