חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי החדש ייכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019. החוק החדש בא להחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, שהייתה נהוגה עד כה. אחד הדברים הבולטים בחוק החדש הוא שינוי תפיסה בנוגע למצבם של החייבים והנושים, הערכים החברתיים וקיצור הזמנים. במאמר זה עורכת דין נחמה עובדיה, ממשרד עורכי דין כהן, דקר, פקס, ברוש תסביר בקצרה על מטרתו של החוק החדש והשינויים הבולטים בו.

מטרות חוק חדלות פרעון החדש

חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי בשונה מהמצב הנהוג עד לתחילתו של החוק החדש, בו נושא חדלות פירעון של יחידים מוסדר במסגרת פקודת פשיטת הרגל ונושא חדלות הפירעון של תאגידים מוסדר בפקודת החברות, המחוקק ביקש לבצע הסדרה מחודשת וריכוז כל הכללים בנושא חדלות פרעון של חברות ויחידים במאוגד.

אחת הסיבות להסדרה מחודשת של החוק, נובעת משינוי תפיסה אודות מעמדו של החייב. בעבר, חייב היה נתפס כאדם חסר אחריות אשר ביצע עבירות שהובילו אותו לצבור חובות כספיים רבים. כיום, המחוקק מבקש להסתכל על התמונה הגדולה יותר, שאכן לאור מציאות החיים המורכבת של כל אדם והקושי המתמיד בפרנסה והתנהלות כלכלית קלוקלת, רבים מגיעים למצב של יצירת חובות שהם אינם מסוגלים לשלם ולא בהכרח מתוך התנהגות עבריינית.

סיבה נוספת שבגינה התבצעה הסדרה מחודשת, היא דאגה לשיקום מצבו הכלכלי של החייב. המחוקק האמין שבאמצעות ניהול הליך ברוח החוק החדש ניתן יהיה לשקם את החייב ולאפשר לו להתחיל בדרך חדשה, תוך למידה מהי התנהלות כלכלית תקינה. בכך למעשה מוגשמות שתי מטרות מרכזיות והן שיקום החייב והשבת החוב לנושים.

סיבה נוספת נוגעת לערכים החברתיים שהמחוקק מבקש להגשים באמצעות החוק החדש. שיקומו הכלכלי של החייב למעשה "חוסך" ממנו ליפול נטל על כלל החברה הישראלית. חייב אשר נקלע למצב כלכלי בלתי נסבל, לבסוף נתפס כנטל חברתי על כל אזרחי המדינה אשר נושאים עמו בעול (בדרך של תשלום מיסים ותשלומי חובה גבוהים).

החידושים בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי

סדר הפירעון – המחוקק ערך שינוי באופן חלוקת פירעון החובות וסדר הפירעון. בחקיקה הישנה הנושים הקטנים קיבלו עדיפות נמוכה, בחקיקה החדשה, הנושים הקטנים קיבלו מעמד גבוה יותר על ידי החלשת מעמדם של הנושים הגדולים. למעשה הנושים הגדולים שהם, בין היתר, "המדינה", כבר לא נהנים ממעמד של דין קדימה ובכך לנושים הקטנים נותר יותר כסף בקופת הכינוס שממנו יוכלו להיפרע.

משך ניהול ההליך וקבלת הפטר – עד כה ניהול ההליך יכל להמשך שנים רבות עד קבלת ההפטר המיוחל. לאחר כניסתו לתוקף של החוק החדש, ההליך ימשך 4 שנים בלבד, וזאת על מנת שלא להשאיר את החייב כבול ומוגבל בתוך ההליך במשך שנים רבות.

סמכות דיון – עד כניסתו לתוקף של החוק החדש, הסמכות לטפל בתיקי פשיטת רגל מוקנית לבית המשפט המחוזי בלבד. כיום, במטרה להתייעל, חייבים עם חובות שלא עולים על 150,000 יגישו את בקשתם לרשם ההוצאה לפועל, חייבים עם חובות העולים על 150,000 ₪ יגישו את בקשתם לממונה (המכונה כיום הכונס הרשמי) אשר לו סמכויות מנהליות טכניות. במקרה של סכסוך או מתן צו לשיקום כלכלי (המחליף את צו ההפטר המותנה) יידון בית משפט שלום.

הבחנה בין סוגי חייבים – לאור שינוי התפיסה חברתית ומטרת שיקומו של החייב, המחוקק מבחין בין חייבים חסרי יכולת לשלם מתוך נסיבות שאינם תלויות בהם או התנהלות כלכלית קולקלת לבין חייבים "עבריינים" שהגיעו למצב הזה בחוסר תום לב.  לפיכך, מסמיך המחוקק את הממונה על הליכי חדלות פרעון (המכונה כיום הכונס הרשמי) לפעול במסגרת הדין הפלילי כנגד חייבים חסרי תום לב המנסים לנצל לרעה את ההליך.

הסבר עורך דין לגבי החוק החדש

החוק החדש מביא עמו שינויים וחידושים מבחינות מהותיות וטכניות. במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש מספר עורכי דין בעלי ניסיון של שנים בניהול תיקי הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

אם אתם מעוניינים לדעת יותר על החוק החדש ועל ההשלכות שלו לגבי המקרה שלכם, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי בעניין. נשמח לקבוע פגישה מול עורך דין בירושלים או בפתח תקווה.

חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il