חוק הכניסה לישראל וקבלת מעמד חוקי בישראל עבור אזרחים זרים
למדינת ישראל אך מספר חוקים הנוגעים לנושאי כניסה והגירה. חוק הכניסה לישראל הוא אולי לא החשוב בחוקים אלו, אך הוא ה"נפוץ" מבחינת השפעתו, שכן הכניסה לישראל של כל אזרח זר שאינו בעל אשרת עולה היא על פי חוק זה. אך מה אומר החוק באופן מעשי? אלו אזרחים זרים רשאים לפנות לקבל איזה סוג של אשרה לביקור או שהייה בישראל?
במאמר זה יפרט עורך דין יהושע פקס, שותף מייסד במשרדנו העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרד, על דקויות חוק הכניסה לישראל, לרבות המעמדות החוקיים שרשאים לקבל בישראל אזרחים זרים. ניתן למצוא מידע רב נוסף בנושא הגירה לישראל ברשימת המאמרים המתעדכנת שבנושא באתר משרדנו
האם יש לישראל מדיניות הגירה?
לפני שנצלול לתוך חוק הכניסה לישראל ולאפשרויות השונות הקיימות בו לאזרחים זרים שרוצים לעבור, לבקר או לגור בישראל, נעלה את השאלה: האם יש לישראל מדיניות הגירה? הרבה פעמים אנו שומעים שאין לישראל מדיניות כזו, אולם אמירה זו סובלת מחוסר הבנה מסוים, כי המדינה בהחלט מגלה את העדפותיה לגבי מי היא יותר רוצה ומי היא לרוב פחות רוצה שיהגרו אליה: בהתאם להיותה של מדינת ישראל בית לאומי לעם היהודי, המהגרים המועדפים על המדינה הם זכאי חוק השבות, כלומר: יהודים, בנים של אבות יהודים, נכדים של יהודים, ובני הזוג שלהם – שזכאים על פי המדיניות לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית החל מיום עלייתם לארץ. נוסף על כך, זכאים עולים חדשים לישראל להטבות רבות. עם זאת, ראוי להזכיר כי הקואליציה החדשה שוקלת לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, מה שימנע מנכדים של יהודים לעלות לישראל מכוחו.
פרט לחוק השבות וחוק הכניסה לישראל בו נעסוק במאמר זה, חוק מרכזי נוסף בתחום דיני ההגירה בישראל הוא חוק האזרחות-תשי"ב, 1952, שקובע ארבע דרכים נוספות לקבל אזרחות בישראל, פרט לאזרחות מלידה ואזרחות מכח חוק השבות.
כאשר מדובר במהגרים אחרים לישראל שאינם זכאי חוק השבות, למשל מהגרי עבודה או בני זוג של אזרחים ישראלים – ההליך הוא ארוך יותר, קשה יותר ויקר יותר – והמדינה מגלה למעשה באמצעות מדיניותה שהיא לרוב פחות מעוניינת במהגרים אלה. נוסף על כך, בעקבות השסעים הפוליטיים בישראל, קשה לממשלה להעביר חוקי הגירה. מי שנכנסים לוואקום הם בתי המשפט: בתי הדין לעררים, בתי המשפט המחוזיים ובעיקר בית המשפט העליון שמקבלים החלטות משמעותיות והלכות בנושא ההגירה לישראל, למשל בפסק הדין שהכיר בגיורים שאינם אורתודוכסיים. נוסף על כך, שר הפנים, שאחראי על נושא ההגירה בממשלה, מתקין תקנות ומפרסם הרבה נהלים בנושאי הגירה – שזה דבר שבאופן טבעי קל יותר לעשות, לשנות ולהתאים בהתאם לצרכים בשטח.
מה קובע חוק הכניסה לישראל לגבי כניסה ושהייה במדינה?
סעיף 1(א) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע ש"מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה", בעוד שסעיף 1(ב) קובע ש"מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה". לפי סעיף 2 לחוק, הגורם שרשאי להעניק אשרות ורשיונות לפי חוק הכניסה לישראל הוא שר הפנים. לפי סעיף 4 לחוק הכניסה לישראל: "שר הפנים רשאי להחליף רשיון ישיבה מסוג קצר יותר ברשיון ישיבה מסוג ארוך יותר או ברשיון לישיבת קבע" (המעמד המבטא את הקשר החזק ביותר לישראל פרט לאזרחות).
בעוד שאשרת כניסה נדרשת כדי להיכנס לארץ באופן חוקי, רישיון שהייה נדרש כדי לשהות בה באופן חוקי. להלן נפרט מהם ארבעת סוגי המעמדות הקבועים בחוק הכניסה לישראל, מהקשר הרופף לחזק ביותר עם מדינת ישראל.
