ידועים בציבור – נוהל חיים משותפים במשרד הפנים
בישראל זוגות רבים חיים כידועים בציבור. חלקם מבחירה, חלקם בשל חוסר יכולת להינשא בארץ. מה בעצם ההבדל במעמד בני הזוג לעומת בני זוג נשואים? מה הן זכויותיהם וחובותיהם, הן מבחינת דיני משפחה והן מבחינת דיני הגירה לישראל? אם מדובר באזרחי ישראל ובני זוג זרים, כיצד מקבלים בני הזוג מעמד בארץ ומה הן זכויות הידועים בציבור?
במאמר זה נסביר כיצד להסדיר את שאלת השהייה בישראל וקבלת אזרחות ישראלית מעמד בישראל עבור ידועים בציבור מול משרד הפנים, רשות האוכלוסין והגירה.
המושג "ידועים בציבור" הינו הגדרה משפטית שניתנת לבני זוג שלא מיסדו את הקשר בניהם במסגרת נישואין, אולם הזוגיות שלהם יציבה ומבוססת דיה, בכדי להחיל עליהם את ההגדרה של ידועים בציבור.ה גוף שקובע האם זוג מוגדר כידועים בציבור, בית המשפט לענייני משפחה, משתמש במבחנים שונים כדי להגיע להכרעה. כאשר זוג מוגדר כידועים בציבור, יש לכך השלכות משמעותיות, במאמר זה נעמוד על המבחנים וההשלכות של הכרה בזוג כידועים בציבור.
מומלץ מאוד לזוג אשר יוצא תקופה מסוימת (מספר חודשים), לערוך "הסכם חיים משותפים" בו הם יסדירו את המעמד הזוגי שלהם ולא להגיע למצב שבית המשפט יצטרך להכריע בעניינם ולהחיל עליהם הסדרים שונים אשר הם לא חפצים בהם.
היקפו של המושג ידועים בציבור
בעשורים האחרונים יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים שלא להינשא וזאת מסיבות שונות כגון ניכור ממוסד הנישואין ככלל והדתי בפרט או בשל העובדה שבישראל חל הדין הדתי על נישואין, ישנם זוגות שהם מנועי חיתון (כהן וגרושה), ועוד.
מכיוון שמספר הזוגות הנכנסים תחת כנפי ההגדרה ידועים בציבור התרחב, נדרשה התערבות הן של המחוקק והן של בתי המשפט, בכדי לתת מענה לזוגות הללו.
המושג ידועים בציבור איננו סטאטוס
מוסד הנישואין יוצר סטאטוס משלוש סיבות:
- המדינה נותנת "הכרה" לנישואין בדמות רישום, בשל רצונה להגן על התא המשפחתי
- לנישואין אופי אוניברסלי, והיא תקפה כלפי כל העולם (רשויות וכו')
- לנישואין אופי של קבע, בכדי להתיר אותו יש צורך לערב את הרשויות, לא ניתן להתיר נישואין רק ברצון הצדדים
לעומת זאת ידועים בציבור איננו סטאטוס, מכאן שיכול שאדם יהיה נשוי ובה בעת יוכר כידוע בציבור של בת זוג אחרת איתה הוא מנהל יחסים.
