Skip to content

מגורשי ספרד בפאס – דרכון אירופאי ליוצאי מרוקו

יהונתן גבריאלוב

יהונתן גבריאלוב

במשך הזמן הייתה פאס מוקד עלייה לגדולי חכמי הלכה. רבנים מצרפת, איטליה, ספרד, וטוניסיה, נהרו אליה על מנת לשמוע חידושי תורה ופלפולים מזקני העיר וצעיריה.

עם זאת, כפי שיתואר במאמר – יהודי פאס לא אחת סבלו מפרעות וטביחות המוניות של המון אסלאמי זועם. בסיבה זו התדלדלה הקהילה במרוצה הדורות, עד שכמעט נעלמה לחלוטין.

בשנת 1492, הגיע לעיר קהל של אלפי מגורשים ספרדים, והקים בה רוח יהודית חדשה. הקהילה הספרדית שגשגה כל כך, עד שהשכיחה את ימי הזוהר שעברו בעיר 500 שנים קודם לכן. יהדות פאס פרחה עד למאה ה-20, ובעקבות פרעות נשנות ונסיבות הזמן, החליטה להגר לישראל, צרפת, קנדה ומדינות נוספות.

משרד עו"ד הוצאת אזרחות פורטוגלית כהן, דקר, פקס וברוש. משרדנו מטפל בבקשות אזרחות בעזרתם של עו"ד בקיאים ואמינים. אנו עומדים במגעים עם הקהילה היהודית בפורטו, שאחראית על הנפקת מכתב ההמלצה וכן גם עם לשכות משרד הפנים בפורטוגל.

מגורשי ספרד בפאס – דרכון פורטוגלי ליוצאי מרוקו

מגורשי ספרד בפאס – דרכון אירופאי ליוצאי מרוקו

קורות חיי קהילת יהודי פאס מגיעים עד המאה ה-8 (לפחות על פי הכתוב). בקהילה עמדו לאורך הזמן גאוני הלכה ופוסקים נודעים כדוגמת רבי יצחק אלפסי, רבי יוסף אבן מיגאש, משפחת אבן דנאן, רבי מימון הדיין ובנו הרמב"ם ועוד.

שמה של הקהילה התפרסם בימי הביניים אודות בקיאותם הרבה של חכמיה בדיני ההלכה ובחכמת הגויים. ישנה סברה הטוענת כי יהודי העיר התיישבו בה בתקופת הפלישות המוסלמיות, שהגיעו מחצי האי ערב לפני כ-1300 שנים.

אחת הסיבות להגעתם הייתה עקב מיקומה הגיאוגרפי המצוין, ותפקידה כנקודת מסחר מרכזית של מרוקו במהלך מאות שנים. העיר נעשתה גשר כלכלי בין העולם המזרחי למערבי, יחד עם הכיבושים המוסלמיים של אזור מרוקו.

קהילת יהודי פאס טרם הגעת מגורשי ספרד

בחלוף הדורות הקהילה שגשגה וגדלה, אולם חוותה לא פעם פרעות זעם והרס רב בידי המקומיים. בשנת 1033, התחולל טבח רחב ממדים שדילל את אוכלוסיית יהודי העיר. כ-6,000 יהודים נרצחו על ידי שבט בַּנוּ אִיפְרַן הקנאי לאסלאם. רבים אחרים ברחו מן העיר למחוזות המזרחיים או הצפוניים.

לאחר מכן המשיך לגדול הישוב היהודי, אך מהומות נוספות שחוו במהלך הזמן פגעו כמעט אנושות במספרם. בשנת 1391, הצטרפו יהודים נוספים ליישוב הקטן. אלה היו יהודים ספרדים שהגיעו מהעיר סביליה, כתוצאה מגזירות קנ"א. גזירות אלה בספרד הפכו את מצב היהודים באי האיברי לסיר לחץ לוהט. בסיבה זו עזבו אלפים את ספרד והתנחלו במושבות הצפון אפריקאיות, כאשר פאס היוותה אחת מהן.

מאה שנים לאחר הגעתם של יהודי סביליה, נוכחותם כמעט ולא הורגשה עקב התנכלויות חוזרות שחוו. ההתנכלויות גרמו לבריחתם לערים השכנות. מסופר כי בשנת הגירוש – 1492, נותרו בעיר בערך 100 יהודים בסך הכל.

מגורשי ספרד בעיר פאס

כאשר באו מגורשי ספרד מילאו את העיר בקהלם. ישנן הערכות המדברות על בין 5,000-20,000 יהודים ספרדים שהגיעו אליה. הרבה תודות להם הפכה העיר מוקד משיכה דומיננטי של סחר חליפין, אמנות, מלאכה, פילוסופיה ותורה.

טווח המספרים הלא עקבי, נובע עקב העובדה כי מגורשים רבים מתו כתוצאה מרעב כבד ששרר במרוקו באותו זמן. כפי הנראה רבים נספו גם ממחלה (אולי דֶבֶר, מלריה או טיפוס הבטן) שפקדה את האזור. יחד איתם, אלפים בחרו לעזוב עם בוא החורף. היו מהם שהיגרו מזרחה והיו שחזרו חזרה לספרד, בה התנצרו וחיו חיי מותרות, באופן אליו התרגלו עד הגירוש.