נציין, כי ארבעת המעמדות שלהלן מאפשרים קבלת אשרות שונות, בהתאם לאוכלוסיה הרלבנטית ונסיבות המקרה הספציפי: למשל, רישיון לישיבת ארעי מאפשר, בין היתר, קבלת אשרה מסוג א/1 המיועדת לזכאים לעלות לפי חוק השבות המעוניינים לבחון את המגורים בישראל בטרם יחליטו על עליה, אשרה מסוג א/2 לסטודנטים המגיעים למטרת לימודים אקדמיים בישראל ואשרה מסוג א/3 המיועדת לאנשי דת. על זאת ועוד תוכלו לקרוא במאמרנו הנפרד סוגי אשרות שהייה בישראל: המדריך המלא.
מהי מטרתו של רישיון לישיבת מעבר ולכמה זמן הוא תקף?
מבין ארבעת סוגי המעמדות הקבועים בחוק הכניסה לישראל, ישיבת מעבר מבטאת את הקשר הקלוש ביותר לישראל. מטרתו של רישיון המעבר כשמו כן הוא – לאפשר מעבר במדינה על מנת להמשיך ממנה ליעד אחר. על פי סעיף 2(1) לחוק הכניסה לישראל רשאי שר הפנים לתת "אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים", ועל פי סעיף 3 לחוק הוא רשאי להאריך את הרישיון עד לתקופה כוללת של עשרה ימים.
מהי מטרתו של רישיון לישיבת ביקור ולכמה זמן הוא תקף?
המעמד הבא הוא רישיון לישיבת ביקור שמטרתו לאפשר לאזרחים זרים לבקר במדינה. כשמדברים על "אשרת תייר", לרוב מתכוונים לרישיון ביקור זה. על פי סעיף 2(2) לחוק הכניסה לישראל רשאי שר הפנים לתת "אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים", ועל פי סעיף 3 לחוק הוא רשאי להאריך את רישיון הביקור, עד לתקופה של שנתיים – אולם לצורך כך יש על המבקש להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות – כגון מצב בריאותי מיוחד, צורכי משפחה או אירועים מיוחדים.
מהי מטרתו של רישיון לישיבת ארעי ולכמה זמן הוא תקף?
אשרה לישיבת ארעי מאפשרת תושבות זמנית במדינה לאדם שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע. האשרה הכללית לישיבת ארעי נקראת א/5, בעוד שיש אשרות ספציפיות לישיבת ארעי כנזכר לעיל. על פי סעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל רשאי שר הפנים לתת "אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים", ועל פי סעיף 3 הוא רשאי להאריך את האשרה ו"בלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על שנתיים". מי שחי במדינה כתושב ארעי זכאי לקבל תעודת זהות זמנית, לעבוד בישראל וליהנות מזכויות בביטוח הלאומי – כמו אזרח ישראלי. עם זאת, תושב ארעי אינו יכול להצביע בבחירות לכנסת (או להיבחר בהן) ואינו יכול לקבל דרכון ישראלי.
מהי מטרתו של רישיון לישיבת קבע ולכמה זמן הוא תקף?
פרט לאזרחות, רישיון לתושבות קבע מבטא את הקשר הרב ביותר שיכול להיות לאזרח זר למדינת ישראל, והרישיון מאפשר מגורים בישראל ללא הגבלת זמן. על פי סעיף 2(4) לחוק הכניסה לישראל רשאי שר הפנים לתת "אשרה ורשיון לישיבת קבע". כמובן שבשונה משלושת סוגי הרישיונות הקודמים, רישיון זה אינו מוגבל בזמן. תושבי קבע זכאים, באופן כללי למלוא הזכויות להן זכאים אזרחים ישראלים – למעט הזכות לקבל דרכון ישראלי ולמעט הזכות להשתתף ולהצביע בבחירות.
ייעוץ משפטי בענייני הגירה לישראל – צרו קשר
אם כן, במאמר זה פירט עורך הדין יהושע פקס על אחד מהנושאים בהם עוסק עורך דין הגירה לישראל: סוגי המעמדות השונים שיכול לקבל בישראל אזרח זר, שאינו אזרח ישראלי. אם יש לכם שאלות על נושא זה או צורך בסיוע בכל נושא הקשור להגירה לישראל, עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם. למשרדנו, לו סניפים בירושלים ובתל אביב, ניסיון רב ומוכח בייצוג בענייני הגירה לישראל – הן מול משרד הפנים והן מול ערכאות משפטיות. לכל שאלה בנוגע להגירה ורכישת מעמד בישראל, ניתן לפנות אל עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.
:
: