זכות הבירור: שימוש בחוק חופש המידע בישראל

מהו חוק חופש המידע?

חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע כי לכל אזרח ישראלי, או אזרח זר שיש לו בעיה משפטית בישראל, יש זכות לקבל מידע מתאגידים ציבוריים ורשויות ציבוריות בישראל. זאת במטרה לאפשר ממשלה שקופה ודמוקרטית וכדי להבטיח שאזרחים יוכלו להבין החלטות שעשויות להשפיע עליהם. למשרד עורכי הדין שלנו ניסיון בשימוש בחוק חופש המידע על מנת לבחון, לנתח ולבטל החלטות ממשלתיות לטובת לקוחותינו.

מהי חשיבותו של חוק חופש המידע?

חוק זה מקיים את עקרונות המפתח של חברה דמוקרטית. מטרתו היא הגנה על היושרה השלטונית בכך שמאלץ את הרשויות לשמור על שקיפות ולהציג גישה פתוחה וברורה לכל פנייה של אזרחים במגוון נושאים. הוא מהווה פורום הוגן להטלת ספק בהחלטות בנושאי בריאות, הגירה, איכות הסביבה וכדומה. עם זאת, הוראות החוק מבטיחות שהסמכות ושיקול הדעת נשארים בידי פקידי הממשלה, תוך שמירה על היציבות.

מי יכול להשתמש בחוק חופש המידע?

כל מי שיש לו בעיה משפטית בישראל, הן כאזרח והן כמי שאינו אזרח, נכלל במסגרת חוק זה. על הרשות למסור מידע ונתונים, אלא אם כן:

• מדובר בחשיפה של מידע סודי של אדם אחר;
• יש בכך כדי להפריע לחקירות, להליכים בבית המשפט או לזכותו של אדם להליך הוגן;
• ניתן לשער, באופן סביר, כי גילוי המידע עלול לגרום לפגיעה בביטחון הלאומי, ביחסי החוץ של המדינה, בביטחון הציבור או בשלומו או ברווחתו של אדם;
• המידע הופק לפני למעלה משבע שנים.

ההוראות המלאות קבועות בסעיפים 8-14 לחוק.

אילו משרדי ממשלה כפופים לחוק?

החוק קובע כי כל "רשות ציבורית" כפופה לחוק זה, לרבות רשויות ממשלתיות מרכזיות כמו משרדי הבריאות, התיירות, המשפטים והפנים. רשויות ציבוריות רלוונטיות נוספות כוללות את בתי המשפט, הכנסת ואפילו לשכת הנשיא. לפי סעיף 3 לחוק, לכל משרד ממשלתי חייבת להיות מחלקה מיוחדת ליישום חוק חופש המידע. הדבר מאלץ את כל תחומי ממשלת ישראל להישאר שקופים והוגנים.

מהו תהליך קבלת המידע לפי חוק חופש המידע?

כדי לקבל את המידע, יש לפנות לגוף הממשלתי המתאים המחזיק במסמכים, העובדות, הנתונים או הסטטיסטיקה. יש לציין, כי אין צורך להסביר מדוע המידע רצוי. לאחר מכן, יש לרשות המתאימה 30 יום לקבל או לדחות את הבקשה. אם הבקשה התקבלה, הרשות נדרשת למסור את המידע תוך 15 ימים.

מה קורה אם נדחתה הבקשה לקבלת המידע?

אם הרשות הרלוונטית סבורה שהבקשה נכנסת לקטגוריה כלשהי בין סעיפים 8, 9 או 14 לחוק חופש המידע, היא אינה חייבת לחשוף את המידע. עם זאת, אזרחים יכולים לערער על החלטה זו על ידי פנייה לבית המשפט. ההליך מתואר בסעיף 17 לחוק. יש לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים שם יציגו הן העותר והן הרשות את טיעונם. אם בית המשפט יקבע כי אין במסירת המידע כדי להפר את סעיף 8 או 9 לחוק, יימסר לעותר המידע הרצוי. אם בית המשפט יפסוק לטובת הרשות, התיק ייסגר. לפיכך, חשוב שעורך דין מוכשר יציג את טיעוניו של העותר.

סיוע משפטי בהשגת מידע בישראל

עורכי הדין במשרדנו זמינים לסייע ביישום חוק חופש המידע, כולל:

• הגשת בקשה לקבלת מידע מרשויות ממשלתיות;
• ייצוג בבית המשפט בערעור על בקשות לקבלת מידע שנדחו;
• מענה על כל שאלה בעניין חוק זה והסבר על זכויותיך המשפטיות.

צרו קשר עם עורכי הדין המומחים שלנו בתל אביב ובירושלים בכל אחת מהדרכים הבאות:

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

למי יש זכות הצבעה בבחירות לכנסת? (מדריך משפטי) הבעיה בחוק השבות: מי זכאי לעלות לארץ? גר גורר בחוק השבות סעיף הנכד בחוק השבות והיוזמות לביטולו (מידע משפטי) נוהל משרד הפנים: קבלת מעמד בישראל – נישואים לתושב קבע בישראל הסדרת מעמד בישראל עבור זוגות ללא מרכז חיים משותף בישראל הסדרת מעמד בישראל – עורכי דין לענייני הגירה לישראל ויזת חדשנות לעידוד יזמות בישראל פונדקאות לזוגות חד-מיניים – כיצד רושמים בישראל ילד לשני אבות? גיור ממלכתי עבור מי שאינו אזרח או תושב קבע בישראל הסדרת מעמד בני זוג פלסטינים בישראל נישואין אזרחיים בישראל חובת הפקדת פנסיה לעובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל מהו ההליך המדורג לצורך הסדרת מעמד בני זוג בישראל ומהן האשרות (ויזות) הניתנות במהלכו? שחרור ממעצר בגין שהייה לא חוקית בישראל היתר עבודה להעסקת מומחה זר בישראל בני זוג של עובדים זרים בישראל היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים שיקול דעת שר הפנים בעניין הענקת אזרחות בישראל ילדים של יהודים שהתגיירו והזכאות למעמד בישראל (מידע משפטי מפי עו״ד הגירה לישראל)