Skip to content

מה הורים צריכים לדעת על חוקי החינוך בישראל?

Avatar

Michael Decker

האם החינוך בישראל הוא באמת בחינם? מה ההבדל בין חינוך ציבורי לפרטי? מה מידת השליטה של הורים על המסגרות שאליהן ניתן לשלוח את ילדיהם? ומהי בעצם משמעות המושג ״חינוך ממלכתי״? על כך ועל סוגיות משפטיות נוספות מתחום דיני החינוך נפרט במאמר זה.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בדיני חינוך ומשפט מינהלי. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי, לשם שמירה מיטבית על זכויותיהם. אנו מתמחים בייצוג הורים, עובדי הוראה ומוסדות חינוך בפני כל הערכאות המשפטיות. 

בישראל קיימים סוגים שונים של בתי ספר, שיטות חינוך ואף הבדלים מבחינת האוטונומיה של ההורים לבחור את חינוך ילדיהם. לאור החוקים השונים והסרבול הקיים במערכת החינוך בישראל, חשוב כי הורים יכירו את הנושא ויפעלו לשם שמירה על זכויות ילדיהם. בסדרת מאמרים זו נסקור עבורכם סוגיות משפטיות שונות מתחום דיני החינוך בישראל, אשר מהווה אחד מתחומי ההתמחות של משרדנו. 

חוק לימוד חובה

דיני החינוך בישראל

חוק לימוד חובה נחקק בסמוך להקמת המדינה, והיה לחוק הראשון שהסדיר את דיני החינוך בישראל מאז. החוק קובע את החובה של הורים לשלוח את ילדיהם ללימודים באופן סדיר במוסד חינוך מוכר, החל מגיל הגן ועד התיכון. לכלל זה קבועים חריגים בחוק, אשר עשויים לחול הן על הורים ועל על בתי ספר שאינם מהווים מוסדות חינוך מוכרים. החוק פותח את האפשרות לחינוך ביתי על ידי ההורים ולהפעלתן של מסגרות חינוך שאינן חלק מהחינוך הממלכתי. חשוב לציין כי האחריות לכך שילדים ילמדו במסגרות המתאימות מוטלת על ההורים. הורים שפועלים בניגוד להוראות החוק עלולים להיות חשופים להעמדה לדין ולעונשי מאסר וקנס. 

החוק קובע גם את חובת המדינה לספק לימודים בחינם. לאור תיקונים שחלו בחוק במהלך השנים, חובה זו קיימת עד להגעת התלמידים לכיתה י״ב. עם זאת, לצד החובה לספק חינוך חינם, הורים נדרשים לתשלומים שונים, ובראשם ביטוח תאונות אישיות לתלמיד, שהינו תשלום חובה. קיימים גם תשלומי רשות, דוגמת סל תרבות, השאלת ספרים וטיולים לימודיים. להרחבה בנושא זה ראו מאמר שנכתב באתר משרדנו העוסק בתשלומי הורים. 

חוק חינוך ממלכתי

לא כולם מודעים לכך שפירוש המושג ״חינוך ממלכתי״ הוא למעשה מערכת חינוך ציבורית. חוק חינוך ממלכתי, אשר נחקק גם הוא בשנותיה הראשונות של המדינה, איחד את מסגרות החינוך השונות שהיו קיימות אז לשתי מסגרות מרכזיות: החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי. לפני קצת יותר מעשור החוק תוקן ונקבע בעקבות זאת זרם חינוך נוסף – חינוך ממלכתי משלב. הכוונה לזרם שמשלב לימודי יהדות מוגברים. החוק מאפשר להפוך מוסד חינוך רשמי למוסד משולב, בעקבות דרישה של רוב מסוים מההורים ומהצוות החינוכי בו. לצד זרמי חינוך אלה, קיימים גם מוסדות חינוך אשר אינם חלק מהחינוך הממלכתי, ובראשם מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי.

החוק קובע הוראות בנושאים חשובים אשר עסקנו בהם בהרחבה במאמרים נוספים שפורסמו באתרנו. בכלל זה קביעת אזורי רישום לבתי ספר, תקצוב מוסדות חינוך על ידי המדינה, הוראות בדבר יכולת ההורים לבחור את חינוך ילדיהם והאפשרות להכיר בצורות חינוך נוספות מלבד החינוך הממלכתי. החוק קובע את הסמכות להכריז על מוסדות שאינם מוכרים באופן רשמי כחלק מהחינוך הממלכתי כעל מוסדות מוכרים אשר הורים רשאים לשלוח אליהם את ילדיהם. 

לצד חוקים ותקנות נוספים, שני החוקים שהצגנו לעיל מהווים את הבסיס לדיני החינוך בישראל. סוגיות משפטיות רבות שהעסיקו את בתי המשפט בישראל בתחום דיני החינוך עסקו בחוקים אלה. 

צרו קשר עם עורך דין מומחה לתחום דיני חינוך ומשפט מינהלי

האם אתם זקוקים לסיוע משפטי בתחום דיני החינוך בישראל? אם כן, נשמח לעזור! צרו קשר עוד היום עם עורכי הדין במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש, בירושלים או בפתח תקווה, במטרה לקבל ייעוץ או ליווי משפטי. אנו מתמחים במתן עזרה משפטית וייצוג בפני הערכאות המשפטיות השונות בכל הנוגע לדיני חינוך.

marque déposée

:03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

 

צרו קשר

Scroll To Top