היסודות להכרה בזוג כידועים בציבור
ישנם שני יסודות אשר בהתקיימם יוכרו בני זוג כידועים בציבור:
- חיי משפחה
"חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה" (נסיס נ' יוסטר)
- משק בית משותף
"לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור עניני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים" (נסיס נ' יוסטר)
לאורך השנים בפסיקות של בתי המשפט, ניתנו אינדיקציות שונות העוזרות להכריע האם אכן התגבשו שני היסודות שלעיל, האינדיקציות הן כדלהלן:
- משך זמן הקשר
כמה זמן הזוג נמצא בקשר? הפסיקה קובעת שאפילו שלושה חודשים מספיקים בכדי להיות מוכרים כידועים בציבור (אמיר נ' זגר)
- מגורים משותפים
כאשר בני הזוג גרים יחד, נראה אותם כמקיימים את היסוד השני "משק בית משותף" אלא אם יוכח אחרת (בר נהור נ' עיזבון המנוח אוסטרליץ)
- יחסי אישות ומונוגומיה
חלק מהיסוד הראשון "חיי משפחה" הוא קיום יחסי אישות (נסיס נ' יוסטר), אך גם כאשר בני הזוג אינם מקיימים יחסי אישות, ניתן יהיה לראות בהם ידועים בציבור
- כוונה משותפת ביחס למעמד הקשר
הכוונה תיערך על פי אמות מידה סובייקטיביות, כיצד בני הזוג רואים את היחסים ביניהם ולא אמות מידה אובייקטיביות, כיצד הסביבה ראתה את יחסי בני הזוג (היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן)
- שיתוף כלכלי
קיומו של "משק בית משותף" בנוגע ליסוד הכלכלי, הוא שיתוף בצרכי אכילה, שתיה ולבוש, ולא שיתוף קנייני בנכסים (אלון נ' מנדלסון)
זכויות של ידועים בציבור
במידה והזוג מוכר כידועים בציבור, קמות לכל אחד מהם זכויות שונות, נעמוד על כמה מהן:
- זכות לירושה
- איש ואשה (הזכות לא חלה על בני זוג חד מיניים)
- חיי משפחה
- משק בית משותף
- בני הזוג אינם נשואים זה לזה
- בשעת מותו של המוריש אף אחד מהם לא נשוי לאדם אחר
באין צוואה של המוריש, יוכל בן הזוג לקבל חלק מהעיזבון כאילו היה נשוי לו, זאת בהתקיים כל התנאים שלעיל
- זכות בחלוקת רכוש
כאשר ידועים בציבור נפרדים, יחול עליהם "הלכת השיתוף" בנוגע לחלוקת הרכוש
- זכות למזונות בן זוג
לידועה בציבור תקום זכות למזונות. במהלך החיים המשותפים, כאשר ישנו הסכם מכללא (משתמע) בין בני הזוג, לאחר הפירוד הזכות למזונות תקום רק בהתקיים הסכם מפורש בין הצדדים (יגר נ' פלביץ)
לאחר הפרידה אפשר שתקום לידועים בציבור הזכות למזונות מכוח "מזונות אזרחיים" (פלונית נ' פלוני)
- זכות לדיירות מוגנת
חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע בסעיף 1 (סעיף ההגדרות)
"בן-זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן-זוג"
- זכות לשינוי שם משפחה
חוק השמות, תשט"ז-1956 קובע כדלהלן:
"בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי" (סעיף 10 לחוק)
"השר רשאי לפסול שינוי שם…לפי סעיף 10… אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור" (סעיף 16 לחוק)
כאשר לבני זוג ידועים בציבור יש ילדים והגבר נשוי לאישה אחרת, תוכל הידועה בציבור להחליף את שמה לשם משפחתו של בן הזוג הנשוי, אין לראות בכך פגיעה בתקנת הציבור, טובת הילדים גוברת על טובת האישה הנשואה (נזרי נ' הממונה על מרשם האוכלוסין)
- זכויות בחוקים נוספים
לידועים בציבור יקומו זכויות גם מכוח החוקים הבאים:
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995
- חוק שירות המדינה (גימלאות)(נוסח משולב) התש"ל- 1970
- חוק מס עזבון, תש"ט–1949
- חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב]
האם יכול שבני זוג חד מיניים יוכרו כידועים בציבור?
גם בני זוג חד מיניים יכול שיוכרו כידועים בציבור, כך נפסק בפסק דין אל על נתיבי אויר לישראל נ' דנילוביץ'. מכאן למדים, שזוגות חד מיניים שיוכרו כידועים בציבור ייהנו מכל הזכויות עליהן הרחבנו מקודם.
הסכם חיים משותפים להסדרת מעמדם של ידועים בציבור
לאור האמור לעיל, בעניין ההכרה של זוגות כידועים בציבור והזכויות הנובעות מכך, מומלץ מאוד לזוגות אשר יוצאים תקופה של מספר חודשים ואולי אף גרים יחד ומקיימים שיתוף כלכלי, לערוך "הסכם חיים משותפים" שיכלול את רצונם לגבי מעמדם ותחומי החיים השונים.
הסכם זה יחסוך מבני הזוג עגמת נפש גדולה, היה ובדיעבד יקבע מעמדם כידועים בציבור אם לאו, על כל המשמעויות הנלוות לכך.
הסכם חיים משותפים, טוב שיאושר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. סמכותו של בית המשפט לאשר הסכם קבועה בסעיף 3 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
אילו זוגות מוגדרים כידועים בציבור?
ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים משק בית משותף, ומקיימים חיי זוגיות אך אינם נשואים.
בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות חיים יחד כידועים בציבור, ובהתאם הם זוכים לזכויות שוות כמו כבני זוג נשואים. למעשה, ניתן לומר שמלבד העובדה שהסטטוס של ידועים בציבור טעון הוכחה ואינו סטטוס משפטי, מערכת הזכויות והחובות כמעט זהה לזו של בני זוג נשואים.
אין כיום בישראל חקיקה מסודרת בנושא, לפיה ניתן לקבוע מי הם ידועים בציבור, כך שכאשר השאלה עולה על הפרק, בית המשפט מכריע לאורם של מספר מבחנים.
מהם המבחנים להכרעה בשאלה האם בני זוג הם ידועים בציבור?
שני המבחנים העיקריים הם: ניהול משק בית משותף וקיום חיי אישות ומשפחה.
בית המשפט יבחן האם בני הזוג גרים ביחד, האם שניהם תורמים לתא המשפחתי, האם חייהם כוללים זכויות וחובות כמו אצל בעל ואשה והאם מערכת היחסים ביניהם הדדית. אם התשובה תהיה חיובית, ניתן יהיה לומר שמתקיים היסוד של ניהול משק בית משותף.
באשר ליסוד של קיום חיי אישות ומשפחה, בית המשפט יבחן האם בני הזוג רואים את עצמם ככאלו, האם יש ביניהם מחויבות וקיום יחסים אינטימיים, והם לא רק חברים / ידידים שמתרועעים ביחד.
מבחני משנה נוספים בהם בית המשפט ישתמש הם: כיצד הקרובים והמכרים של בני הזוג רואים את מערכת היחסים ביניהם – האם הם מכירים את בני זוגם? האם הם סבורים שהם קשרו את גורלם האחד עם השנייה?
מדוע אנשים חיים כידועים בציבור?
יש זוגות שבוחרים בחיים של ידועים בציבור מסיבות אידיאולוגיות – הם לא מעוניינים להיות כפופים למרותו של הדין הדתי, שהוא לעתים מפלה ולא מתחשב בנשים.
זוגות אחרים לא יכולים להינשא בישראל, מכיוון שהדין הדתי לא מכיר בנישואיהם, כך למשל: כהן וגרושה, זוגות חד מיניים, בני זוג מדתות שונות ועוד.
סיבה נוספת לחיים כידועים בציבור היא השינוי בתפיסת מושג המשפחה שחל בשנים האחרונות, כולל שינוי ושיפור מעמד האישה. בהתאם לכך, זוגות רבים מעדיפים להימנע מנישואין פורמליים ובוחרים לחיות כידועים בציבור.
מהן הזכויות של ידועים בציבור?
הזכויות של ידועים בציבור דומות מאוד לזכויות של בני זוג נשואים, אך ידועים בציבור צריכים להוכיח שזה הסטטוס שלהם כדי לממש את זכויותיהם.
הזכויות העיקריות של ידועים בציבור הן:
- זכויות ברכוש – ע"פ חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, בזמן פרידה או גירושין, תתבצע חלוקת רכוש של בני הזוג – שווה בשווה. גם בני זוג ידועים בציבור זכאים לאיזון משאבים זה הקבוע בחוק.
- זכויות במוסד לביטוח לאומי – דמי לידה, זכויות של משרתים במילואים וכד' – אותן זכויות שמגיעות לבני זוג נשואים.
- זכויות ירושה – ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם כיורשים ע"פ דין וכן בהתאם לצוואה.
- זכויות מיסוי – ידועים בציבור שמקיימים משק בית משותף, זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה כמו בני זוג נשואים.
מעמד חוקי בישראל עבור בני זוג זרים ידועים בציבור של ישראלים
טרם נגש לסוגיה המעניינת והסבוכה של הסדרת מעמד של בן זוג זר שהוא ידוע בציבור של בן זוג ישראלי, נבחן את הרקע לנושא.
כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית דרך נישואין?
כשמדובר באזרח ישראלי שנשוי לאשה שהיא לא אזרחית ישראלית, היא יכולה להסדיר את אזרחותה ע"פ סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. הסעיף אמנם מתייחס לבעל ואשה שאחד מהם אינו אזרח ישראלי, אולם ההגדרה הורחבה על ידי פסיקות בתי המשפט במשך השנים. כיום, נוהלי משרד הפנים מתווים את הדרך ואת העיקרון שבא לידי ביטוי בהליך המדורג של משרד הפנים (כפי שיוסבר להלן), אשר מאפשר לבני זוג ידועים בציבור לחיות ביחד בישראל בכפוף להסדרת מעמד הזרים מול רשות האוכלוסין והגירה.
האם ניתן להסדיר מעמד של בן זוג זר שהוא ידוע בציבור של בן זוג ישראלי?
