ידועים בציבור

בני זוג המוגדרים כידועים בציבור זכאים עקב כך לזכויות שונות

המושג "ידועים בציבור" הינו הגדרה משפטית שניתנת לבני זוג שלא מיסדו את הקשר בניהם במסגרת נישואין, אולם הזוגיות שלהם יציבה ומבוססת דיה, בכדי להחיל עליהם את ההגדרה של ידועים בציבור.

הגוף שקובע האם זוג מוגדר כידועים בציבור, הוא בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט), הוא משתמש במבחנים שונים כדי להגיע להכרעה. כאשר זוג מוגדר כידועים בציבור, יש לכך השלכות משמעותיות, במאמר זה נעמוד על המבחנים וההשלכות של הכרה בזוג כידועים בציבור.

מומלץ מאוד לזוג אשר יוצא תקופה מסוימת (מספר חודשים), לערוך "הסכם חיים משותפים" בו הם יסדירו את המעמד הזוגי שלהם ולא להגיע למצב שבית המשפט יצטרך להכריע בעניינם ולהחיל עליהם הסדרים שונים אשר הם לא חפצים בהם.

היקפו של המושג ידועים בציבור

בעשורים האחרונים יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים שלא להינשא וזאת מסיבות שונות כגון  ניכור ממוסד הנישואין ככלל והדתי בפרט או בשל העובדה שבישראל חל הדין הדתי על נישואין, ישנם זוגות שהם מנועי חיתון (כהן וגרושה), ועוד.

מכיוון שמספר הזוגות הנכנסים תחת כנפי ההגדרה ידועים בציבור התרחב, נדרשה התערבות הן של המחוקק והן של בתי המשפט, בכדי לתת מענה לזוגות הללו.

המושג ידועים בציבור איננו סטאטוס

מוסד הנישואין יוצר סטאטוס משלוש סיבות:

  • המדינה נותנת "הכרה" לנישואין בדמות רישום, בשל רצונה להגן על התא המשפחתי
  • לנישואין אופי אוניברסלי, והיא תקפה כלפי כל העולם (רשויות וכו')
  • לנישואין אופי של קבע, בכדי להתיר אותו יש צורך לערב את הרשויות, לא ניתן להתיר נישואין רק ברצון הצדדים

לעומת זאת ידועים בציבור איננו סטאטוס, מכאן שיכול שאדם יהיה נשוי ובה בעת יוכר כידוע בציבור של בת זוג אחרת איתה הוא מנהל יחסים.

היסודות להכרה בזוג כידועים בציבור

ישנם שני יסודות אשר בהתקיימם יוכרו בני זוג כידועים בציבור:

  • חיי משפחה

"חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה" (נסיס נ' יוסטר)

  • משק בית משותף

"לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים" (נסיס נ' יוסטר)

לאורך השנים בפסיקות של בתי המשפט, ניתנו אינדיקציות שונות העוזרות להכריע האם אכן התגבשו שני היסודות שלעיל, האינדיקציות הן כדלהלן:

  • משך זמן הקשר

כמה זמן הזוג נמצא בקשר? הפסיקה קובעת שאפילו שלושה חודשים מספיקים בכדי להיות מוכרים כידועים בציבור (אמיר נ' זגר)

  • מגורים משותפים

כאשר בני הזוג גרים יחד, נראה אותם כמקיימים את היסוד השני "משק בית משותף" אלא אם יוכח אחרת (בר נהור נ' עיזבון המנוח אוסטרליץ)

  • יחסי אישות ומונוגומיה

חלק מהיסוד הראשון "חיי משפחה" הוא קיום יחסי אישות (נסיס נ' יוסטר), אך גם כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי אישות, ניתן יהיה לראות בהם ידועים בציבור

  • כוונה משותפת ביחס למעמד הקשר

הכוונה תיערך על פי אמות מידה סובייקטיביות, כיצד בני הזוג רואים את היחסים ביניהם ולא אמות מידה אובייקטיביות, כיצד הסביבה ראתה את יחסי בני הזוג (היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן)