לאורך השנים המשיכו לנהור אל העיר יהודים נוספים שבאו מספרד כאנוסים. בנוסף להם, גם חלק מיהודי פורטוגל שחוו גירוש דומה בשנת 1497 הדרימו למרוקו. עם זאת, ההגעה הראשונית לאחר הגירוש נחשבה למשמעותית ביותר. מדוע?

שנתיים בלבד לאחר שהגיעו לעיר, תיקנו מועצת חכמי המגורשים את קאנון ההלכה הספרדי המפורסם – "תקנות המגורשים". או בשם הפחות מוכר "תקנות פאס". אסופת הדינים שנקבעה בשנת 1494, הוחזקה כקובץ דיני ההלכה הרשמי של כל יהדות מרוקו עד לאמצע המאה ה-20.

התקנות תוקנו בשפת הלדינו שאותה הביאו היהודים מספרד. במשך 200 השנים הראשונות לשהותם בפאס, הקפידו המגורשים לדבר, לשיר ולנאום בבתי הכנסיות בשפה זאת. אולם באופן טבעי, השפעת השפה השלטת, המנהגים המקומיים, לשון העסקים וכו', גרמו לספרדים לעזוב את השפה האותנטית ולאמץ את הערבית המרוקאית.

חיי המגורשים בפאס

מגורשי ספרד בפאס – דרכון אירופאי ליוצאי מרוקו

עם התקהלותם של עוד ועוד יהודים, הוחלט על ידי הנציבים המקומיים על הקמת שכונה יהודית גדורה, אשר מזכירה את הגטו, שהחל לקחת חלק גם באירופה. השכונה היהודית נקראה מֶלַח – על שם המרכיב הבסיסי שנמצא בכל בית. ישנן אגדות שנרקמו במשך השנים לגבי משמעות השם. האגדה המבוססת ביותר טוענת כי היהודים הוכרחו למלוח את ראשי האסירים שהוצאו להורג קודם להצגתם בעיני ההמון.

לאורך המאה ה-16, נוצרו ויכוחים וריבים נוקבים בין קהילת המגורשים לתושבים. אלו חלו בדרך כלל בסיבת שוני התפילה, השפה ובייחוד מסורות ההלכה. לתושבים לקח כמעט 100 שנים עד שקיבלו על עצמם את ההלכה הספרדית, שהייתה בעלת מעמד גבוהה ונחשב הרבה יותר. במאה ה-17, דיני השחיטה והאישות הספרדיים כבר היו חלק אינטגרלי בקהילת פאס. זה לאחר שקהילת התושבים כולה נבלעה בזו הספרדית.

יהודי הקהילה עסקו במגוון רחב של מקצועות., אולם בלטו במיוחד בתחום המסחר. המסחר העיקרי היה בעסקי המלח, צבע אינדיגו, טבק, תבלינים, דגן וסוכר. מלבד זאת היו גם ספקים של כלים צבאיים, חרשי ברזל, בורסקאים, נפחים, וכן קידמו את תעשיית הטקסטיל בעיר. ביניהם היו גם שעסקו בחקלאות. הקהילה הייתה ידועה בניהול קשרי סחר וענייני דת עם קהילות מגורשים בהולנד, איטליה והעולם החדש.

מנהיגי העיר לאורך הדורות

מינוי המנהיגים היה נעשה על ידי חברי העדה. חברי העדה בחרו רב אשר עליו סמכו, יידעו את הנציב המקומי לגבי מינויו כפרנס, וזה היה נבחר להוביל את הקהילה. כך היה עד המאה ה-20. משרת הפרנס הייתה מורשת בחילופים של אבא-בן-נכד וכו'. במשך 450 שנים כיהנו החכמים בתפקידים.

המשפחות הידועות שהובילו את הקהילה רוחנית ודאגו לכל צרכיה הפיזיים במשך השנים, היו משפחת אבן-דאנאן, צרפתי, סירירו, קורקוס, טולדנו וגגין. אלו נהגו להחליף זה את זה דורות רבים, עד עליית יהודי העיר לארץ ישראל בשנת 1929.

שמות משפחה ספרדיים ידועים מהעיר הם: חגיז, מנסנו, מורסיאנו, בירב, עוזיאל, אבן-צור, רוסלס ועוד. אולם , במידה ואתם בעלי שמות משפחה מרוקאים אסליים, אך אבותיכם מגיעים מפאס, פירושו של דבר כי אתם זכאים לקבלת דרכון פורטוגלי. זה בגלל ההיטמעות שחלה בין יהודי העיר ליהודי ספרד במשך הדורות.

צור קשר – זכאות לדרכון פורטוגלי ליהודי מרוקו

יהודי פאס זכאים באופן כמעט מוחלט לדרכון פורטוגלי כפי שהוצג במאמר. במידה וגם אתם צאצאים ליהודים מרוקאים מהעיר פאס, צרו איתנו קשר ונשמח לעזור גם לכם לקבל דרכון פורטוגלי אירופאי.

מגורשי ספרד בפאס – דרכון אירופאי ליוצאי מרוקו

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

 

 

צרו קשר

Scroll To Top