כן, ישנם זוגות שאינם רוצים או אינם יכולים להינשא כדת וכדין, בכללם בני זוג שאחד מהם הוא אזרח זר והאחר הוא אזרח ישראלי. לדוגמה, ישנם זוגות ידועים בציבור כאשר האישה עובדת סיעוד זרה והאיש הוא אזרח ישראלי או פועל זר ואזרחית ישראלית, או בני זוג שלא יכולים לצאת את הארץ להינשא בחתונה אזרחית בחו"ל ועוד.
אמנם בן הזוג הזר לא זכאי באופן אוטומטי למעמד חוקי בישראל, אך ישנו הליך שמאפשר להסדיר את מעמדו, עד למעמד קבע, בהליך מדורג אשר אורכו כ- 7 שנים. כעיקרון, מדינת ישראל מאפשרת לזרים להסדיר מעמדם בישראל כאשר הם מוכרים כידועים בציבור של אזרחים ישראלים. מדובר בנוהל חיים משותפים, בניגוד לנוהל הסדרת מעמד עבור בני זוג נשואים אשר נקרא איחוד משפחות. אולם ההתנהלות של ידועים בציבור מול משרד הפנים עלולה להיות מורכבת ומתישה במיוחד.
מה המדיניות להסדרת מעמד של זרים שהם ידועים בציבור של אזרחים ישראלים?
בית המשפט העליון קבע בעע"ם 4614/05 אבנר אורן נ' מדינת ישראל, כי במסגרת שיקול הדעת המוקנה לשר הפנים בהפעלת סמכויותיו מכח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, נקבעה מדיניות שמאפשרת לזרים שהוכיחו כי הם ידועים בציבור של אזרחים ישראלים, להסדיר את מעמדם בישראל. מדיניות זו מעוגנת בנוהל משנת 2009 – נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין. כלומר, נוהל זה מתייחס גם לזוגות חד מיניים שמקיימים חיים משותפים ללא נישואין.
הנוהל עודכן בחודש מרץ 2022 והוא קובע, כי המטרה של הסדרת מעמד בישראל היא לאפשר לבני הזוג לקיים ביחד תא משפחתי, אמיתי וייחודי, כך שהאזרח הזר יוכל לשהות בישראל לצד בן זוגו. יש צורך בהוכחת קשר אמיתי, חיים משותפים, ובהתאם להליך המדורג אותו יעבור המבקש, יוענק לבן הזוג הזר מעמד.
יחד עם זאת, בני זוג חד מיניים וגם כאלה שהתחתנו דרך אל-סלבדור נחשבים ידועים בציבור על ידי משרד הפנים, גם אם הם נשואים כחוק בנישואין אזרחיים בחו"ל. נוהל חיים משותפים כולל גם זוגות בני אותו המין, גם אם התחתנו במדינה המאפשרת נישואים אזרחיים עבור בני אותו המין ומוכרים כזוג נשוי. מי שהתחתנו ב"נישואי סלבדור", שם ניתן להינשא ללא נוכחות פיזית, לא נכנסיפ להגדרות נוהל איחוד משפחות, אלא נחשבים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ידועים בציבור, ומטופלים בהתאם להנחיות נוהל חיים משותפים.
כלומר: פקיד משרד הפנים בוחן את אמיתות תעודת הנישואין ומחליף את הסטאטוס האישי בתעודת הזהות ל"נשוי". אולם למרות זאת, באופן מפלה, הנוהל הרלבנטי עבורם הוא נוהל הידועים בציבור, ולא נוהל הנשואים.
כיצד ניתן להסדיר את המעמד ואיך מתנהלים מול משרד הפנים?
כבר עתה ייאמר, כי מדובר בהליך ארוך וסבוך, וחשוב להכיר את שלביו ודקויותיו כדי לעמוד בו. מומלץ להיעזר בסיוע עורך דין שמתמחה בדיני הגירה כדי למקסם את סיכויי הצלחת ההליך וקבלת המעמד.
לצורך הסדרת המעמד של הידוע בציבור שהוא אזרח זר, יש להגיש בקשה למשרד הפנים. לאורך ההליך, משרד הפנים יבחן האם הקשר בין בני הזוג הוא כן ואמיתי או שלמעשה הוא פיקטיבי.
האם הסדרת מעמד משמעותה תמיד קבלת אזרחות ישראלית?
בסיום הליך החיים המשותפים, בני זוג ידועים בציבור אכן יכולים לקבל אזרחות ישראלית. במקרים מסוימים, ניתן לסיים את ההליך ולקבל מעמד אף במידה והקשר הזוגי עם הישראלי נקטע, עקב מותו של בן הזוג הישראלי, פרידת בני הזוג, אלימות מצד בן הזוג, ועוד.
עם זאת, בני זוג זרים מסוימים אינם מעוניינים בקבלת אזרחות ישראלית. בד"כ מדובר באזרחי מדינות שאינן מאפשרות להחזיק באזרחות נוספת. בני זוג ממדינות אלו עשויים להעדיף לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל ולשמור על אזרחותם המקורית.
אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה למתן מעמד עבור בן זוג זר ידוע בציבור?
לבקשה שמוגשת למשרד הפנים יש לצרף מסמכים רבים, ביניהם: דרכון, תעודת לידה ומסמכים אחרים שמעידים על קיום הקשר וכנותו ועל כך שמרכז החיים של בני הזוג הוא בישראל. אם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר, חובה לצרף לבקשה גם מסמכי גירושין ותעודה שמעידה על שינוי השם.
כל המסמכים הזרים חייבים אימות על ידי אפוסטיל ותרגום על ידי נוטריון מוסמך דובר השפה.
ההליכים המקדמיים לבקשה להסדרת המעמד כוללים מלבד בדיקת כנות הקשר גם בדיקה של היעדר סיכון בטחוני. במקרה שבן הזוג הזר מסכן את הציבור, למשרד הפנים יש סמכות למנוע את הסדרת המעמד.
נציגי משרד הפנים יזמנו את בני הזוג לראיון מקיף, במסגרתו ייבחן הקשר ביניהם. חשוב לענות בצורה מלאה ומדויקת, כדי למנוע דחיית הבקשה כבר בשלב זה.
בזמן הגשת הבקשה למשרד הפנים, בן הזוג הזר מקבל אשרת שהייה זמנית, תחילה ויזת עבודה מסוג ב/1, לאחר מכן תעודת זהות ארעית, שמתחדשת עד לשלב שבו מסתיימת הסדרת המעמד בישראל וקבלת מעמד קבע.
מתי ניתנת למבקש אשרה של תושב ארעי בישראל?
רק אחרי שלוש שנים מהגשת הבקשה, ניתנת למבקש אשרה של תושב ארעי בישראל. מעמד תושב ארעי מעניק למחזיק תעודת זהות, ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. במהלך שלוש השנים הללו נערכות מדי שנה בדיקות לעניין כנות הקשר הזוגי. בדרך כלל, לאחר 6 או 7 שנים המבקש יקבל אשרת שהיית קבע.
מה ניתן לעשות אם הבקשה להסדרת מעמד נדחית?
אם משרד הפנים דוחה את הבקשה, האזרח הזר מקבל אפשרות לשהות בארץ למשך תקופה קצרה עד שיגורש או עד שיעזוב מרצון. על החלטת משרד הפנים ניתן לערער – אפשר להגיש ערר פנימי וכן עתירה לבית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל, במקרה הצורך.
כמו כן יש לציין, כי אם הבקשה להסדרת מעמד נדחית, ניתן להגיש בקשה חדשה רק לאחר שנה ממועד מתן ההחלטה בעניין המבקש.
ייצוג ידועים בציבור מול משרד הפנים על ידי עורך דין מומחה
לסיכום, ההליך של הסדרת מעמד ידועים בציבור מול רשות האוכלוסין וההגירה אינו הליך של מה בכך. בחינת כנות הקשר בין בני הזוג תיעשה ע"י משרד הפנים בצורה מדוקדקת כדי לוודא שיש הצדקה למתן האשרה מכח הקשר הזוגי וכי הבקשה אינה פיקטיבית. עם זאת וכאמור, החלטת משרד הפנים נתונה לביקורת.
ליווי משפטי מקצועי יכול להקל על ההליך הארוך והמורכב הזה ולמנוע תוצאה של גירוש בן הזוג, שעלולה לפגוע קשות בחיים המשותפים.עורכי הדין במשרדנו מתמחים כבר שנים רבות בתחום הגירה לישראל, בייצוג מול משרד הפנים וכן בדיני משפחה, הסכמי חיים משותפים עבור ידועים בציבור ועוד, וישמח לעמוד לרשותכם בהליך ובכל שאלה בנושא.
מעוניינים לערוך הסכם חיים משותפים? משרדנו כאן לשירותכם
במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך עד לעריכת הסכם חיים משותפים מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.
:
:מאמרים מומלצים