  • שיתוף כלכלי

קיומו של "משק בית משותף" בנוגע ליסוד הכלכלי, הוא שיתוף בצרכי אכילה, שתיה ולבוש, ולא שיתוף קנייני בנכסים (אלון נ' מנדלסון)

זכויות של ידועים בציבור

במידה והזוג מוכר כידועים בציבור, קמות לכל אחד מהם זכויות שונות, נעמוד על כמה מהן:

  • זכות לירושה 
    • איש ואשה (הזכות לא חלה על בני זוג חד מיניים)
    • חיי משפחה
    • משק בית משותף
    • בני הזוג אינם נשואים זה לזה
    • בשעת מותו של המוריש אף אחד מהם לא נשוי לאדם אחר

באין צוואה של המוריש, יוכל בן הזוג לקבל חלק מהעיזבון כאילו היה נשוי לו, זאת בהתקיים כל התנאים שלעיל

  • זכות בחלוקת רכוש

כאשר ידועים בציבור נפרדים, יחול עליהם "הלכת השיתוף"  בנוגע לחלוקת הרכוש

  • זכות למזונות בן זוג

לידועה בציבור תקום זכות למזונות במהלך החיים המשותפים, כאשר ישנו הסכם מכללא (משתמע) בין בני הזוג, לאחר הפירוד הזכות למזונות תקום רק בהתקיים הסכם מפורש בין הצדדים (יגר נ' פלביץ)

לאחר הפרידה אפשר שתקום לידועים בציבור הזכות למזונות מכוח "מזונות אזרחיים" (פלונית נ' פלוני)

  • זכות לדיירות מוגנת

חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע בסעיף 1 (סעיף ההגדרות)

"בן-זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן-זוג"

  • זכות לשינוי שם משפחה

חוק השמות, תשט"ז-1956 קובע כדלהלן:

"בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי" (סעיף 10 לחוק)

"השר רשאי לפסול שינוי שם…לפי סעיף 10… אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור" (סעיף 16 לחוק)

כאשר לבני זוג ידועים בציבור יש ילדים והגבר נשוי לאישה אחרת, תוכל הידועה בציבור להחליף את שמה לשם משפחתו של בן הזוג הנשוי, אין לראות בכך פגיעה בתקנת הציבור, טובת הילדים גוברת על טובת האישה הנשואה (נזרי נ' הממונה על מרשם האוכלוסין)

  • זכויות בחוקים נוספים

לידועים בציבור יקומו זכויות גם מכוח החוקים הבאים:

  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995
  • חוק שירות המדינה (גימלאות)(נוסח משולב) התש"ל- 1970
  • חוק מס עזבון, תש"ט–1949
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב]

האם יכול שבני זוג חד מיניים יוכרו כידועים בציבור?

גם בני זוג חד מיניים יכול שיוכרו כידועים בציבור, כך נפסק בפסק דין אל על נתיבי אויר לישראל נ' דנילוביץ'. מכאן למדים, שזוגות חד מיניים שיוכרו כידועים בציבור ייהנו מכל הזכויות עליהן הרחבנו מקודם.

הסכם חיים משותפים להסדרת מעמדם של ידועים בציבור

לאור האמור לעיל, בעניין ההכרה של זוגות כידועים בציבור והזכויות הנובעות מכך, מומלץ מאוד לזוגות אשר יוצאים תקופה של מספר חודשים ואולי אף גרים יחד ומקיימים שיתוף כלכלי, לערוך "הסכם חיים משותפים"  שיכלול את רצונם לגבי מעמדם ותחומי החיים השונים.

הסכם זה יחסוך מבני הזוג עגמת נפש גדולה, היה ובדיעבד יקבע מעמדם כידועים בציבור אם לאו, על כל המשמעויות הנלוות לכך.

הסכם חיים משותפים, טוב שיאושר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. סמכותו של בית המשפט לאשר הסכם קבועה בסעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.

מעוניינים לערוך הסכם חיים משותפים? משרד כהן דקר פקס ברוש כאן לשירותכם

במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד לעריכת הסכם חיים משותפים מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.

הסכם גירושין

:03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il