מהו הסדר כובל ומתי הוא נחשב לחוקי?

אישור הסדר כובל אינו עניין של מה בכך. בית הדין ישקול שיקולים רלוונטיים ויחליט האם לאשר הסדר כובל. אם אתם רוצים לדעת מהם השיקולים ולהרחיב את הידע לגבי הסדרים כובלים, פטורים ותוקפם, קראו את המאמר הבא מאת עורכי הדין ממשרדנו אשר מסביר את הנושא.

חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (לשעבר, חוק ההגבלים העסקיים) מסדיר את דיני התחרות הכלכלית בישראל.

הסדר כובל – מהו?

החוק מגדיר מהו הסדר כובל, וקובע בסעיף 2, כי הסדר כובל הוא הסדר שנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן שעלול לפגוע בתחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

כמו כן, בהתאם לחוק, ההסדרים הבאים הם הסדרים כובלים אסורים:

1. המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם על ידי הלקוח.
2. הרווח שיופק.
3. חלוקה של השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמן יעסקו.
4. הגבלה של כמות הנכסים או השירותים שבעסק, האיכות או הסוג שלהם.

יש לציין, כי ישנם הסדרים כובלים "אופקיים" ו"אנכיים". הסדר אופקי – הסדר שנעשה בין שני צדדים המתחרים זה בזה. הסדר אנכי – הסדר שנעשה בין גורמים שנמצאים במקטעים שונים של שרשרת הייצור.

ניתן למצוא דוגמאות רבות שפורסמו בתקשורת להסדרים כובלים ולתוצאות בשל כך, למשל:

• קרטל הלחם – ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, נשלח ל-5 חודשי מאסר בכלא בשל החלק שלו כצד להסדר כובל בקרטל הלחם. אנג'ל הודה במסגרת הסדר טיעון. בנוסף, הוא נקנס בסכום של 300,000 שקלים ונפסל לכהן כדירקטור בחברה ציבורית למשך 5 שנים. מאפיית אנג'ל הורשעה גם היא כצד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, ונקנסה בסכום של 1.4 מיליון שקל.
• * קרטל המעליות – בימים האחרונים (12.3.2021) הוגש כתב אישום כנגד נושאי משרה בכירים בשש חברות מעליות בגין תאום מחירים וחלוקת שוק. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד ולפיו, החברות שינדלר, קונה, אלקטרה, כפיר ועלרד ערכו הסדרי אי תחרות לגבי לקוחות, והחברות אלקטרה, כפיר ועלרד ערכו תיאומי מכרזים והצעות מחיר. עניינם של ההסדרים הוא שירותי אחזקה למעליות.

ע"פ כתב האישום, הסדרים אסורים אלו בין החברות נמשכו לאורך שנים.

מה לא מהווה הסדר כובל?

למרות האיסור על הסדר כובל, נקבע בחוק כי ישנם הסדרים מסוימים שאמנם מגבילים את התחרות, אך הם לא ייחשבו להסדרים כובלים. זאת, משום שההסדר מאושר ע"פ דין או בשל כן שאין מקום לראות בהסדר כהסדר כובל מעצם טיבו.

ההסדרים העיקריים הם אלו:

1. הסדר שכבילותיו נקבעו ע"פ דין.
2. הסדר שכבילותיו נוגעות לזכות שימוש באחד מהנכסים הבאים: פטנט, מדגם, עיצוב, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים ובתנאי שההסדר הוא בין בעל נכס ובין מקבל זכות השימוש בו ואם נכס כאמור טעון רישום – בתנאי שהוא נרשם.
3. הסדר בין בעלים של מקרקעין לבין מי שקונה את הזכות במקרקעין שקשורה לסוג הפעולות שיעסוק בהן.
4. הסדרים שנוגעים לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית.
5. הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת הבת שלה.
6. הסדרים שקשורים לתובלה בינלאומית באוויר, או לתובלה בינלאומית משולבת, באוויר וביבשה.
7. התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק – כלומר: התחייבות להימנע מקיום תחרות.
8. הסדר של ארגון עובדים או מעבידים שקשור להעסקת עובדים ולתנאי עבודתם.

סעיף 4 לחוק התחרות עוסק באיסור על הסדר כובל, וקובע מפורשות, כי אדם לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או חלקו, אלא אם כן קיבל מבית הדין להגבלים עסקיים אישור, היתר זמני או פטור.

אישור הסדר כובל – מתי יינתן?

מי שמבקש לעשות הסדר כובל, יגיש לבית הדין בקשה לאישור הסדר כובל. המבקש ימסור העתק מהבקשה לממונה.

בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור שההסדר הוא לטובת הציבור. בית הדין רשאי להתנות את אישור ההסדר בתנאים.

בית הדין יבחן את טובת הציבור וכן את תרומת ההסדר הכובל לציבור ואת השאלה האם התועלת הצפויה לציבור תעלה באופן ממשי על הנזק שעלול להיגרם לציבור או לחלק ממנו שאינו צד להסדר. בהתאם לסעיף 10 לחוק, בית הדין יקח בחשבון את הנקודות הבאות:

1. שיקולים הנוגעים לייעול הייצור והשיווק של הנכסים או השירותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן.

2. הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור.

3. מניעת תחרות בלתי הוגנת שעלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השירותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שלא מהווה צד להסדר.

4. מתן אפשרות לצדדים להסדר להשיג אספקה של נכסים או שירותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה.

5. מניעת פגיעה חמורה בענף שחשוב למשק המדינה.

6. שמירה על המשך קיום מפעלים המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באזור שעלולה להיווצר בו אבטלה ממשית בשל סגירת המפעלים או צמצום הייצור בהם

7. שיפור במאזן התשלומים של המדינה ע"י צמצום היבוא או הוזלתו או ע"י הגדלת הייצוא וכדאיותו.

בית הדין יכול לתת את האישור המבוקש, הוא יכול לאשר את ההסדר לתקופה מוגבלת, והוא יכול גם להורות על תיקונים בהסדר קיים וכן על ביטולו של ההסדר. אם בית הדין יחליט לאשר את ההסדר והוא לא יקבע תקופה לפרק זמן שבו ההסדר יהיה בתוקף, ההסדר יהיה מאושר לתקופה שהצדדים קבעו הצדדים או לשלוש שנים, לפי משך הזמן הקצר יותר.

בקשת פטור מאישור הסדר כובל

סעיף 14 לחוק קובע, כי לבקשת צד להסדר כובל, ולאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, הממונה רשאי לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מחובתם לקבל את אישור בית הדין להסדר. זאת, אם הוא שוכנע כי התקיימו התנאים הבאים:

1. הכבילות שבהסדר הכובל לא מגבילות את התחרות בחלק משמעותי של שוק שמושפע מההסדר, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק משמעותי מהשוק אבל אין בהן כדי לפגוע פגיעה ממשית בתחרות בשוק.
2. עיקרו של ההסדר הכובל אינו בהפחתת התחרות או במניעתה, ואין בו כבילות שלא נחוצות למימוש עיקרו.

החוק מוסיף וקובע, כי לאחר התייעצות עם הוועדה, הממונה רשאי להתנות את הפטור בתנאים, לשנותו או לבטלו.

פטור סוג

סעיף 15א. לחוק קובע, כי באישור הוועדה, הממונה רשאי לקבוע כללים לסוגי הסדרים כובלים, אשר צדדים להם יהיו פטורים מקבל אישור בית הדין, ובתנאי שמתמלאים התנאים הבאים:

1. הכבילות שבהסדרים לא מגבילות את התחרות בחלק ניכר של שוק המושפע מההסדרים, או שהן עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר מהשוק כאמור, אך אין בהן כדי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות בשוק.
2. עיקרם של ההסדרים הוא לא בהפחתת התחרות או במניעתה והם לא כוללים כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.

תוקפו של פטור סוג יהיה למשל חמש שנים, אלא אם כן בכללי פטור הסוג נקבע מועד מוקדם מכך.

צרו קשר לקבלת סיוע

בכל שאלה לגבי הסדר כובל, אישורו או קבלת פטור מאישור, מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני הגבלים עסקיים ולהתייעץ עימו. מדובר בנושא מורכב, שמצריך הבנה משפטית עמוקה וניסיון עשיר בדיני תחרות. במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין המתמחים בדיני תחרות ובהגבלים עסקיים, והם ישמחו לייעץ לכם בנושא.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]